הרבה ציפיות עלו בי כשחשבתי על החדש של רוברט דאוני ג׳וניור שנקרא בפשטות ״דוליטל״ ומכניס אותנו לאווירה, לתקופה ולעולמו של הדוקטור-הכל- יכול שזכה ליכולת לרפא חיות כוווטרינר ויותר מכך – זכה לדעת ולדבר בשפת החיות. הביקורת המלאה.
רוברט ג׳אוני ג׳וניור הוא שחקן שיודע להחזיק על הכתפיים שלו סרט שלם ולהביא לנו יצירה ייחודית, צבעונית ומלאת רוברט-דאוני-ג׳וניור, אנחנו נסחפים למסעו של דוקטור אחד, שולייה צעירה וכמה בעלי חיים שמתגייסים לצאת למסע מתוך רצון להציל את האחוזה שבה הדוקטור ובעלי החיים שלו מעבירים את חייהם הרחק מבני האדם בעקבות תאונה טרגית שגרמה לדוקטור להשבית את המרפאה שלו ולהפסיק לתקשר עם העולם.
לקחו כמה רגעי שכנוע וסנאי חצי-מת אחד כדי לשכנע את הדוקטור לעזוב את האחוזה, להגיע לבקגינגהאם פאלאס, לאבחן את המלכה עם הכלב הממושקף שלו בשביל לשלוח אותו למסע של פעם בחיים כפי שהיטיב לנסח אל אי גן העדן. עד כאן בקצרה הרעיון של הסרט, בסופו של יום אני לא חושב לרגע שניתן היה להחליף את השחקנים, ההפקה או הבמאי, הסרט יצא לגמרי הרבה יותר ממה שצופה ממנו, הוא לא סרט סתמי לילדים, למבוגרים או סרט סינמטקי, ״דוליטל״ הוא סרט מגניב, מלא צבעי חיים ועלילה מעניינת ומצחיקה לכל הגילים, לא הצלחתי לספור על יד אחת ואפילו לא על 2 הידיים את כמות האנשים שצחקו מכל בדיחה שזרק הדוקטור הטוב או אחד מבעלי החיים שהשתתפו במסע שלו לתרופה המסתורית.
שחק אותה, רופא
הקאסט המעניין שמשחק ב״דוליטל״ נבחר בקפידה, משחקים בו שחקנים נהדרים כשחלקם הם חלק מהצוות האנושי וחלקם נמצאים בצד המדבב של הדמויות המצוירות, בצורה כה ריאליסטית ופנומנלית יש לומר, של בעלי החיים(השחקן של ספיידרמן שמדבב את הכלב ג׳יפ?).
הבמאי, זוכה האוסקר, סטיבן גייגן שהיה אחראי סרטים רבי הצלחה כמו ״העולם אחרי״, ״מכורים לזהב״, הובא לכס הבימוי בשביל להביא את חזונו של הסופר יו לופטינג למימוש והצליח לא רע להעביר לצופים הרבים שפוקדים את ההקרנות את התחושה הטובה של הדוקטור הטוב שעושה הכל למען בעלי החיים ובני האדם.
הכבוד כולו מגיע לכל אנסמבל השחקנים שחלקו מגיע עם רפרטואר רחב היקף של סרטים שבהם השתתפו או יצרו, הפרגון לשחקנים כמו רוברט דאוני ג׳וניור על התפקידים הבלתי נשכחים שביצע כשכאן הוא מצליח שוב להראות כמה הוא יכול להיות דמות דרמטית עם יכולות קומיות בולטות. גם השחקן, שמשחק את המתלמד סטובינס, הארי קולט הביא מהכישרון שלו לסרט ונתן לנו שילוב טוב במיוחד של דרמה והומור.
אנטוניו בנדרס ומייקל שין שמשחקים נבלים שונים בסרט עושים עבודה כל כך טובה, כל כך מאיימת ועם זאת ידידותית לילדים שבמחשבה עליהם זה מרגיש הכי טבעי בעולם, שניהם שחקנים ענקיים ששומרים לאורך שנות קריירה ארוכות על יכולות משחק משומנות היטב ועם הרבה מוטיבציה ואנרגיות שיוצאות בסרט לכל הכיוונים ובכל הדרכים האפשריות.
יתר השחקנים הם בגדר רקע טוב בסיפור שלמרות שאיתם ובלעדיהם הפוקוס הולך לגדולים שזוכים להופיע בפנינו, בעצם הרקע הוא גם עצמו חשוב לכל היותר כמוהם. פה דיברי כמובן על בני האדם שבסרט, החיות הן סיפור אחר לגמרי כשכל הסיטואציות שקרו בסרט יכלו להוות פתיחות נהדרות לבדיחות אילולא היה מדובר בחלק מסרט. הרגשתי במהלך הסרט כאילו אני נמצא תחת חומרים מטשטשים שנותנים לדמיון שלי לעבוד על אוטומט ובלי יכולת לעצור למשך כמעט השעתים של הסרט, הוא לוקח אותנו בדמיון למחוזות המרוחקים ביותר שיכלנו לרצות להיות בהם. זו משימה קשה והסרט עומד בה נפלא.
