אז החלטתם ללמוד, פניתם לשחרר את הפיקדון שלכם ולהרשם. אבל ברגע האמת נתקעתם עם שאלה השאלות – מה אני אלמד. אז איך בוחרים את מה שאנחנו נלמד בשנים הבאות?
השאלה מה ללמוד היא שאלה פרקטית חשובה, שאלה שמבחינת חלקנו עשויה לקבוע במה נעסוק בעתיד. השילוב של סבסוד רוב שכר הלימוד ע״י המל״ג (מועצה להשכלה גבוהה) וכמות התארים שניתן ללמוד עושה את הבחירה לא קלה. כמובן לאחר שהצלחנו להפטר מהבחינה הפסיכומטרית, מכינה קדם־אקדמית או השלמנו בגרויות לצורך העניין. ישנם אלו שילמדו תואר זהה למה שלמדו במגמה בתיכון, וישנם אנשים שהכיוון שלהם שונה לחלוטין. כלומר ההחלטה על בחירה ללמוד תואר ולאחר מכן הבחירה מה ללמוד הן עולם ומלואו.
בפרק הקודם עסקנו בטיפים ללמידה מרחוק בזום בתקופת הקורונה, כעת אנחנו נעסוק ב״יומנו של סטודנט״ דווקא בתחילת חיי הסטודנטים.
לומדים בשביל מקצוע? אולי.
ברוב הפעמים התואר הוא כנראה דבר לא פרקטי במיוחד, היות ומדובר בלימודים אקדמיים מקובעים בעלי אופי תאורטי. אין רע בלמידה תאורטית, אך היא לא בהכרח תעשה אתכם אנשי מקצוע אמידים כלכלית. למידה אקדמית לתואר, הראשון או השני, טובה משני סיבות עיקריות:
(1) התואר הוא גושפנקא (אישור) חברתי לבעלי התואר במיוחד במקומות בעלי דרישה לתואר אקדמי.
(2) הלימודים האקדמיים תורמים הבנה, ידע וקריאת מציאות שונה לסטודנט. כלומר מאפשרים ומלמדים קריאה ביקורתית והבנה מסוימת של המציאות מעבר למוכר ולמקובל.
כעת אחרי שהשתכנענו שאנחנו צריכים לימודים אקדמיים ותואר, מהסיבות שפורטו, איך בוחרים מה ללמוד? קיימות כמה אופציות רלוונטיות שעשויות, לבדן וגם יחדיו, לסייע בבחירה. האופציות הקיימות הן:
(1) ייעוץ אקדמי – האופציה הכי מוכרת היא לקבוע פגישה, לרוב באמצעות השארת פרטי קשר באתרי המוסדות, עם יועץ אקדמי. היועץ האקדמי יבחן אתכם, ישוחח איתכם וישתף אתכם בדרישות ובהווי הסטודנטיאלי שצפוי לכם במידה ותחליטו להצטרף.
(2) חוכמת המונים – השימוש ברשתות החברתיות מניב תוצאות מפתיעות לעתים. שימוש ברשתות החברתיות לצורך ייעוץ ו״ניצול״ של חוכמת ההמונים יכול לעזור לכם להתכוונן על הכיוון הרלוונטי לכם. היתרון פה הוא מגוון הדעות, החיסרון הוא הסובייקטיביות של האנשים המסייעים והשלב בחיים בו הם נמצאים.
(3) באים לקמפוס – אחת השיטות, שאגב לטעמי מומלצת, היא לבוא למוסד האקדמי שאתם מתעניינים בו. הגעה למתחם בהפתעה ובירור מידע ממקור ראשון יספק לכם יתרון לא קטן. בין היתר שיחה עם סטודנטים בפועל והרשמה כ״שומע חופשי״* של קורס מתוך תואר (מדובר באופציה שנתית בתשלום פר נקודות זכות).
(4) בחירה לפי ביקוש – אופציה נוספת שקיימת, שאני פחות מאמין בה, היא להרשם לתואר במסלול מוכר (ללא קשר לרצון אישי). לא בהכרח שלאחר שתסיימו, תצליחו להשתלב בצורה מיטבית בשוק העבודה. היתרון הוא שאם תצליחו, השכר המתבקש עשוי להיות גבוה במידת מה ממקצועות אחרים. החיסרון הוא שהחיבור שלכם אליו עשוי להיות רופף, ולא בטוח שבלי חיבה למקצוע מצליחים.
בחרתי ללמוד, מצאתי את התואר שלי, מה הלאה?
חשוב להדגיש שמוסדות אקדמיים, במרבית המקרים, מנסים להמנע מרישום סטודנטים תוך הבטחה להשמה ומציאת עבודה אחרי התואר. רוב התואר הוא כאמור תיאורטי, על כן את הניסיון והעבודה הראשונה בתחום צריך להשיג במאמץ. יתרה מזאת הידע התאורטי מהתואר אומנם מסייע להבין מונחי יסוד שלמדתם, אבל הוא לא נוצר בשביל לספק בהכרח כלים פרקטיים. אני אומר זאת בהסתייגות בגלל השינויים שעוברים מוסדות אקדמיים, על שלל הפקולטות והתארים בהם, והתאמה לעולם החדש.
אחרי שמצאתם את ייעודכם, לפחות לכרגע, ובחרתם מה ללמוד הגיע הזמן להבין את התהליך. אתם מוצאים את הזמן המתאים לכם, נכנסים לאתרי המוסדות וממלאים את פרטיכם בטופס קצר. תוך זמן מסויים מתקשרים אליכם לתיאום יום הגעה, יום שבו תשוחחו עם יועץ אקדמי שיבחן אתכם בהתאמה למוסד ולתואר שבחרתם. לשיחה עליכם להחזיק בטופס פסיכומטרי מעודכן עם ציון או תעודת הבגרות וציון של מבחן אמי״ר/ם. כיום יש מוסדות שמסתפקים בממוצע ציוני בגרות, מגמה שמתחזקת.
לאחר השיחה וההבנה של התנאים, ההתאמה והרצון, אתם מקבלים זמן מסוים לתשלום דמי רישום בסכומים שונים. התשלום נועד לשמור מקום לאחר ההחלטה על ההרשמה והמסלול. אחרי שמגישים את הטפסים, כולל ציון באנגלית מאחד המבחנים, ממתינים לקבלת הודעה על קבלה או דחיה של המוסד. כמובן הכל בהתאם לתנאים של המכללה או האוניברסיטה, ושל המל״ג.
שלכם, עומר.
*שומע חופשי הוא תלמיד שלא מן המניין במוסד אקדמי. מדובר באופציה שנתית בתשלום, כשעל התלמיד לא חלות חובות אקדמיות. שומעים חופשיים לא זכאים לתואר אקדמי.