לאחרונה הושק המשחק החדש בסדרת Dragon Age, ובראיון שנערך בסמוך להשקה עם מפתח מהחברה על קשיים ועל האפשרות הפרקטית לשחרר גרסת רימאסטר למשחקי הסדרה הישנים. עם השנים משחקים בסדרה קיבלו כיוון מעט שונה, כך שזכינו לקבל מערכת קרבות משופרת על חשבון הזהות המקורית של המשחק. אך כעת, עם שחרור המשחק החדש, ניתן לראות ש-BioWare החליטו לחזור במידת מה לdna שלו, אבל בלי לוותר על חלקים טובים בזהות החדשה שלו – אפשר לומר שילוב בין מה שהכרנו לבין משחקים אחרים של חברה כמו למשל מסדרת Mass Effect.
כאן כבר חשוב לציין את הביקורות הנהדרות שנושבות באוויר לDragon Age: The Veilguard, ולמרות שיש שחקנים נאמנים לסדרה שעוד זוכרים את החוויה שהעניקו להם המשחקים המקוריים. מרבית הביקורות נוגעת בשילוב מסוים של תכני WOKE במסגרת המשחק. אז כן יש נגיעות, אבל הכל קורה בהתאם לתרבות ההעולמית המקובלת היום. אם זה מוכנס בצורה כפויה אז בוודאי שנחווה כעס, ממה שאני נתקלתי מדובר בחלקים מועטים ולא נוראיים כמו שעושים מזה.
גרפיקה לא ריאליסטית, אבל יפהפייה
כולנו מחפשים גרפיקה רצינית, כזו שתהיה שיא החדשנות והריאליסטיות. Dragon Age: The Veilguard מייצג את הכיוון השני. משחק עם גרפיקה שנראית כאילו קפצה מספרי הקומיקס או העתיקה את בדמיון מסוים משחקים אחרים. המנוע הגרפיקה נותן ביצוע מעולה עם סטייל מעולה, פרטים מפורטים במידה רבה, סביבה יפהפייה ועשירה עד כדי בילבול. הדמויות נראות נהדר, בין שנדבר על הדמות שלנו או על דמויות אחרות וכמובן אוייבים ובוסים. המודלים של המבנים והסביבה נראים חדים ומדוייקים, ומקבלים במהרה את התחושה והאווירה הפנטסטית ואפילו קצת מדכדכת במובן הטוב של המילה. הוא צבעוני עד רמה מסויימת, אבל לא שוכח שבסופו של דבר הוא צריך לייצג סיפור גם מבחינת הנראות שלו.
גם התפריטים קלים ופשוטים להבנה במידה רבה, כשנכנסים אליהם ונתקלים במפה, בניית דמות, בנייה והתאמה של החבורה שלצידנו, עץ יכולות (רציני למדי) ואזור מידע וספרייה. המפה פשוטה במיוחד, היות שהמשחק הוא לא משחק עולם פתוח לפחות לא לפי מה שאנחנו מכירים. באזור הדמות נוכל להחליף חפצים לחדשים וחזקים יותר, לראות את היכולות שלנו, בחלק של בני הלוויה שלנו נוכל להתאים להם גם את הציוד האישי ועץ היכולות שלהם, בעץ היכולות כשמו כן הוא חיזוק ושיפור יכולות. כמה פשוט ככה כיף.
הסיפור של הדרקון או יותר נכון של הVeilguard
הסיפור שולח אותנו עקבות זוג אלים שמשתחררים כעבור מאות שנים בחושך, ועלינו ביחד עם חברינו להלחם באלים ובאויבים ולשחרר את העולם מהעול המרושע ומהחושך. סך הכל שגרתי במשחקים שכאלו, ולמרות זאת זו עדיין חוויה שנהניתי לשחק בה. אנחנו נכנסים לעולם של תאדס, שממה ומבוכים של ממש, כשהעולם מתפרק לנגד עינינו. אומות נלחמות, התפלגויות הרסניות ובעיקר קשה למצוא אחד שאפשר לסמוך עליו. לאורך הסיפור אנחנו לא לבד, ומוצמדים אלינו בני לוויה שהם השותפים הקרובים שלנו בכל פסיק בעלילה, ובעיקר בכל חלק בקרבות הקטנים והגדולים כאחד.
הדיאלוגים עובדים טוב ומרתקים, הם לא שיא הגאונות אבל הם מרכיבים סיפור שלם ועם מעט חורים ובעיקר יש הברקות מסוימות. חלק מההחלטות והבחירות בדיאלוגים משפיעים במידת מה, לא כולם ויש פה מן אכזבה כזו. ברקע שנכנסים למשחק לראשונה ניתן לבחור כמה מאפיינים כמו גזע, מראה ובעיקר לענייננו סיפור הרקע שלנו. יכלו לתת יותר מזה, ולהפוך את המשחק לגדול יותר, אבל זה לא מה שימנע מכם בציפיות הנכונות ליהנות ממנו עד תום.
