בתור אחד שמגיל נעורים אהב סרטי אימה קשה לי שלא לחזור אחורה גם במחשבה וגם בצפייה חוזרת של סרטים שכבר צפיתי בהם בעבר, הראש אומר – עבר יותר מידי זמן מאז שיצאו אך הלב אומר תצפה שוב תזכר ותהנה. תהנה?!?
רוב הנוער והילדים היום לא היו בתכנון כשיצאו הסרטים המדהימים שבישרו את תחילת ז'אנר הסלאשר ביניהם פסיכו, סיוט ברחוב 
אלם, יום שישי ה13 ובמאים חדשים וותיקים עלו לגדולה כמו ווס קרייבן שון קרייבן אלפרד היצ'קוק ג'ון קרפנטר וכן הלאה. הסרטים הצליחו מאוד ושיחקו על משהו מאוד רגשי עבור צופה ובכללי עבור בן אדם שזהו נושא המוות ובעיקר כזה שלא בדרך הטבע ובצורה אכזרית וגראפית, וברגע שיצאו הם התחילו ממקום מאוד נמוך מבחינת ביקורות ומבחינת היחס אליהם כאל סוג ב' שמציגים מוות בצורה זולה שנוצרו על ידי סדיסטים אך לטעמי לא כך העניין כי כשיצא "Psycho" של הבמאי אלפרד היצ'קוק הוא הציג לנו צד אחר בנוסף למוות שהתרחש שם מידי פעם הוא הציג לנו גם צד פסיכולוגי-פסיכוטי של הרוצח שרק בסוף הסרט התמונה מתחברת לנו לכדי הבנה כוללת של מה הסיבה האמיתית, ומאז יצאו עשרות סרטים שחלקם הקטן הפכו לסרטי קאלט ופולחן גדולים ביותר וכן גם כאלה שנוצרו בתקציב זעום.
יום שישי ה13 של שון קנינגהאם הוא דוגמה עוד יותר טובה ואם בפסיכו נחשפנו לרצח עקב בעיה פסיכוטית אז יום שישי ה13 ממחיש לנו את המשמעות של "אמא שהייתה מוכנה לעשות הכל למען בנה", הסרט המקורי מציג לנו רוצח שרוצח אנשים במחנה נוער צופים ולאורך כל הסרט איננו נחשפים לזהותו וגם רוב מעשי הרצח שלו נעשים מחוץ למרקע ולכאורה נראה שהרצח מתבצע ללא סיבה מוצדקת ופרט לסצנה הראשונה בסרט איננו מבינים לאורכו מדוע יש לאדם לרצוח אנשים שבאו לפתוח פארק לנוער וגם פה רק בסופו של הסרט אנו מבינים את המשמעות ומה עומד מאחורי הכל. "להכל יש משמעות פרט ליוצא מן הכלל" זה כלל חשוב בבואך לראות סרט אימה יש משמעות היא הנקודה החשובה שבן אדם חייב לקחת לתשומת ליבו כשהוא בא לצפות סרט אימה בסגנון של פעם, רוב המוות שמוצג על המסך הוא מסיבה מסויימת למשל להפריד את השורד האחרון מחבריו, להפחיד אותו, לגרום לו לחשוב מחוץ לקופסה וללמד אותו לקח.
כלומר מה שניתן לומר הוא שכל סרטי האימה אומנם לא מבוססים על סיפורים ספציפיים ואמיתיים אך הם מביאים לנו סיפור בדיוני שעוקב אחרי המציאות הם לא ממציאים שום דבר הם משכללים את המציאות ומוסיפים לה נופח וקיצוניות, וכמובן שכמה שמטרת הסרטים היא לזעזע לפעמים הם בא להראות לנו שמשהו כל כך חריג כמו רצח שנעשה במטרה שמבחינת הרוצח היא מקודשת(אהבת אם ובנה לדוגמא), כשיש לאדם מטרה נעלה הוא יעשה הכל וזה כולל גם רצח.
איני שולל את העניין של רצח ללא סיבה מוצדקת זה מועט אך קיים, לרוב רצח מסוג זה קורה כגורם המהווה עונג פסיכולוגי לרוצח, ועל זה אני אצטט ציטוט של נורמן בייטס מ"פסיכו":
"She just goes a little mad sometimes. We all go a little mad sometimes. Haven’t you?"
~Norman Bates~
אין פסול בלראות סרטי אימה בניגוד למה שאומרים לכם, צריך לקחת הכל בפרופורציות ולהנות מהמתנה של הבמאים האלה לבני האדם כמו שאנחנו נהנים מקומדיות ואקשן כי הז'אנר הזה מספק לנו אדרנלין והרגשה מסוג אחר לטעמי.
