משחקי סוניק נחשבים למשחקים אהובים ומצולחים ברובם, והדמות של הקיפוד הכחול היא אחת מהדמויות האהובות בעולם הגיימינג, הקולנוע והטלוויזיה. לאחר זמן רב שבו לא קיבלנו משחק סוניק חדש, בואו נכיר את Sonic Frontiers שלוקח את הקיפוד הכחלחל לעולם פתוח ו-וירטואלי עם איימי, אגמן ואוייבת חדשה ומסתורית בשם סייג'. האם הזמן שעבר מצדיק את המשחק החדש בסדרה?
אני יכול לומר על עצמי שאני די מעריץ את הדמות של סוניק, בעיקר בזכות הסדרה שיצאה בעבר ושודרה בישראל. אולם משחקי סוניק הם לבל אחר לגמרי, והחוויה שלהם מהירה יותר מכל מכונית שאי פעם תסעו בה. הדמות הכחולה והמדהימה הזו נחשבת לאחת הדמויות האהובות בעולם הגיימינג, וסוחפת אחריה מעריצים מכל קצוות העולם – כמו שרק נינטנדו יודעים לעשות. בדרך כלל משחקי סוניק היו ליניאריים ביותר, בגרפיקה 2d פשוטה ומצויירת בפיקסל ארט יפהפה, ולעתים זכינו גם למשחקי סוניק תלת מימד נחמדים שלא הצליחו במיוחד לעומת מקביליהם הדו מימדיים.
כאן נכנס לתמונה סוניק פרונטירס (sonic frontiers) שיצא השנה (2022), ולוקח את כל מה שהכרנו על העולם של סוניק היישר לפח המיחזור. סוניק נשלח הפעם למימד וירטואלי פתוח במיוחד, שבו אנחנו יכולים לעשות משימות, לרוץ במהירות, לחסל אויבים וכמובן שלבי המהירות הידועים של סוניק שחולקו לשלבים קלאסיים (2D) ושלבים חדשים (3D).
Sonic Frontiers הוא ניסיון נוסף של sonic team ליצור משחק סוניק שיעלה על הגל, ויחדור שוב את דעת הקהל עד להצלחה. הגימיק החדש היה משחק עולם פתוח במרחבי הCyberSpace. הוא נקט גישה מעניינת למדי, בלא מעט אלמנטים הצליח, אבל בסוף גם גימיקים סופם להסתיים. בעיקר העולם הכול כך גדול, שיכול להיות מעניין יותר ומלא במעט יותר פעילויות. לא מספיק לבנות עולם גדול, צריך גם לספק בו גם מה לעשות (ע"ע Watch Dogs 1 המהנה עלילתית אבל הריק תוכנית)
חשוב לי אישית לציין שמבחינה עלילתית לא מדובר במופת יצירתי, אבל העלילה די טובה ומעניינת ועושה חשק לחוות את מסעות סוניק וחברים. סוניק, איימי וטיילס טסים במטרה למצוא את יהלומי הכאוס באיים מסתוריים, במהלך הטיסה סוניק נבלע לחור תולעת ועובר למרחבים האינסופיים של הCyberSpace. המעבר לאיים החדשים טומן בחובו הרפתקה מסתורית שכוללת את איימי, אגמן ואויב חדש ומסתורי בשם סייג׳. המטרה שלנו כמו תמיד כסוניק להשיג את יהלומי הכאוס ולברוח מהאי, רק שבדרך אנחנו ביחד עם חברינו הטובים מנסים לפענח מה קרה באיים ובאיזה איים מדובר. סיפור הרפתקאות סוחף למדי אפשר לומר, אבל מהתחושה שלי מדובר בעוד ״תירוץ״ למשחק סוניק שמנסה להתמקד בפאן מהיר טהור.
עולם יפה, גדול וריקני?
אם נסתכל על סוניק פרונטירס שיצא לשלל פלטפורמות נראה שמדובר במשחק עולם פתוח רחב ידיים, שמציע לנו לאחר שלבי ההדרכה רק להתחיל להסתובב ולחפש מה לעשות. אני במקרה שיחקתי בגרסת הswitch, שלטעמי לפחות היא גרסה די מוצלחת והגרפיקה שלה די צבעונית ומעניינת ודינמית. למה הכוונה? קודם כל המודלים נראים טוב למדי, למרות שלעתים זה יחזיר אותנו למשחק סוניק ישנים. יכול להיות שבמקרה שלי זה כך בגלל שמדובר בפורט לנינטנדו סוויטצ, למרות שגם ביקורות וסקירות אחרות העידו על גרפיקה יפה ולא יותר ליתר הפלטפורמות. אני לא יכול להגיד שאני לא אהבתי כי רואים שיש מחשבה בבניית העולם מבחינה עיצובית למשל מודלים של המפות והדמויות, ובתוך כך גם הLevel Design והWorld Design שניסו לתת תחושה של עולם עצום ועשיר.