החזון מהספר שהגיע למסך, שוב.
ספריו של יו לופטינג על ״דוקטור דוליטל״ מוכרים לכל. רובנו נחשפנו לג'ון דוליטל בצורה זו או אחרת בסרטים, סדרות או שירים. הסרט "דוליטל" הוא באמת פתיחה טובה גם לרוברט דאוני ג'וניור אבל גם ובעיקר לקולנוע ההוליוודי שלאחר פתיחת העשור השלישי, בעיקר זה שמיועד לכל המשפחה. הסיפור המוכר שהוגש לנו, הוגש בטעם כל כך טוב ואפשר לומר אפילו חם ו"נימוך" ופשוט רק לבוא ולאכול(לצפות בו) בהנאה צרופה ביחד עם פופקורן חם.
הסיפור לוקח אותנו לאנגליה, לאחר שהדוקטור הטוב איבד את רעייתו הוא שוקע בדיכאון וטירוף(ביחס לאדם שמדבר עם חיות, כמובן) ועסוק רק בבעלי החיים שלו באחוזה הגדולה שלו הרחק מבני האדם שסביבו. הכל משתנה כשליידי רוס נשלחת להביאו במהירות לארמונה של מלכת אנגליה הצעירה, אל המסע שאליו דוליטל נסחף, לאחר שהוא מבין את המשימה הגורלית שהוטלה עליו, מצטרף עוזר צעיר בשם סטובינס שמגדיר את עצמו כשוליית הרופא ובעידודה של ג׳ירפה והתוכי פולי הם מפליגים ל״הרפתקאה של פעם בחיים״. יו לופטינג, אתה יכול להתגאות בדוליטל – זה בטוח.
המוסיקה שתעיר את החיות?
גם נושא הסאונדטארק והמוסיקה של הסרט לא פסחו מאוזניי, ומדובר באמת בסרט עם סאונדטראק משובח, יש אפשרות לומר גם שמדובר באומנות ומי שעיצב אותה הוא לא פחות ולא יותר מדיוויד ארנולד, הבחור שהביא לנו את המוסיקה בכמה סרטי בונד, היום השלישי וסטארגייט. לאורך כל הקרנת הסרט זכינו לסאונדטראק מקיף שמוסיף לנו למימד הויזואלי גם את המימד השמיעתי שהוא לא פחות מחשוב וזה בהחלט בוצע בטוב טעם ויש לומר לפנים. מי שבוחר ללכת להקרנה של הסרט צריך, לטעמי הרב, ללכת להקרנה שלו באולמות הimax ויזכה להנות מהסאונד היוקרתי והאיכותי של ״דוליטל״ ודיוויד ארנולד באיכות אפילו גבוהה יותר עם נעימות שלאוזניים שלנו יהיה כיף לשמוע ובחתיכת הפקה מטורפת.
אין פלא שיוצרהסרט וסטודיו ההפקה בחרו בדיוויד ארנולד, מדובר בכישרון מהלך בתחום היצירה וההפקה המוסיקלית, הוא מביא להפקות שבהן הוא עובד את מיטב היכולת שלו והשמיעה המוסיקלית שלו ומדייק בצורה פנומנלית עם התאמה מעולה בין ההפקה והסרט עצמו לבין מה שיתאים לו מבחינה מוסיקלית. צריך לזכור שמוסיקה וסאונדטראק טוב יכולים להציל סרט מנפילה ודאית כמעט כשם שליהוק שחקנים מתאימים יכולים אף הם להציל סרט רע מכישלון הפקתי או קופתי.
לסיכומה של ביקורת
דוליטל עבר הסבה מוצלחת לקולנוע, הפעם בלי בעיות משמעותיות, ומובטחות לנו הצופים כשעה וארבעים של הנאה צרופה ומצחיקה עם כישרונות רבים בסרט והמון טקסטים נועזים ומלאי הומור בו זמנית. קשה למצוא דברים רעים לומר על דוליטל, למען האמת, והוא עושה הרבה דברים נכון ועל הצד הטוב ביותר. מי שרוצה להנות מכמעט שעתיים של הנאה צרופה ו״מבלי להרגיש את השעתיים״(כמו שבת זוגתי טענה אף בסרט) שיבחר ללכת לצפות בסרט הזה. סרט מצויין לא רק להעביר את הזמן אלא לקבל משמעות אמיתית שתדבר לכל המשפחה, זו גְּדֻלָּתוֹ של סרט, הנגיעה באנשים ובמיוחד. היותו סרט לכל המשפחה. אל תפספסו אותו!
הסרט עתיד להגיע ב5 למארס(היום, יום ה׳) לבתי הקולנוע בגרסאות מדובבות ומתורגמות, לאולמות הרגילים, ה4dx והimax
הקרדיט, על כלל התמונות והסרטונים בכתבה, שייך לtulip entertainment.