ביקורת: שתיקת הכבשים

ישבתי וחשבתי על מה ניתן לכתוב ובסוף זה עלה בי – איך אפשר להתעסק עם ביקורות בלי להתעסק בקלאסיקות, ולאחר המון מחשבה החלטתי לכתוב על סרט שמאוד צימרר אותי בעוצמה וביכולת של שחקניו להכניס אותך לאווירה המתוחה והמאיימת שבו על אף שהוא אינו מוגדר סרט אימה ולכן הביקורת תתעסק בשתיקת הכבשים
שתיקת הכבשים אוי כמה זכרונות מהסרט הכל כך מצמרר הזה ובעצם מהסרט הגאוני הזה, הסרט שתיקת הכבשים היה הראשון שהצליח להכניס בי את תחושת הלחץ והמתח ולהבדיל מסרטי האימה שהמטרה שלהם להקפיץ את הקהל מכיסאו בסרט הזה לכל אורכו הורגשה תחושת הלחץ שהלכה וגברה ככל שהתקדמה גיבורת הסיפור בחקירתה.
הסרט מספר את סיפורה של קלריס סטרלינג(ג'ודי פוסטר המעולה) מתמחה צעירה וחדשה בFBI שנכנסה לחקירת רציחות מסתוריות ע"י רוצח סדרתי מטורף שכונה בפי הFBI "בפאלו ביל", לאורך הסרט קלריס מנסה להעזר בד"ר חניבעל לקטר, פסיכיאטר רצחני שנהג לבשל ולאכול את מטופליו וכעת היא יוצאת למסע נגד הזמן להציל את הקורבן העתידי של הרוצח הסדרתי מגורל דומה לקודמיו וכל זה בזמן שמנסים גם לפענח את מטרת הרציחות ואת המוח של הרוצח הסדרתי.

בימוי:
ג'ונתן דמי היה הבמאי בסרט שאף זיכה אותו בפרס האוסקר היוקרתי כבמאי הטוב ביותר, ואכן ג'ונתן ביצע עבודה טובה בסרט וניתן לראות כמה הוא השקיע. את כשרונו ומשיחת ידו ניתן להרגיש בכל סצנה וסצנה בסרט הכל כך מצויין הזה וכמובן בחירת השחקנים וכמות הטייקים שבוצעו בסרט על מנת שייצא כמו שצריך ובצורה הטובה ביותר.(לצערנו ג'ונתן דמי נפטר ב2017)

שחקנים וליהוק:
עבודת הליהוק לקחה זמן ובוצעה בקפדנות כדי לקחת את המתאימים ביותר לשחק את הרוצח, את חניבעל לקטר ואת קלריס סטרלינג.
אז כמובן שאיך אפשר לדבר על הסרט מבלי לדבר על אדם שבלעדיו הסרט היה נראה אחרת והוא אומנם לא שהחקן הראשי אך הוא חלק חשוב בעלילהת הסרט – אנתוני הופקינס, הופקינס המשחק את חניבעל "הקניבל" לקטר ניחן ביכולת לצמרר אנשים בעזרת מבט חודרני ועמוק ואכן ניתן לראות פה את הכשרון של הופקינס – היכולת להלחיץ להפחיד לצמרר עם בדיבור ועם בתנועות הגוף וכמובן ביכולת לשחקן רוצח מורשע עם בטחון עצמי מופרז ולגרום לנו להאמין בזה ובהחלט ניתן להזדהות איתו בתור הדמות, אומנם הוא עוזר אך הוא איננו טיפש ובעזרת היכולת לשחק במוחו של אדם באמצעות מניפולציות דיבור וכריזמה בשפע הוא מצליח לתעתע ברשויות החוק.
ג'ודי פוסטר עשתה גם כן עבודה טובה ומשחקה כקלריס סטרלינג מתמחה צעירה וחיננית ראוי לציון, משחקה אמין ומיוחד וקשה שלא להאמין שהיא באמת מנסה להגיע לרוצח כביכול אמיתי לפני שיבצע את זממו בקורבן הבא.
עיקרו של הסרט אינו מתעסק בהכרח בחניבעל לקטר אך הוא מורגש וקיים לאורך כל הסרט בצורה גלויה וסמויה והנוכחות הבימתית שלו משפיעה מאוד על אופיו האפל והקשה של הסרט.

