״אתה חופשי ללכת״ – השומרים – ביקורת

גרישם הוא סופר מקצועי וסופר־מיומן ביצירת מתח דרמטית, גם עם מס׳ קווי עלילה סבוכים הוא מוציא את הטוב ביותר. ״השומרים״ הוא ספר מתח דרמטי משנת 2020 של הסופר ג׳ון גרישם. גרישם שולח אותנו בעקבות עו״ד קאלן פוסט, בשעה שזה עובד לשחרר 2 אסירי עולם חפים מפשע. מה חשבתי על ״השומרים״ של גרישם?

ג׳ון גרישם הוא לא סתם סופר ממוצע, הספרים שלו הם בהחלט יצירות ספרותיות לאורך שנים. הוא מוציא בספריו מכל דמות שהוא בונה את המיטב, והופך אותה לדמות מותחת ועגולה עם שאיפות ואמונות. השומרים לא יוצא דופן בספריו ובנוי בצורה ממצה ומרתקת, גם ברגעי השיא וגם ברגעים הפחות מותחים. הוא נפתח עם תקווה ומסתיים עם קול תרועה גדול של תקווה ואמונה בצדקת דרך.

בנייה של דרמה מתח משפטית מותחת היא בהחלט אתגר לא קל, גרישם שעוסק בזה בכל עת יודע מה הקהל שלו רוצה. מדובר בספר שלם שיאתגר את האינטלקט של הקורא, האם הם כן עשו מה שטוענים או לא. איך ניתן להוכיח זאת? במסע חוצה מדינות קאלן פוסט נאלץ להתמודד עם החיפוש, לחפור לעומק, לנצח את החוק ולהוציא את הצדק לאור. במסע הוא מלווה בחבריו לאידיאולוגיה, ועם שותפו למסע פרנקי טייטום ובלי שכר הוא מנסה להוציא את כל הבוץ והרפש.

סיפורם של עורך דין ואסירים מופללים

קאלן פוסט הוא גיבור לא טיפוסי, הוא עבר גלגולים רבים שגרמו לו ״לחזור בתשובה״ ולשנות מסלול בחייו. לאורך כעשר שנים הוא משמש כעורך דין, מוכר ושאפתן, עבודה במסגרת פרויקט החפות בקהילת ״השומרים״. במהלך הקריירה שלו בקהילת השומרים, הוא הצליח להלחם ולזכות שמונה אסירים שונים. כעת הוא ניצב בפני כמה מקרים קשים, אחד מהם לפני הוצאה להורג, ויעשה הכל כדי להציל אותם. כשלצידו מנהלת המשרד ויקי גורלי והאסיר לשעבר והפרילנסר פרנקי טייטום, הוא עושה כל שביכולתו נגד הזמן.

השומרים הוא ספר מלא פיתולים מותחים, שיוצרים בנו רצון לדעת את ההמשך. כל משפט ופסקה בספר מובילים האחד לשני, דבר מוביל לדבר עד לסופו הפשוט אבל האנושי במיוחד. כשאזרחים מנסים לקבור את האמת האיומה, עדים ששיקרו מנסים להתחמק מלומר אמת וגורמי אכיפה חלקלקים שמנסים לעצור את התהליך. כל אלו הם מכשולים איומים ורציניים שעומדים בפני פוסט, בדרך לזיכוי של שני אסירים קשים – דיוק ראסל וקווינסי מילר. הם נאלצים לפשפש בעבר, להתעמת עם שדים מסוכנים ולהלחם נגד מערכת המשפט האמריקאית.

עורך הדין של כולם

הדמויות שיצר ג׳ון גרישם יוצרות רושם חזק על הקוראים, ולא סתם של עוד דמויות פלקטיות על דף. הדמות המרכזית, קאלן פוסט, היא דמות כל כך מעניינת ועגולה, דמות ששואפת לצדק ומהווה השראה לקוראים של הספר. קלאן פוסט הוא עורך דין שלאחר תקופה בעבודתו בחר לפרוש, חיפש את עצמו והפך לכומר x. בהמשך הדרך מצא את דרכו לעבודה בפרויקט החפות ״השומרים״. לאורך השנים הצליח לזכות שמונה אסירים והוא נאבק במקביל בשני מאבקים משפטיים של אסירים בגין רצח.

לצידו תמצאו דמויות שעובדות איתו או שהוא נתקל בהן לאורך כל ארבעים ושבעת פרקי הספר. הדמות היסודית של ויקי גורלי שמנהלת את הארגון ביד רמה, לאחר שמכרה את העסק המשפחתי .פרנקי טייטום ששוחרר מהכלא ע״י פוסט לאחר 14 שנים, הוא התייצב לעזרתו של פוסט מאותו רגע בכל מקרה שהיה להם. אי אפשר לשכוח את שני האסירים שהוא מייצג, דיוק ראסל וקווינסי מילר, שנשמעים אומנם פחות אבל הנוכחות שלהם מורגשת היטב. לצידם דמויות משנה שונות כמו עו״ד אחרים, עדים לשעבר, משפחות האסירים או סתם עבריינים ואנשי חוק מושחתים. כולן כתובות בצורה שלא תותיר ספק שמדובר בדמויות לא סתם מורכבות, אלא מחזיקות עליהן עלילה אנושית, רצינית עם רוחב ועומק.

יושבים בכלא? אולי מגיע לכם כרטיס יציאה

אין ספק על העניין שמעורר הספר ברובד הגלוי, הזדהות עם אנשים שמבלים שנים רבות בכלא על לא עוול בכפם. בילוי שנלווים אליו תחושות אפליה, גזענות וחוסר אמפתיה. הספר של גרישם מכיל רובד סמוי חזק, שבסוף קריאתו קשה שלא לתהות על מהות של צדק שבמשפט. יותר מכל, הספר מדגיש את הגזענות והקלת בהרשעת הקהילה האפרו־אמריקאית, והאוכלוסיה החלשה בחברה. הוא מראה איך תחת אמריקה המפותחת והמודרנית, קיימות עיירות חשוכות ואפילו גזעניות שמוצגות כמושא ללעג. והקורא שיקרא ״בין השורות״ יראה את הביקורת על ההתנהגות של אנשים שדורכים אחד על השני למען דרגות או כוח למשל.

מסכמים: אחד למען כולם, וכולם נגד שנאה

קשה לי לכתוב את הביקורת לספר ״השומרים״, גם אחרי שסיימתי אותו בקול תרועה גדול. הסיבה לקושי בכתיבת הביקורת הייתה, בעיקרה, בגלל שהוא היה ספר כל כך טוב וסוחף. הוא מתחיל ומסתבך כמעט עד הרגע האחרון, ומכניס את הקורא לסחרור של פתרונות לעלילה הסבוכה. הספר מסתיים בסוף שקט ורגוע, לא חגיגה היא בראש מעיניו של עו״ד פוסט. בניגוד לספרים של סופרים כמו הרלן קובן, ״השומרים״ הוא ספר מורכב ומשפטי שמכיל מספיק חומר לסדרת דרמה משפטית פתלתלה. הוא מתעלה על מקביליו, ואין ספק שמדובר בשיא נוסף בקריירה של גרישם. תקראו ולא תשתשעממו אף לא לרגע אחד, זו נקראת הצלחה עבור סופר.