עבורי עולם מטוסי הקרב כולל בעיקר צפייה בסרטוני הקברניט, אני נהנה להאזין אבל פחות מעמיק בתחום כפי שאני רוצה. המשחק Ace Combat 8: Wings of Theve שבר את זה כשהוא מאפשר לי ובכלל לכולנו להיות טייסי קרב. מדובר במשחק שמרגיש ממש כסימולטור, להכנס לקרבות אוויר מפתיעים שאתה יודע איך אתה נכנס ולא יודע איך תצא מהם. האם הוא הסימולטור האולטימטיבי לכל אלו החולמים להרקיע לשחקים עם מטוסי קרב עוצמתיים?

כישראלים אין לנו צל של ספק בחשיבות והמשמעות של מטוסי קרב, שתקפו בין היתר במבצעים באיראן, בעזה ולבנון והראו את החשיבות של סיוע אווירי. בAce Combat 8 קיבלנו את ההזדמנות להיות טייסי קרב עוצמתיים, עם סימולציה מעניינת של עולם הקרבות האוויריים. תמרונים, תרגילי אוויר, התבייתות ותקיפת אויבים ומה לא? אפילו הנחתה (קשה במיוחד יש לציין) של מטוס קרב על נושאות מטוסים. Ace Combat 8: Wings of Theve הוא פורמט של משחק שנולד כדי לאתגר אותנו בעולם הלוחמה האווירית המודרנית, וכמה שהוא עושה את זה טוב. האדרנלין מרקיע שחקים יחד עם המטוס שלנו, כשאנחנו מתחמקים מאויב שנמצא על הזנב שלנו ובדרך להתביית על אויב שבדרך.

במשחק אנחנו נלחמים בשלל כלים ומטיסים שלל כלי מלחמה עוצמתיים אימתניים. בין היתר מפציצים ומטוסים רב משימתיים מוכרים. חשוב שנבין שזה לא פשוט כי כמו במציאות, גם במשחק האויבים חכמים, מסוגלים לתמרן ו׳להשיב מלחמה שערה׳ כפי שנאמר.

גרפיקה: מטוסים ריאליסטים ויפים להפליא

אתחיל בדבר שאפשר לשים לב אליו כשנכנסים, וזה שהמשחק נראה נפלא, בהחלט פלא גרפי מעניין שעוצב על בסיס מטוסים אמיתיים (למשל בתמיכת ואישור של חברת Northrop Grumman). הוא באמת ובתמים נראה טוב וזה משחק לטובתו דווקא בגלל הכיוון שהוא בחר. מדובר בסוג של סימולטור מטוסי קרב מהטובים ביותר שראינו בשנים האחרונות, כשאני שם דגש שלא מדובר בסימולטור טיסה אזרחית. המודלים של המטוסים עוצבו בטוב טעם ובהשקעה יתרה, עם אישורים של יצרניות מטוסים בולטות, ביניהם נורת׳רופ-גראמן, כדי לעצב בצורה הריאליסטית ביותר שניתן על בסיס עיצובים של מטוסים אמיתיים. כך קיבלנו משחק ששואף לריאליסטיות, מבטיח איכות גרפית ברמה גבוהה – ומצליח להביא את זה לידי ביצוע רוב הזמן.

העולם עצמו, או יותר נכון השמיים בעיקר, נראים טוב וממודלים היטב. הם מנצלים את המנוע במקסימום ביחד עם פלאי הטכנולוגיה בדמות מודלי המטוסים הנפלאים באופן פנומנלי. גם החיבור בין המנוע הגרפי למנוע של הגיימפליי הוא חיבור שנראה ומרגיש טבעי ועובד מצוין. אומנם בין משימה למשימה, במהלך קמפיין הסינגל פלייר, אנחנו מקבלים סרטוני Cutscenes, כמו תכנוני משימה או של הדמות שלנו, שנראים קצת פחות טוב מקרוב, אבל אין בזה כדי להרוס את המשחק, וממילא זה לא העיקר. המנוע הגרפי מצליח להתמודד עם עומס האובייקטים הן כבודדים והן כרבים, במיוחד לאור הגיימפליי האינטנסיבי והמהיר שמשתגע על המסך בכל רגע. התחושה שהמשחק נעשה היטב, עם פורט יציב ומוכן.

