ביקורת: Life is Strange 2 – פרק 1(שוחק בPS4)

אחרי המשחק הראשון שיצא אלינו ב2015 ומשחק הפריקוול Life is Strange: before the storm שיצא ב2017 שלקחו אותנו לעולם מסעיר ולעתים מרגש במיוחד, להכיר דמויות חדשות, ערים שונות ושני סיפורים מעניינים מרגשים ולעתים בעלי טוויסט עלילתי מרשים ומפתיע כשכל משחק חולק לכמה פרקים(הראשון חולק ל5 פרקים והפריקוול חולק ל3 חלקים) וכעת שוחרר אלינו ב27 לספטמבר 2018 משחק ההמשך למשחק הראשון Life is Strange 2 שמכיר לנו גם הפעם דמויות, סיפור ועולם חדשים והכל שוב בחמישה חלקים, האם מדובר במשחק מוצלח שנוגע בשחקנים או עוד אחד ממשחקי העלילה הנדושים?

אם ציפיתם לחזור לשחק כדמותה של מקס או של קלואי אז כבר עכשיו אוכל לציין שלא תזכו לחזור לדמויות הללו אלא תהנו מעלילה שסובבת סביב זוג אחים בשם שון ודניאל דיאז שיחד עם אביהם גרים בסיאטל וזוכים לקבל כוחות על מסתוריים ומטורפים שאנו נחשפים אליהם לאט עם התקדמות העלילה, המשחק רוקח לנו מזימות ועלילה מעניינת מלאת טוויסטים מפתיעים כמו שהיו עד כה במשחקי Life is Strange בין המשחק הראשון ובין הפריקוול שיצא לאחריו וזה רק מעלה את סף הסקרנות מעבר למה שהיה עד כה במשחקי הסדרה וכמו כל משחק בסדרה אנחנו נאלצים לחכות לכל פרק בהפרשי זמן של כחודש+ ובצעד זה לטעמי מאפשרים לנו לעכל כל פרק ולסיים כל פרק על הצד הטוב ביותר ועם הבחירות הרצויות והמועדפות עלינו כששוב כמו במשחקי הסדרה הקודמים אנחנו שולטים בנתיב של הדמות שלנו ונאלצים לבחור בשבילה לטוב ולרע איך היא תתנהל ובכך לקדם את העלילה למחוזות שונים כמו הגעה למסיבה או שיח בין אב לבנו או בין הבן לידידה ולאח הצעיר באמת מערכות יחסים מסועפות ואנושיות שכן על פי המפתחת המטרה היא להעביר אומנם סיפור שחלק מההגיון שלו הוא על גבול הלא קיים אבל בתוך כל התפאורה אנו זוכים לסיפור אנושי מרגש עם מוטיבים על – טבעיים שנועדו לקידום עלילתי.

בLIFE IS STRANGE 2 אנחנו עוקבים אחר זוג אחים בשם שון (בן ה16) ודניאל (בן ה9) דיאז הנופלים לאירוע טרגי ונחשדים ברצח לאחר שאביהם נרצח ואחרי מערכה מסובכת עם בין שון לשכנם הבעייתי ומקטע זה מתחיל האתגר האמיתי כשאנחנו משחקים את האח גדול שון שנאלץ בעל כורחו להפוך למבוגר האחראי והדמות האבהית של אחיו הקטן לנווט את עצמו ואת אחיו הקטן במטרה להגיע לעיירה ממנה הגיע אביהם הנמצאת במקסיקו לאחר שנאלצו לברוח מסיאטל וכשהמשטרה בעקבותיהם וכל המכיר אותם חושב או מאשים אותם בנורא מכל נקודת האור היחידה נשארה בחייהם היא ידידתו הטובה של שון לילה שכעת היא אשת הקשר היחידה שיכולה ומבינה באמת את מה שקרה לשניים וכעת במצב הנוראי ביותר גם סודו העוצמתי של דניאל העומד להתגלות מהווה סיכון עצום לצמד שנמצא בבריחה ממקום למקום.

