שלושת הביקורות הקרובות יעסוק בטרילוגיה המוצלחת ביותר שיצאה עד כה לסרטים של DC קומיקס והטרילוגיה שכבשה את עולם הקומיקס בניצוחו של הבמאי כריסטופר נולאן. אם נצטרך לציין פרט שקשור לסרטי באטמן של נולאן הוא שהם לא סרטי קומיקס אלא סרטי לייב-אקשן שמבוססים על דמויות קומיקס, והביקורת להפעם – באטמן מתחיל.באטמן מתחיל מציג לנו את קורותיו של ברוס ווין, כן לא באטמן אלא דווקא ברוס וויין ואנחנו חווים את הההיסטוריה המשפחתית שלו מרצח הוריו בהיותו ילד קטן דרך הבריחה שלו והניסיון הנואש להתחקות אחר התנהגות הפושעים כדי לנסות להבין את המניע ולבסוף הפגישה הגורלית עם מנהיג ליגת הצללים ראס-אל-גול שלוקח את ברוס ויין תחת חסותו ומלמד אותו את הדרך של המתנקש, פגישה זו משתבשת בסופה אחרי שברוס נלחם בפחדיו ובראס-אל-גול אך הוא מנסה להמנע ממעשה נקמה ומפוצץ את מקום הליגה אך מציל שלא במודע את המנהיג(שוב ראס-אל-גול).
מכאן הדרך למהפכה של ברוס מברוס האדם לבאטמן כסמל קצרה והוא נעזר בכוחו בתעשיות ויין והקשרים שלו עם לושיוס פוקס כדי להשיג את הציוד הנדרש שכמיליארדר יכל להרשות לעצמו ומתחיל במלחמת חורמה נגד הפשע המאורגן ונגד כוח גדול שעומד להרוס את גות'האם.
הבמאי שקפץ למים העמוקים
כבמאי כריסטופר נולאן הבריטי עשה מעט מאוד סרטים עד באטמן מתחיל שרובם היו סרטים קטנים עם קאסט לא הכי מוכר ולא בתקציבים ההוליוודים וב2005 השתנה מזלו והוא קיבל את ההזדמנות להשתמש במלוא החזון הדמיון והיכולת שלו כבמאי בשביל ליצור את סרט האתחול הראשון של באטמן מאז סרטי באטמן של טים ברטון משנות ה80' ובתוצאת האמת קיבלנו סרט יותר ממעולה שמציג לנו במפורט את קורות חייו של ברוס ויין כאדם וכבאטמן והחזיר את הדמות למקורות שלה וכנראה שכל חובבי הקומיקס לא יתרצו במיוחד כי הסרט קיבל מנולאן את הנופח הרציני מלא האקשן שלא מתאים את עצמו לקומיקס אפילו לא בפרט(טוב נו אולי קצת השראה וסיפור הרקע).
האוייבים עברו מדפי הקומיקס אל המסך הגדול
בסרטי באטמן של טים ברטון הוצגו לנו שני אויבים האחד הוא הג'וקר האחד והיחיד בכיכובו של מי שנועד לתפקיד מלידה הלא הוא ג'ק ניקולסון ובסרט ההמשך הוצג לנו הפינגויין בגילומו של השחקן המעולה דני דה ויטו והבחירה בהחלט הביאה להצלחת הסרטים' כשבאים לבחור את האנטגוניסט בסרט מבינים שלא כל נבל מתאים והפעם בבאטמן של נולאן נוכחנו לקבל עוד שני נבלים שהגיעו מהקומיקס ובסרט קיבלו אופי אכזרי ולא מתפשר אפילו יותר האחד הוא הדחליל בגילומו של קיליאן מרפי והשני הוא ראס-אל גול בכיכובו של ליאן ניסן, שני השחקנים הללו הם שחקני אופי מהמוכשרים של הוליווד כל אחד בזמנו ועם הוותק שלו אך בהחלט התפקיד שלהם בסרטים הללו לא יישכח והחיבור שלהם איש איש לדמותו הוא בהחלט מרשים ועובד טוב ומה שעובד טוב לא מנסים לתקן.
כריסטופר נולאן לקח את דמותו של באטמן ובעזרת משחקו של כריסטיאן בייל הלא הוא ברוס ויין/באטמן בסרט ושניהם הפכו את גרסתם לאביר האפל לאפלה יותר אפילו לעומת הקומיקס, נולאן אכן שאב השראה לסיפור מהקומיקס וערך מחקר אך הסיפור שיצר לנו מורכב כפליים ומוקצן מאוד עם סצנות אפלות ביותר, נולאן הפך את כל המוכר לנו מהקומיקסים לבאמת פי כמה יותר מורכב אבל מעולה.