ככלל המודלים של המשחק, כמו מודלים של אובייקטים דמויות והעולם עצמו נראים לא רע בכלל, מרגישים את היד המעצבת של סטודיו סוניק. אהבתי מאוד את השילוב של שלבי סייברספייס ״ריאליסטיים״ לצד שלבים המכירים במעט את השלבים הקלאסיים ממשחקי ה2d הנפלאים. באופן כללי הוא נראה ובנוי כמו עולם לונה פארק רחב ידיים, שלעתים ניתן פשוט לאבד את עצמנו בתוכו. זה לא הישג כל כך טוב ששחקן מאבד את עצמו בעולם המשחק, ובכל זאת כן ניתן באמצעות למשל המפה למצוא את עצמנו. האסתטיות משחקת תפקיד בולט, ובסך הכולל הוא בנוי בסדר גמור ואפשר ליהנות מהמראה שלו מהכניסה הראשונה עוד לפני שהזזנו סטיק (או עכבר/מקש).
סוניק זה סוניק – גם בעולם פתוח
אז מתחת לכל שכבות ההשקעה הגרפית, העלילתית והמוסיקלית, סוניק הוא מה סוניק צריך להיות. משחק על הקיפוד הכחול והאהוב שטס כמו מטוס, והורג את הרובוטים של האויב המושבע במטרה להשיג את יהלומי הכאוס. זו כמובן מהיטרה הכללית שלנו כשחקנים, אולם המשחק מספק מגוון רחב של אופציות שונות, חדשות בחלקן, שיספקו חוויה ענוגה ומהנה בתוך העולם הפתוח. אוייבים שמחכים באיים השונים, בוסים אימתניים ומעט רפטטיביים, שלבי פאזל, אתגרים וכמובן שלבי מהירות שמספקים קצת נחת מהעבר.
שלבים הפאזל של המשחק לא מסובכים במיוחד, ואפילו בלי שתפתחו יוטיוב תצליחו להבין מה עליכם לעשות. נחמד כמובן שיש פאזלים, והתגמול עליהם יאפשר לנו להתפתח ולהתקדם במהלך המשחקים. לצד זאת אנחנו נלחמים בבוסים שונים ומשונים, ולמרות שזו הייתה חוויה עבורי בשלב מסויים הרפטטיביות קצת עייפה אותי. אומנם הלכתי איתם לבסוף עד המוות, אבל יש פה לא מעט מה ללמוד ממשחקי טיטנים כמו בshadow of the colosus. שלבי המהירות הקיימים במשחק עושים חשק לעוד, ובין שתחוו את שלבי ה2d הנוסטלגיים לשלבי ה3d המודרניים, אנחנו פה בשביל זה ובעיקר בשביל זה. לא חייב עולם פתוח, ולא חייב בוסים מטורפים – תנו לנו לרוץ במהירות ולהרוג אויבים וכמובן את אגמן.
סופר סוניק חוזר!
סופר סוניק הוא פשוט סוניק מחובר עם אלוהים, כזה שאף אחד לא רוצה להתעסק איתו. הוא חוזר גם בSonic Frontiers עם שלל יכולות וקומבואים, ובכל זאת הוא הגרסה הכי חלשה לפחות לתחושתי ביחס למה שניתן לעשות עם סופר סוניק. הוא לא OP כמו בעבר, בחלק מהמשחקים, למרות שהוא עדיין לא יכול למות ואנחנו מקבלים אותו לזמנים מוגבלים לאחר שאוספים את כל יהלומי הכאוס.
פסקול מצוין זו לא מילה גסה
הפסקולים של סוניק הם פסקולים שנועדו לזכות בפרסים, ופעמים רבות הם פשוט היו נדבך מרכזי ואיכותי במשחקי הסדרה. כל שלב היה בעל פסקול וסאונד ייחודי, ואנשים עד היום נהנים להאזין להם אפילו בלי לשחק במשחק. זה אומר המון על משחק, ובאמונה שפסקול וסאונדטראק הוא לא פחות חשוב משאר האספקטים. אני יכול לומר שמדובר בפסקול פחות טוב ממשחקים קודמים, אבל הוא עדיין פסקול מעולה שנותן וייב מגניב למשחק הסוניק החדש. אין ספק שהם עומדים ביצירות שלהם, ויוצרים עבורנו סאונדטראק סופר מעניין ואיכותי.
לסיכומה של ביקורת
משחק Sonic Frontiers נוצר מתוך המטרה להביא לנו משחק סוניק חדש ומעניין, ולחדש את הדרך בה משחק סוניק נוצר – כעולם פתוח. הוא נוקט בגישה של פעילויות, שחלקן נוגעות לעלילה, ברחבי העולם. בין שתחליטו להיכנס לשלבים קלאסיים או לרוץ ב5 האיים של המשחק – הכול פתוח ורק מחכה לכם. יש בו לא מעט דברים לשפר ולחזק, והיה ניתן להוציא אותו קצת יותר אפוי מבחינת כמות התוכן, אבל מה שקיים לא פחות ממעולה וכמו שכתבתי לפחות על פלטפורמת הSWITCH הוא גם רץ נהדר. מה שחשוב זה שתכנסו, תבחנו ותיהנו ממה שיש לSonic Frontiers להציע לכם כמשחק סוניק חדש.
Sonic Frontiers (סוניק פרונטירס) הושק ב8 בנובמבר 2022 לNintendo Switch,
Xbox one, Xbox series X/S, Playstation 4/5 ול-מחשב אישי.
תודה רבה לעדלי יונייטד על עותק הסקירה של המשחק!