ביקורת: Final Fantasy XV(שוחק בPS4)

כבר לא מעט שנים שסדרת Final Fantasy יוצאת לאור ושוברת שיאי הצלחה כשSquare Enix מתעלה על עצמה כל פעם מחדש ומוסיפה פונקציות מרשימות, עלילה חדשה שינויים ותחזוק של מערכות כמו מערכת הקרב וכמובן שיפורים טכניים שמונעים מהמשחק ליפול לתהומות העמוקים של בעיות טכניות, נפילות FPS וכ'ו, אז מה אפשר לסכם על המשחק הזה? בואו נראה.

חשוב לי לציין שזה משחק Final Fantasy הראשון ששיחקתי אי פעם בחיי וכדי לבוא למשחק הזה בקטע חיובי ומקבל הייתי צריך לנקות מראשי את מה שאני מכיר ממשחקים ששיחקתי שנוצרו בחברות מערביות וברגע שהתחלתי לשחק החיבור למשחק היה כמעט מיידי כשנוקטיס וחבריו ניכנסו עוד בתחילת העלילה לצרות ונאלצנו להסתובב בעולם, להאבק במפלצות מוזרות ולבצע את המשימות שהוטלו עלינו ואני? אהבתי את העניין, בכל זאת לא מקלים עלינו ובסיבוב ברחבי העולם הסכנות הטמונות קיימות, מוחשיות ולא צפויות  וביחד עם הצוות הנאמן עלינו להלחם בדרך למשימה ובדרך מהמשימה ולנסוע בעולם רחב ידיים.

משחקי Final Fantasy מצליחים מאוד ביפן וגם בעולם המערבי בעיקר אצל חובבי ז'אנר משחקי התפקידים – עולם פתוח ועד כה יצאו 15 כותרים(משחקי המשך, פריקוולים וכ'ו) שזכו בפרסים בכל העולם על הסגנון, העלילה, הסאונד והמוסיקה, גרפיקה ובעוד קטגוריות וזה בהחלט בצדק – המשחק הוא בהחלט רענון מדהים למשחקים השגרתיים שיוצאים בשנים האחרונות בקצב מסחרר. בfinal fantasy XV אנחנו משחקים את נוקטיס שביחד עם חברותו המיוחדת והנאמנה נלחמים נגד האמפריה על מנת להשיב את ממלכתם ולהביאה לגדולה כבעבר וזה בהחלט מסע מטורף, ארוך ומעניין מלא אקשן בעולם יפהייפה.

המשחק מגיע בכמה גרסאות בין הרגילה והפשוטה עם הבסיס ובין עם גרסת הרויאל שמציפה אותנו בעוד תוכן מעניין, דמויות חדשות, מפה מורחבת ציוד חדש ואביזרים משוכללים ועוד.

גרפיקה ומשחקיות ללא פשרות?!
כשננסה להסתכל קצת על הגרפיקה אנחנו ניכנס די בקלות לראש של חברות הפיתוח היפניות דוגמת Square Enix ואפשר לומר דבר חשוב ביותר – Final Fantasy XV נראה מטורף גרפית, לכל מקום שנסתכל בעולם רחב הידיים נראה נוף עוצר נשימה בין נוף עירוני עם רכבים אנשים ובתים לבין נוף טבעי של הרים, גבעות ושדות והכל באיכות ללא פשרות וכמובן רץ בצורה חלקה ועובר אלינו השחקנים והגיימרים בצורה מושלמת ביותר, העולם כולו מפורט והטקסטורות נראות מצויין וכנ"ל כלל הדמויות במשחק גם הראשית, גם השותפות שלה וגם שאר הNPC המסתובבים להם בעולם.

המשחקיות היא סיפור הצלחה לא קטן בעצמה כשכמובן ישנו הבסיס הרגיל של תנועה תזוזה ולחימה אך הכל נעשה בצורה המיטבית ביותר וכך יוצא שגם קטעי האקשן וגם הקטעים הרגילים מרגישים אמיתיים, אנושיים, ועלינו ללמוד את המכניקה הלא בהכרח פשוטה ומוכרת שהמשחק מציע לנו, למשל כדי להלחם בצורה מיטבית עלינו דווקא לא להתקרב אליו ולהרביץ בתקווה לפגוע אלא דווקא לנסות להתביית בעזרת מנגנון שקיים במשחק ומאפשר להתביית על האוייב אך כמובן שדרך זו גוררת לנו לא מעט ממד הסטמינה(אחת ממדי הסיבולות של הדמות) וכל זה תוך שימוש בצוות על מנת לחסל לפעמים מגוון לא קטן של אוייבים או יצורים אכזריים שמגיעים לעתים כמעטים ולעתים כרבים לעבר החבורה.
ישנם שני דרכים להתנייד ברחבי מפת העולם האחת היא ברגל והשניה היא נסיעה ברכב ופה דווקא יש בי הרצון להתמקד בהתניידות ברכב שמרגישה קצת מוזרה ולא טבעית, המשחק יאפשר לכם מידי פעם להשתמש בנסיעה אוטומטית כך שהרכב ינוע ללא צורך בלחיצה על כפתורים בשלט ובשאר הזמן להתנייע גם בכוחות עצמכם בעזרת הכפתורים גז, ברקס וכפתורי הסיבוב והפניות אך משום מה אין באפשרותנו לעבור מעבר לגבולות הכביש וכשעלינו לבצע פרסה או להסתובב במהירות לאחד הכיוונים ההסתובבות חדה מוזרה ולעתים אנו מאבדים קצת שליטה זו אחת הבעיות שקיימות במכניקת המשחקים דווקא בדרך ההתניידות החשובה ביותר בעולם פתוח.