כריסטיאן בייל vs מייקל קיטון
בזמנו מייקל קיטון נחשב לבאטמן הטוב ביותר וגם הראשון ששיחק בסרט באטמן רציני(לעומת הקומדיה שעלתה בשנות ה60 המוקדמות) ובהחלט עזר לאביר האפל לדפוק הופעה מרשימה ראשונה במסך הגדול והחיבור לדמות של באטמן בעזרת משחקו של קיטון היה מיידי וגם הקהל וגם המבקרים חיבקו בחום את משחקו של קיטון לצד שאר קאסט השחקנים וגם את המורכבות שהציג כשבאטמן וכברוס ויין ולעומת הרבה מאוד סרטים בעיקר סרטי גיבורי על לקיטון הייתה ההתנסות הראשונה כבאטמן וב2005 כ20 שנה אחרי כריסטיאן בייל נכנס לנעליים הגדולות של קיטון בתפקיד באטמן כשהפעם החליפה, היכולות הגופניות והתחכום של באטמן הפכו למוטיב הרבה יותר חשוב וחד ולדרישת הקהל, המשחק של בייל היווה כניסה מצויינת לנעליים הגדולות שהשאיר קיטון ופה נפלנו, באטמן של כריסטיאן בייל לא מתעלה אומנם על באטמן של קיטון אבל עושה עבודה מצויינת ומספק לנו בידור מצויין ומהנה שכל אדם ייהנה ממנו והכי חשוב – לעומת סרטי באטמן של ברטון וקיטון בסרטים של נולאן וכריסטיאן בייל גם אוהדי קומיקס וגם כאלה שאינם אוהבים קומיקס לכולם יש מקום והנאמנות לקומיקס קטנה ואפילו אפשר לומר מקרית ביותר, נולאן עשה סוג של מיקס-עלילה מקומיקסים שמשלבת קצת מכל קומיקס ממש מפה לשם ומציגה לנו את תחילת עלייתו של באטמן כלומר לצופה אין הצורך לחזור לקומיקס להבין איך באטמן הפך למה שהוא.
שיפצורים נוסח נולאן
חובבי הקומיקס ישימו לב די בבהירות לשינויים שעשה נולאן בסרטי באטמן בכלל השפצורים שיש לבאטמן החל מהבאטמוביל המפורסם שקיבל צורה חדשה של אפשר לומר טנק(רק בלי הצריח) אם יכולות משופרות ודי מדהימות וזה המשיך דרך חליפת הבאטמן שהפכה מחליפה פשוטה לשריון גמיש שמסוגל לעצור כדורים ומאפשר לבאטמן להלחם בקלות יתרה עם פחות בעיות של סירבול ואיטיות וכמובן שסמל העטלף המפורסם שמופיע על חזו של הגיבור נצבע בצבע שחור בהתאם לרוח הסרט ולכל החליפה מחובר בד מיוחד המגיב בהתקשות לזרם חשמלי ובכך מאפשר לבאטמן לדאות מעל גגות גות'האם
לסיכומו של עניין?
לא משנה מה אתם מצפים מבאטמן מתחיל או אם אתם חובבי קומיקס מושבעים או לא כי הוא שובר את כל מה שאנחנו חושבים ומביא אלינו את סיפור המקור של ה"עטלף האנושי" בגרסה משלו בלי לחשבן לאף אחד ולחשוב מי יצפה ומי לא וזה כנראה סוד הקסם שלו כי כשצפיתי בו בפעם הראשונה ראיתי את סיפורו של באטמן וזהו אך בצפייה שניה שלישית וכן גם רביעית הוא כל פעם שבר אצלי שיאים ותשומת הלב למה שהולך בסט בין השחקנים ועלילת הרקע של הסרט התחדדה יותר וזה מצויין כי זה מאפשר לי לומר כן הסרט לא מושלם אבל הוא עושה את מה שהוא עושה בצורה הטובה ביותר ולא אפשרי עבורי אפילו לחשוב על במאי או מפיק שיכול להגיע לרמה של נולאן ולקחת את באטמן לצד שאליו הוא נלקח והאיכות שלו נמדדת ביכולת של השחקנים לשחק סרט קומיקס שגם חובבי קומיקס יאהבו אבל וזה אבל גדול בו בזמן להתנהג כאילו זה סרט אקשן רגיל עם דמות עטלף ענקית כחלק מהסט של שחקני הסרט.
הציון: 82 מתוך 100