סיפור אנושי קורע לב
כמו שכבר הוצגה העלילה מדובר בסיפור אחד עם הרבה מאוד אפשרויות ובחירה גורלית שבה עלינו לשחק כשון האח בן ה16 שכעת מחזיק באחריות על אחיו ועל עצמו וככזה הוא מגלה את האחריות שנפלה עליו לאחר האירוע בטרגי בו נרצח אביו ובו החיים שלו ושל אחיו השתנו לנצח וכעת כשאביו נרצח והם מואשמים באישומים חריפים כגון רצח הם נאלצים לברוח ולעבור מסע מטלטל בדרך לעיר הולדתו של אביהם במקסיקו ובדרך איך לא הם מגלים כוחות סודיים ועוצמתיים שמוסיפים לנו עוד קצת פלפל לאורך החיים ולמשמעות של העלילה אך בסופו של יום כל מה שנזכור מהעלילה היא כמה היא הותירה אותנו פעורי פה וכעת לכשיצא הפרק הראשון עלי לומר שהפרק הצליח להותיר בי רושם עז ולגרום לי להמתין בצפייה ענקית לפרק הבא ולראות איך מסעם של האחים ממשיך, לקבל את האפשרות לבחירות משפיעות ולראות איך ניתן יהיה להשתמש ביכולות העל טבעיות של האחים לטובתי.

עלי לומר שאחרי שני משחקים די טובים כשהפריקוול כמובן היה הטוב מביניהם אני בהחלט לא נטיתי להאמין שניתן ליצור סיפור חזק יותר וכזה שיגרום לכל המקשיב לו גם להזדהות עם הדמות וגם לקוות ולהתפלל שהיא באמת תגיע למחוז חפצה ושכל הסיבוכים בדרך ייעלמו כלא היו ובמיוחד כשביכולתך לקחת חלק פעיל בסיפורה של הדמות ואני חייב להתוודות ששגיתי והסיפור של Life is Strange 2 הוא החזק ביותר שיצא לי לשמוע עד כה ואנחנו עדים לצורך של הדמויות בייחוד לשון האח הבוגר לקחת אחריות על החיים ולדעת שכעת הם לבד ועליהם לעשות בחירות נכונות ולנווט בים אי – הוודאות שקיים בחייהם כעת לאחר שאביהם נהרג ואמם אינה בחייהם.

הדיאלוגים של המשחק כתובים היטב וכמעט ולא מצאתי חורים עלילתיים שהיו צריכים להסתם בדרך זו או אחרת והבחירות שלנו בזמן הדיאלוגים עם דמויות אחרות או האחד עם השני הן המשמעותיות ביותר שנעשה ועלינו לדעת איך לכוון את הדמות לאן שנרצה ולקחת בחשבון כל אפשרות שעלולה לקרות לנו כשנענה תשובה מסויימת ובמיוחד כאשר אנחנו מגיעים לאחד ממסכי הפעולות\דיאלוגים בסגנון תפריטי קצת שונה אשר עלינו לבחור בו איזה מהפעולות או איזה מהמשפטים שנרצה לומר על מנת להגיע למצב הרצוי או על מנת להמנע ממצב לא נעים או מסוכן לדמויות כמו סיטואציה בה הדמויות נתפסות ע״י דמות אחרת ובאפשרותם או לברוח או להלחם או למרוח את הזמן ולנסות להלחם בדמות שמולנו במעין שיחות פסיכולוגיות שמבזבזות את הזמן ומעכבות אותה.

פרוורי סיאטל נראים טוב במצוייר!

גרפיקה מצויירת להפליא
כמו במשחקים הקודמים של LIFE IS STRANGE גם כאן אנחנו מקבלים משחק שנראה מצוייר ובמקרה של סדרת LIS מצוייר זה בהחלט ללא צל של ספק מצויין ולי אישית זה מזכיר רומנים גרפיים ואי אפשר לשפוט סטודיו מפתח שבראש ובראשונה שם את קווי העלילה והתסריטים במקום הראשון ובמשחק מסוג זה גם לא צריך מעבר לזה כי הטקסטורות באמת נראות טוב ומצויירות מושלם, אנחנו זוכים לראות את העולם מזוויות שונות ביום ובלילה, אזורים עירוניים לצד אזורים מיוערים, אגמים ונחלים לצד אזורים כפריים רחבי ידיים מלאים בכל טוב וכל זה נעשה במנוע מהחזקים בשוק ושכולנו מכירים בשם unreal 4  וזה פשוט ממש מדהים מה שהוציאו ממנו.

לכשנכנסתי לראשונה לא יכולתי לא לשים לב ולהתרשם מהמודלים, מהעבודה עם משחקי האור והצל, מחזור היום והלילה בעולם של המשחק והמראה הנעורי ווהשונה שלהם ובמיוחד הסגנון של המודלים החזירו אותי לכל סרטי הדרמות וסרטי הנעורים בעיקר של שנות ה90 ממש בסגנון אמריקן פאי או סופרבאד זה הכניס אותי לאווירה, לרעיון ולרוח המשחק(אפשר לומר רוח מאוד אמריקאית – פרוורית), משחקי הסדרה הקודמים הוכיחו כבר מזמן שלא צריך גרפיקה מציאותית או כל מיני משחקים וגימיקים בשביל להצליח ובמיוחד משחק שכל המטרה שלו היא לספר סיפור ותו לא ועל כמה וכמה כשלא מדובר בעולם פתוח אלא בקו עלילה ליניארי שמניע אותנו ממקום למקום במסלול שנקבע מראש כמובן בדרך שאנחנו בוחרים כי בכל זאת אם לא היו לנו היכולות והגישות לבחור את הקו זה כנראה לא היה נקרא משחק אלא סרט.