סיפור: ברוכים הבאים לנושאת המטוסים

אין הרבה מה להוסיף בנושא הסיפור, היות שמתחת ל׳מכסה המנוע׳ המשחק לא מכיל סיפור סוחף או מעניין למדי. מצאתי בחלק של הסיפור והקמפיין, אם נדלג לרגע על הטוטוריאל הבסיסי, כמשהו שאפשר היה לוותר עליו. היה נחמד אם היינו מקבלים משימות מאתגרות מעבר לאונליין ולמשימות של הסיפור. אנחנו בעיקר מוצאים את עצמנו מקשיבים לאינספור קטעי דו שיח מעיקים יחסית, שאפשר אומנם לדלג עליהם – פעולה שבעצמה מצריכה מאיתנו להיות אקטיביים במידה מסוימת.

A͏ce C͏o͏mbat͏ 8 W͏ings ͏of ͏Theve מגיע עם סיפור הישרדות שמתפתח ͏כאשר הדמות שבה אנחנו שולטים, טייס קרב ͏שני͏צל מ͏הים ע͏ל ידי נושאת מטוסים י͏שנה מלאה בפליטים בשם Endur͏ance, מגלה כי הצי שלו͏ שנקרא FCU נהרס כמעט מיי͏ד בעק͏בות הפלישה של רפובליקת סוטואה. תוך תחושת ייאו͏ש מול הצבא האויב, שהש͏תלט על חלק גדול מהמקום שלהם, הספינה ͏החשובה היא אחד מהשרידים הבודדים בכוח͏ הצבאי הנחלש שנותנים לדמות דמיונית בשם ͏"Wings of Theve", כלומר גיבור אגדי של הפלות (אייס) שנוצר ככלי פרסום כדי לשמור על רוח הציבור.

משחקיות: טייסים מהאגדות, אייסים אמיתיים

ברגע שנכנסתי למשחק והבנתי את המנגנונים, הרגשתי שבקלות יחסית הפכתי ׳לאייס׳ אמיתי. המשחק מצליח להמנע במידה רבה להימנע מהבעיות שרבים נפלו בהן, במיוחד לנוכח זה שמדובר במשחק שהוא סימולטור כמעט לגמרי במלוא מובן המילה. הוא לא מסבך את העניינים, לא מכביד בכפתורים ומנצל את המנוע שלו כדי לתת לנו משחקיות חלקה ופשוטה להבנה. כך, למרות שאני קלולס בעולם התעופה, ולא סבלתי בלשון המעטה את מכניקות קרבות האוויר של באטלפילד למשל, דווקא כאן משחק שכולו חי את קרבות האוויר קיבלנו גם הבנה של הבעיה וגם פתרון שלה.

המשחק נוגע בטיסות וקרבות עתידניים, אבל לא מדובר במשחק מדע בדיוני. הוא כן לוקח אותנו לעתיד הקרוב של שנת 2029, ומספק לנו שלל כלים למלחמה אותנטית, מרתקת ומפוצצת אדרנלין. מטוסים מוכרים ועוצמתיים, טילי אוויר-אוויר ואוויר-קרקע, מנגנוני טיסה ייחודיים, מנגנון ירי חכם עם טילים ותותח. אנחנו נטיס שלל סוגי מטוסים, שנפתחים ככל שנתקדם במשחק, כשמנגון הטיסות נוח, פועל בצורה חלקה ומבריק. המשחק מכיל סטורי קצר עם משימות אוויריות ומנחה אתנו מעת לעת, ברגע שאנחנו מסיימים את ה- Cutscenes המעיקים, ונותן לנו חופש פעולה מוגבל יחסית. השמיים נפתחים עבורנו בעיקר במצב המולטיפלייר שמציג לנו אפשרות לקואופ או למודים גמו Team Deathmatch וכאן מתחיל הכיף.

״שקיבלנו משחק מוגמר באחריות, ארוז היטב שממתין לנו שנכנס ונטוס במהירות על קולית״

בניגוד לחלק הראשון, שנוגע במשימות, קמפיין ובסטורי של המשחקים, המולטיפלייר לא מרחם עלינו. אנחנו צריכים להיות חדים ולהשתדל לא לחטוף ורטיגו או לצאת מדעתנו מכל פניית התחמקות מטיל מתביית. מצאתי את עצמי נאלץ לפנות בחדות עם המטוס הראשון שקיבלתי (שבקלות אומר שהוא סביר, אבל זה מה שיש בהתחלה) ולנסות לשבת לאויבים שלי על הזנב בתקווה להפיל. אנחנו לא מקבלים הנחות וצריכים לעמוד בכל המשימות ללא מורא. למרות האתגרים המשחק עצמו הוא פשוט מאוד – בלי יותר מדי כפתורים או חוכמות. כן חשוב לציין ש׳עץ הסקילים׳ או יותר נכון עץ המטוסים והחלקים שיש במשחק צריך קצת יותר הדרכה.