סיפור מגניב עם מטרה נעלה
מתחת לפני השטח נראה שהסיפור פשוט ואפשר לומר שגרתי שהרבה מאוד משחקים מתיימרים להדמות לו אבל כשאנחנו רואים את הדרך שבה מועבר הסיפור בעזרת הדמויות נוקטיס, גלדיוס, איגניס, פרומפטו, לונה וריג'ס  כל אחד ותרומתו הוא לעלילה אנחנו נחשפים לרבדים נוספים.
קצת מתקציר העלילה: במסע עם חבריו לחתונתו עם ארוסתו לונה, מגלה הנסיך נוקטיס כי ארצו נכבשה ונפלה לידי האויב תוך מצג שווא של הסכם שלום, אהובתו לונה ואביו, המלך ריג'ס, נהרגו על ידי האויב.
על נוקטיס לאסוף את כוחותיו במטרה לחשוף את האמת ולהשיב לידיו את השליטה על המולדת. נוקיטס וחבריו הנאמנים חייבים להתגבר על סדרת מכשולים בעולם מרהיב, מלא ביצורים מופלאים וגדולים מהחיים, תרבויות מגוונות ואויבים בוגדניים.
בהחלט תקציר מרתק לעלילה מרתקת שלוקחת אותנו למסע עמוק ומחברת אותנו בצורה מעמיקה לדמויות למצב רוחן, למה שעובר עליהן בכל רגע ועל השינויים שלהן לאורך כל המסע המסיבי, הארוך והמאתגר.

סאונדטרק מיוחד ומצב רשת חדש?
הסאונדטרק של המשחק גם הוא מצויין, הוא לא כזה שנועד לחבר את השחקן למשחק ולדמויות ולהעביר לנו את הסיפור קורע הלב בדמעות אומנם אבל הוא עושה עבודה טובה בלהנעים לנו את האוזניים בזמן שאנחנו מטיילים לנו בעולם הגדול בין משימה למשימה או סתם כדי לצאת למחנה(קצת מוזר), וברגעי שיא כמו מתקפת מפלצות באמצע הלילה או בזמן משימה מאתגרת הסאונדטרק משתנה ללא היכר ומהמוסיקה הנעימה אנחנו מקבלים מוסיקה קופצנית ורועשת שמסמלת את הלחימה והקרבות בצורה טובה מאוד וזה די מפליא ולא פשוט להגיע לידי התאמה מושלמת כמעט בין הסיטואציות לסאונד המתאים.

אחד הדברים שחייב לשים אליהם לב במשחק החדש של Final Fantasy היא האפשרות למשחק רשת עד ארבעה שחקנים(בקונסולות נדרש PXּ וXBOX GOLD), זאת אופציה מגניבה מאוד שתאפשר לכם לעבור את כל המסע הארוך והמאתגר הזה אם עוד ארבעה שותפים שילוו, ילחמו ויעזרו לכם וביחד תנצחו את הכובשים ותעלו את הממלכה שלכם חזרה לגדולה ואם אתם דווקא לא זאבים בודדים במשחקי מחשב ותרצו איתכם עוד ארבעה שותפים המשחק מעודד את זה ומאפשר את האופציה וזה יהפוך את המסע שלכם למטורף עוד יותר כשכל אחד ינסה למשוך לכיוון שלו, למשימה שהוא רוצה או אולי דווקא לטייל בחיק הטבע הפראי והעולם היפהיפה של המשחק.

שורה תחתונה ביותר
מדובר באחד המשחקים הטובים שיצאו עם עלילה, גרפיקה, סאונד וגם משחקיות ממכרת ומוערכת שיכולה קצת לסבך את השחקנים החדשים אך לאחר זמן לא ארוך הכניסה אליה תיהיה יותר ויותר קלה והסיבוב בעולם הפתוח ירגיש לך כיף והחוויות שתחוו במהלך כל משימה ובין משימה למשימה יהיה ענקי במיוחד לאור קטעי האקשן שמגיעים דווקא לא הכרח בזמן המשימות אלא ביניהן ודווקא בזמן הנסיעה או ההליכה בעולם הפתוח, אז האם שווה לרכוש את המשחק? חד משמעית כן, הוא מביא לנו את העולם בין היפים שיצאו, קטעי אקשן ולחימה מצויינים ומאתגרים ועוד. אין מה להכביר במילים פשוט תרכשו לכם עותק, אתם לא תצטערו.

תודה רבה להד ארצי על עותק הסיקור של Final Fantasy XV: Royal Edition

אנחנו עושים את מירב המאמצים להגיע לבעלי זכויות היוצרים. אם ראית משהו שפוגע בזכויות היוצרים שלך ו/או מישהו מטעמך אנא פנה לעמוד צור קשר ודווח לנו על כך.

רוצים לקרוא עוד?

מי אני?

עומר אוקון

עומר אוקון

עומר אוקון, בן 24 שגר אי שם בצפון. סטודנט לתקשורת, גיימר,
תולעת ספרים ומכור לסרטי אימה. העיתון הוא הסרט האהוב עלי.

מה אתם חושבים? מוזמנים לשתף אותנו

מה קוראים היום?