מוסיקה וסאונד:
לעומת המון סרטים שניתן לומר שלא נעשתה בהם בחירה טובה של המוסיקה וקטעי הסאונד פה ניתן לומר שהבחירה נעשתה בצורה לא רק טובה אלא מושלמת והמוסיקה פה מצליחה להכניס אותך לסיטואציה כל כך קשה של מלחמה נגד הזמן כדי להציל את הקורבן הבא, היה לי קשה לראות את הסרט בעיקר בגלל המוסיקה שעשתה את עבודתה נאמנה ועבור הצופה גם החדש וגם הוותיק היא עלולה לצמרר ולגרום לרגשות מתפרצים.

עלילה:
הסופר שכתב את הספרים עליו מבוסס זיכיון חניבעל יכול להיות גאה, הסרט הולך על פי קווי הספר בצורה מעולה, עיבוד ספרים לקולנוע הוא לא דבר פשוט במיוחד כשצריך לרכז ספר של מעל 200 עמודים לכדי שעתיים של סרט וכל זה כשצריך להתרכז בדמויות ולהעמיק אותן, לספר את העלילה בשלמותה ולהעביר את התחושות המתאימות על מנת לחבר את הצופה לסרט להלחיץ אותו ולמנוע ממנו להשתעמם מהסרט ובזה הסרט עושה עבודה לא רעה בכלל והעלילה המקורית של הספר עבדה בצורה מעולה כסרט קולנוע והתחושות שעוברות לקורא בספר יעברו אליו גם כצופה בסרט המבוסס על הספר או גם לצופה שאינו קרא את הספר.

הסרט הוא בגדר יצירת אומנות ובהחלט מומלץ לצפייה(כמובן מגיל 16 ומעלה) הוא קשה חזק ומעביר סיטואציות לא פשוטות ועל אף היותו סרט לא ניתן לומר שהוא רחוק מהמציאות, הוא סך הכל מייצג משהו שקיים בכל מקום גם אז וגם היום רק יותר בהיחבא לעומת הסרט שמוציא את כל הרפש החוצה ומראה בצורה קצת מוגזמת משהו כל כך כואב ורע שבחטיפה ורצח והמורכבות של כל העניין. שוב חייב לציין שלולא המשחק המעולה של כלל הקאסט והעלילה החזקה המקורית והמאתגרת הסרט לא היה מה שהוא ולא היה מקבל את הכבוד המגיע לו בהיסטוריית הקולנוע וזוכה כמובן בחמשת פרסי האוסקר היוקרתיים ביותר – הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר, והתסריט הטוב ביותר. אכן מדובר ביצירת אומנות ייחודתי שלא יצליחו לשחזר שנית ובעצם זהו סרט חד פעמי.

סך הכל סרט מעולה מומלץ לצפייה מגיל 16 ואם בא לכם להתפנק על סרט מלחיץ מטורף ומותח זה בשבילכם, רק תכינו את הפופקורן
ציון:

"?Well, Clarice – have the lambs stopped screaming"
                                                            Hannibal Lecter

אנחנו עושים את מירב המאמצים להגיע לבעלי זכויות היוצרים. אם ראית משהו שפוגע בזכויות היוצרים שלך ו/או מישהו מטעמך אנא פנה לעמוד צור קשר ודווח לנו על כך.

רוצים לקרוא עוד?

מי אני?

עומר אוקון

עומר אוקון

עומר אוקון, בן 24 שגר אי שם בצפון. סטודנט לתקשורת, גיימר,
תולעת ספרים ומכור לסרטי אימה. העיתון הוא הסרט האהוב עלי.

מה אתם חושבים? מוזמנים לשתף אותנו

מה קוראים היום?