מצב המולטיפלייר מתחלק ל-2 סוגים עיקריים: מצב קואופ ומצב Deathmatch ודומיו. בעיקרון במצבי הקואופ אנחנו נלחמים עם אנשים נוספים נגד בוטים חכמים למדי, ויוצאים לפעילות יחד. כמה פשוט ככה כיף ומספק להדהים. הסוג השני הוא גם הוא מוכר וזה פשוט אנחנו נגד אחרים, כקבוצה או כולם על כולם וכדומה. זה מהנה לא פחות ומאתגר אף יותר בגלל שיקול הדעת האנושי והיכולות של-AI לא תמיד יש. המשחק גמיש לאילתורים שעשויים לעזור לנו אם נפעל נכון. המשחק הוא אומנם סוג של משחק יריות, אבל יש בו המון ממשחקי אסטרטגיה. צריך לחשוב המון, לתכנן ולפעול.

״צריך לשים לב כשנכנסים לתמרון, מגביהים או מנמיכים טוס, כי בקלות תמצאו את עצמכם נשתלים באדמה״

המולטיפלייר שלו הוא אדרנלין ׳על קולי׳ שבו אנחנו בשדה הקרב מהקשים שקיימים. לצד המלחמות האוויריות מול מטוסי אויב, שהוא מתוחכם לא פחות מאיתנו, אנחנו עשויים להתמודד עם אתגרים כמו מערכות להגנה אווירית. אומנם לא נמצא שם מערכות כחול-לבן, אבל נמצא שם מערכות חכמות לא פחות. בנוסף צריך לשים לב כשנכנסים לתמרון או מגביהים או מנמיכים טוס, כי בקלות תמצאו את עצמכם נשתלים באדמה או מתנגשים במטוס אחר או פשוט מאבדים כיוון. המפות לא עצומות אבל הן ממוקדות ומפורטות מאוד והסביבה כולה גמישה ודינמית.

מבחינה טכנית המשחק בנוי לעילא ולעילא בלי בעיות מיוחדות, בלי באגים במשחקיות או בגרפיקה. הפורט שלו מעולה והוא זורם כמעט בכל חלק שלו, לפחות בצד הטכני. לכן קל לומר שקיבלנו משחק מוגמר באחריות, ארוז היטב שממתין לנו שנכנס ונטוס במהירות על קולית כדי לחסל כמה שיותר אויבים.

פסקול: אהבה (של מטוסי קרב) בשחקים?

הפסקול של המשחק נהדר ובקלות יכול להיכנס לפלייליסט שלנו גם בלי שנשחק כל רגע. הוא עשוי טוב, מכניס לאווירה ובאופן כללי יצאתי מכל סשן בתחושה וחיבור שהמפליא לחשוב שפסקול יכול ליצור בין שחקן למשחק. בהחלט פנומנלי עבור המשחק ומי שעומד מאחוריו, כי האטמוספירה של משחק לא בנויה רק על משחקיות או גרפיקה אלא במכלול שכולל בתוכו אלמנט מרכזי כמו מוזיקה, פסקול, אפקטים קוליים. הכל כאן טוב יותר, עוצמתי יותר, הרמוני יותר. קולות המלחמה רועשים ואיכותיים מתמיד. בקלות מדובר באחד מהפסקולים הטובים שיצאו השנה בגיימינג, ולא בכדי.

שורה תחתונה

המשחק החדש בזיכיון Ace Combat 8 הוא הייצוג ההולם והאידיאלי, לפחות רוב הזמן, של חוויית הטיסה הקרבית ועולם הלוחמה האווירית. הרגשתי בכל תמרון והתחמקות, אבל בעיקר כשהצלחתי להפיל אויב, שמחה כאילו הייתי אייס אמיתי. המשחק מודע למגבלות שלו, ומה החוויה שהוא מתיימר להביא לשחקן הממוצע. כל מי שחלם לעבור קורס טיס ולהפיל כמה אויבים כנראה ישמח למצוא מזור לרצון הזה. העלילה לא חשובה יותר מהחוויה שלו. הוא מכיל את כל האלמנטים הנכונים, במקום ובזמן הנכון כדי להיות מספיק אמיתי ומספיק מלא בעצמו פשוט כך. אומנם רובנו לא חווים במציאות את כוחות ה-G הקשים או טסים במהירות של מאך 1.5 ומהירות על קולית, אבל לפחות נוכל להרגיש טייסים בקמפיין הפצצה ודוג פייט דיגיטלי.