כשאני חושב על סטיבן קינג, לפעמים אני נרתע קצת. הוא נחשב לאחד הגדולים שבסופרי האימה, ומצד שני תמיד משהו ביצירות שלו הרגיש לי מתאים לקהל מסוים ספציפי. אין זה אומר שזה בהכרח נכון, אבל ספריו עבי הכרס, שרבים מהם עובדו לסרטים, היו שייכים לליגה ועולם אחר. מכאן נעבור ליצירה הקולנועית החדשה, הקוף, שמבוססת דווקא על סיפור קצר של קינג באותו שם. בהחלט לא יצירה שגרתית, עמוסה בדם וברגעים מבחילים, אבל כשמדובר בקינג אני יכול להבין.
הציפייה שלי מהקוף הייתה מעט שונה ממה שקיבלתי, סוג של בום לפנים של רצף אירועים הזוי ונוראי, שלא מתחבא מאחורי פעלולים זולים או JumpScares, טוב כמעט בכלל. זו יצירה ביזארית למדי שמייצגת די טוב את מה שעובר לסטיבן קינג בראש, לצד יצירות אחרות וקצת מורכבות יותר כמו ׳זה׳, ׳קארי׳ ועוד יצירות רבות ומגוונות בז׳אנר.
סיפור הזוי עם קוף הזוי
אז במה בעצם עוסק הסיפור? תארו להם שהייתם מפשפשים בחפציו של אביכם הנעדר, שברח כשהייתם צריכים מידי, ומגלים קוף מנגן ספק צעצוע ספק חפץ בעל ערך. הקוף הזה היה מגיע כמעט ללא הוראות, פרט להוראה אחת – ׳סובבו את המפתח ותראו מה קורה׳. בגלל שאתם כל כך לא מודעים למה שהולך לקרות, אתם מסובבים ובאותו רגע יכולים להעלות על דעתכם את הדבר הרע ביותר שעשוי לקרות. כזה הוא הקוף שחשפו התאומים האל וביל בעליית הגג של אמם. מהרגע שנחשף הקוף המשונה, והמפחיד במיוחד יש לציין, אנחנו עדים לרצף של אסונות שמתחילים בצעירותם ונמשכים ככל שהם גדלים.
אז עולה השאלה למה לא להפטר ממנו לכל הרוחות? אז כן, כל הניסיונות שלהם להיפטר מהקוף המקולל נתקלים בהשתגרויות בלתי מוסברות שלו למקומות שסמוכים להם – בקיצור, אכלו את הקללה. סצנת הפתיחה של הסרט היא הדבר המבחיל הראשון שנתקלנו בנו – האל מנסה להעביר את הקוף לחנות, ובתקווה להיפטר מהקללה. המוכר מתנגד לכך ומנסה להבין באיזה אסונות מדוברים, ואף אומר להאל: ׳הקוף נראה מקולקל, הוא לא יכול לנגן, מקל התיפוף שלו לא יורד׳, ובאותו רגע כשמנסים להבין מה יקרה, האל אומר לו: ׳אתה לא רוצה שהמקל ירד, כשהוא יורד קוראים דברים נוראיים׳. זה משפט שמסכם די בקלות את מה שאנחנו נראה לאורך הסרט -דם, איברים כרותים ומוות בנסיבות כמעט בלתי מוסברות.
שחקנים וקופים
ואם בשחקנים עסקנו, אתחיל בכך שהמשחק איננו באמת הבעיה פה, והאמת שהשחקנים שנבחרו לגלם את האחים בצעירותם ובבגרותם עשו עבודה נהדרת. גם האמא וגם חלק מתושבי העיירה שנתקלנו בהם עושים אחלה עבודה, הם מגזימים את המשחק מעבר למה שמצפים. אבל שעומד מאחורי זה הוא הניסיון להקצין את הסיטואציה, כי בכל זאת זה לא רק סרט אימה, זו קומדיית אימה. בקומדיית אימה הכל כשר והכל נכון, והכל משרת את המטרה הסופית שהיא לשמור על אווירה מתוחה ומפחידה באש הנכונה, אבל לעבוד חזק על הטיימינג הנכון להכניס את ההומור. מצאתי את עצמי ואת הקהל שאיתי צוחק מהבדיחות שנאמרו או מהסיטואציות שהופיעו במרקע וזה היה אדיר, לפחות עד הרגעים שבהם איברים או כמויות של דם עפו לכל עבר.
הסאונדטראקקק הוא קוף!
כשבאים לבחון יצירה בטח שחשוב ויותר מחשוב להסתכל על אלמנט הסאונד שלה. המוזיקה והאפקטים הקוליים של הקוף הם מטורפים. הם נותנים לנו את להרגיש את כל מה שאנחנו רוצים וצריכים מסרט כזה. הם קלילים אבל טומנים בחובם סכנה, ואנחנו לומדים מהר מאוד לקשר בין השניים. יש סיבה טובה לכך והיא שמי שיצר את הסאונד לסרט הבין כמה זה חשוב, כמה יש לו השפעה מכרעת על הצלחה או אי הצלחה של סרט, גם אם חלש וביזארי להחריד.
וקצת סיכום לבסוף
כאן המקום לציין שמי שבא לצפות בסרט הזה לא בא בגלל העלילה. העלילה ביזארית במובן מסוים, ובמבט לאחור היא די חלשה. כמובן שבסופו של יום לא רק עלילה אנחנו מקבלים פה, והסרט הוא בהחלט סרט מופרע ביתר האלמנטים שקיימים בו, אפילו בבדיחות הדעת שהוא זורק לאוויר אחר לכמה זמן ולפעמים בתזמון קצת לא מתאים.
אם אפשר לסכם את הסרט אנחנו בעיקר מקבלים את האווירה וכל המתרחש בסרט בחוסר רצינות ובקלילות. הוא לא באמת מפחיד ולא מהווה איום על סרטי אימה אחרים לא אלו של קינג ולא אלו של יוצרים אחרים. בסך הכל מדובר בסרט חביב++ שנותן את מה במינונים הנכונים את מה שכנראה אפשר לצפות לו, אם נתעלם מהטריילר לרגע. מי שאוהב קומדיות אימה מוזמן ללכת לצפות להנות, קצת לקפוץ ולכסוס ציפורניים ובעיקר להות מהבדיחות שמושחלות לאורכו.
תודה ענקית ליונייטד קינג על ההזמנה להקרנה
כעת זה הזמן שלכם לפגוש את הקוף, רק תזהרו מהתוף 🐒