לאחרונה סיימו לצלם בישראל את העונות השלישית והרביעית של סדרת הדרמה היומית לנוער שהיא גם במקרה הגרסה האמריקאית של סדרה בשם ״חממה״ הסדרה כמובן נקראת איך לא? – "Greenhouse Academy״, קצת לפני תום הצילומים ושובם ללוס אנג׳לס הצטרפתי לקאסט כצופה מהצד בשביל ללמוד בעצמי איך עובד סט צילומים לסדרה מוצלחת שאחרי הצלחה מטורפת בקהל הנוער הישראלי צדה את עינם של בכירי חברת נטפליקס ובעצם איך לא? אז בואו נדבר על זה…
אני חייב לומר זאת כבר בתחילת הטור שבהחלט לא התפלאתי שבשנת 2016 כששירות נטפליקס כבר חדר והחל לפרוח בישראל ועוד עשרות מדינות ברחבי העולם שחלק מהתכנים הישראלים יתפסו עין לא רק בקרב בני נוער ישראלים ואולי גם בוגרים למיניהם אלא גם אי שם בתעשיות הקולנוע והטלוויזיה הגדולות ביותר שחלקן הוא כמובן פרי יצירה עצמאית מבית נטפליקס שהוא כאמור אחד משירותי הסטרימינג המוצלחים, המוכרים והמשומשים בעולם בעידן הנוכחי כשהוא משאיר אבק לשירותי הטלוויזיה בלווין ובכבלים וכעת קצת יותר משנה מאז עלתה לאוויר הגרסה האמריקאית ללהיט ההיסטרי שתפס בני נוער ישראלים וכעת גם אמריקאים אנחנו צריכים להיות מוכנים לעלייתם של שני העונות הבאות שמחזיקות בחיקן את הסוד להתמכרותם של בני נוער רבים ללהיטיו המוצלחים והאהובים של אחד היוצרים הפורים בישראלים שגם רואיין בעברו עבור גולשי הבלוג הלא הוא כמובן גיורא חמיצר, האבא הגאה של השמיניה, האי, החממה וכמובן הלהיט האחרון שלו לצופים הישראלים ״שכונה״.
לפני מספר חודשים שוחחתי עם גיורא מעט אחרי ובסמוך לראיון שנערך, שיחה על האפשרות לבקר בסט של אחד מלהיטיו העתידיים כשבאותו זמן Greenhouse Academy עמד על הפרק היות והוא היה הלהיט העדכני והרענן באותו פרק זמן והזמן עבר וחלף לו כשבפרק הזמן שעבר הספקתי להשתחרר מצה״ל, לעבוד, לעבור להתגורר ליד הכנרת(רפרנס ל״חממה״ המקורית?) ולהתחיל ללמוד לתואר ראשון בתקשורת ואפשר לומר שהספקתי הרבה עד שהגיעה העת המבוקשת של צילומי העונות החדשות ללהיט הישראלי – אמריקאי וכשקיבלתי את האור הירוק והתאריך מגיורא להגיע לסט היה קשה עבורי להסתיר את ההתרגשות שהלכה והתעצמה לקראת היום הקרב ובא שבעקבותיו החלטתי לקחת יום חופשי ולרוקן לעצמי את לוח הזמניםממחוייבויות בשביל להתפנות לחוויה המדהימה והחד פעמית שאופשרה עבורי והשאלה האם זה היה שווה את זה שיוצאת מכאך היא רטורית להחריד והתשובה היא חיובית פלוס.
אז את נסיעתי מצפון הארץ ברקע נופי הכנרת והירוק עשיתי בנעימים, אוויר צלול הכה בפני כשאפשר לומר שהורגשה עלי תחושה חגיגית שעוטפת כל אדם כשהוא חווה רגע חשוב או מרגש בחייו, כשעה לערך שעטתי בכבישי ארצנו הקטנטונת כשלבסוף הגעתי בשעות הבוקר המאוחרות אל אולפני ברודקאסט נרגש מאי פעם וממתין בקוצר רוח לתחילתו של יום מרתק ומלמד. לאחר כניסתי לאולפן קשה עבורי לתאר את החוויה שאליה נכנסתי כשאני זוכה להציץ על מועדון הנשרים מאחורי המצלמה אל מול עיני הנדהמות, לצפות בסצנות מצולמות ואיך מתפקד סט הצילומים עם במאי, מפיק, צוות הסאונד והצילום וכמובן השחקנים וכמות אנשים נכבדת שעומדת על הסט כמו מאפרים ותסריטאים בשביל לדאוג שהכל יתוקתק בצורה הטובה ביותר ובמהירות מבלי שישארו שובלים של בעיות או תקלות על סט הצילום.
אני מעוניין להודות בטור הזה לאיש שפתח עבורי את דלתו וכעת גם את דלת ההצצה ליצירותיו שכעת כל העולם יכול להנות מהן ולהתרשם מרמת התכנים הישראליים שמאז צאת השמיניה ופיצוח ״קוד הנוער״ רק עולות יותר, משפיעות יותר וגורמות לנו להחזיק את עצמנו חזק כדי לא ליפול מהרמה ההפקתית שזכינו להנות ממנה בישראל 2018 כשבקרוב נזכה לקבל עלינו את 2019 בסימן חדשנות תרבותית ישראלית עם הצלחות נוספות בעולם הטלוויזיוני, סדרות מפותחות ומוצלחות ואהבת הקהל הישראלי החם והאוהד.