המשחקיות
המשחקיות של Dragon Age החדש היא פשוט מטורפת, ולא כי היא מחדשת יותר משהיא פשוט מספקת חוויה זורמת ומפנקת של קרבות, סיור בעולם, הקשה לדיאלוגים. המשחק מגיע מז׳אנר משחקי התפקידים, כשאנחנו פותחים את המשחק ובוחרים את הגזע שנרצה (אלפים, בני אדם, גמדים וQunari). לאחר מכן ולאחר שהתאמנו את הדמות שלנו בכלל מאפיינים הגיע הזמן להתחיל. אנחנו נדחפים במהלך תקופה לא טובה במיוחד, ועלינו לעשות הכל להציל את העולם מאלים סוררים ורשעים שהשתחררו.
בDragon Age החדש אנחנו יכולים להלחם באמצעות כמה אמצעי לחימה ביניהם קשת וחץ או חרבות, ולהשתמש בשלל יכולות ושם טמון הכוח והקסם. אנחנו מתחילים חלשים אבל מרוויחים נקודות ניסיון, ביחד עם בני הלוויה שלנו, ומקבלים עוד יכולות שהופכות אותנו לעוצמתיים יותר. השילוב בין עת היכולות לבין היכולת לבחור או לשפר את האביזרים שלנו הופכת אותנו לדינמיים במידה מסוימת. תמיד צריך להשתפר, להתחזק, לקנות שיפורים ואביזרים ולשאוף לשדרג ביחד איתנו גם את יתר החבורה. מערכת השיפורים והציוד שאוספים היא נהדרת, לצד כמובן הצורך לשפר ולבחור יכולות רלוונטיות לדמויות לצידנו. בין היתר כמובן יש צורך לאסוף חבילות חיים שמוגבלות לנו, דבר שבולט במיוחד בזמני קרבות בוס.
כאן הגענו לבוסים שמאתגרים בדיוק במידה הנכונה, חלקם קלים וחלקם קשים במיוחד. לא מצאתי את עצמי מתייאש יתר על המידה, ובקרבות מאתגרים במיוחד הנחתי את השלט לזמן קצר וחזרתי טעון באנרגיות במטרה לכסח אותם. הצלחתי, וזו הייתה תחושת סיפוק במיוחד לצד הלוט שמקבלים בחלק מהפעמים מהבוסים. בשאר הזמן נלחמתי נגד אויבים ברמות אתגר שונות, ולא התאכזבתי אבל גם לא עפתי במיוחד עליהם. יש כמה סוגי אויבים, כל אחד והאתגר שהוא נותן אבל מה שבטוח שהתחלה של קרב היא תמיד עניין של זמן קצר במיוחד.
אני אוהב את הסאונדטראק!
המשחק נותן לנו עוד דבר יפה וזה הסאונדטראק, והתלהבתי במיוחד לגלות שמי שהלחין אותו היה האנס זימר. אני יותר ממאמין שאין חובב קולנוע שלא מכיר אותו, אז כשזה מגיע לגיימינג זה מעניין כפליים. אפשר לומר עליו שהוא אומן עצום בתחומו, כשאנחנו מקבלים הוכחה גם כאן עם מוזיקה אפית אבל גם רגועה או נוגעת לפרקים. מצאתי את עצמי מחפש בפלטפורמות הזרמת מוזיקה את האלבום המלא מתוך המשחק, כי באמת ובתמים התלהבתי מכל רגע של הנעימות שקיבלנו בDragon Age החדש.
לסיכומה של ביקורת
רבים יגידו שהם לא חוו במשחק החדש משחק Dragon Age אמיתי, ואם זו תחושתם הם יכולים גם להנות ממנו כעוד משחק תפקידים מרתק. אני אישית חוויתי בו Dragon Age אמיתי, פראשי שמכניס אותנו לעלילה מרתקת שמטיסה אותנו לשיא במהירות. השילוב העלילתי עם דיאלוגים טובים למדי (אפשר לשפר עוד קצת כמובן) ומשחקיות פשוטה קלילה ומהירה מגבירה את האפקטיביות של המשחק להנאה מקסימלית. הגרפיקה הוא בונוס במיוחד שהיא פונה לקהל שלא מחפש ריאליזם אלא פשוט גוון קומיקסי מרתק. אנחנו מקנחים עם מוזיקה שאורזת לנו אחלה מארז לכמה ערבי גיימינג זורמים וכיפיים לחלוטין.
Dragon Age: The Veilguard (דראגון אייג׳: ויילגארד) הושק רשמית
ב-31 באוקטובר 2024 למחשב האישי ולקונסולות ה-Xbox וה-Playstation.
תודה רבה לעדלי יונייטד על עותק הסקירה של המשחק!