משחקיות פשוטה של למות
המשחק נע בין מה שמקובל ברוב המשחקים שבהם עלינו לנוע ממקום למקום באמצעות השלט או המקלדת ובשליטה על הדמות לבין משחקי העלילה בסגנון point&click של telltale וככל שהזמן עובר ויוצאים משחקים שונים בסגנון ניתן לראות מי לומד לקח ומשפר את השליטה במשחקים ומאפשר חופשיות ומרחב קצת יותר לבין מי שנופל תמיד על אותם הבעיות ועל אותם הצרות ולמזלנו היוצרים של Life is Strange הבינו מלכתחילה שהקהל לא אוהב להיות שבוי בדמות כשביכולתו לנהל אך ורק את הדיאלוגים שלה וללחוץ על פעולות פה ושם אלא אוהב להרגיש את השליטה בדמות באמצעות מקשי ההליכה במקלדת או בשלט הקונסולות, לקבל את האפשרות לבחור על מה להסתכל ולשלוט בדמות מעבר ללחוץ על חפצים או לבחור משפט מתוך דיאלוג או פעולה אפשרית ובlife is strange 2 יש לנו האפשרות לחקור את האזור אליו הגענו כמו ביתן של הדמויות, תחנות דלק אליהן אנחנו מגיעים כולל איסוף של חפצים שונים לשימושנו כמו מפות למיקום או פוסטרים ופתקים שימושיים או כל מיני אמצעים שיעזרו לנו להגן על עצמנו או לשרוד את החיים החדשים כהומלסים כמו כן במהלך חלק קטע בפרק צצה לי האפשרות להכנס לחנות נוחות ולבחור אם לקנות או לגנוב חפצים אשר ישמשו אותנו כמו אוהל או אוכל ולכל בחירה גם במקרה הזה תיהיה השפע היקפית רבה על הדמויות לטוב ולרע במקרה שתחליטו להוציא מכספם של הדמויות לרכוש את המוצרים או שתחליטו אולי לגנוב בסיכון שתיעצרו או תיתפסו כי הדמויות פה לא חפות מאפשרויות שכאלו והכל בהחלט יכול לקרות.

במהלך דיאלוגים מסויימים תינתן לכם האפשרות לבחור אחת מכמה אופציות בסיטואציות קריטיות או חשובות כמו סיטואציה בה תיתפסו על גניבה או סיטואציה בה תאלצו להחליט עם לברוח או לחזור למקרום מסויים ובמקרה הזה הבחירה היא בהחלט מהקריטיות שתעשו כל המשחק כי בחלק מהפעמים החלטה מסויימת שתראה לכם הגיונית תתגלה כאחת הכי פחות טובה שעשיתם בכל פרק.

בנוסף לכך יש לנו מספר פונקציות נוספות בנוסף לתיק החפצים או בתוכו כמו הפלאפון שבו שון יכול לקרוא הודעות שנשלחות אליו מגורמים שונים, מדריך המסע שבו הוא כותב או מצייר, המפה כמובן והחלק שבו הוא אוסף מזכרות(סובינירים בשפת המשחק) שבשלב מסויים אמורות לעזור לו ולשמש אותו לשימושים שונים קצת יותר ממה שהם משמשים במקורם.

סאונדטרק מרגש ומטורף
במהלך חווית המשחק שמחתי לגלות את ההשקעה הלא פשוטה והמטורפת ששמו לה דגש בסטודיו המפתח Dontnod Entertainment ואיך אוכל לומר זאת? ברגעים השגרתיים בהחלט נהנתי ממוסיקה מעניינת שנעשה על גבול בין מוסיקת קאנטרי לפולק ומה לומר על המוסיקה? היא הוסיפה המון לרגעי העלילה גם הפשוטים והיבשים ביותר וברגעים המרגשים הזלתי דמעה עם הדמויות במיוחד בגלל האפקט שיצר המשחק כשהמוסיקה והסאונדטרק לוקחים בו דריסת רגל הכרחית ובולטת ולא הרבה יודעים אבל מוסיקה טובה יכולה להוסיף המון כאפקט משפיע או כקו מוביל לאיך שאדם רואה סרט, סדרה ובמקרה שלנו משחק שמתנהג במחצית הזמן כסרט בפרקים ובמחצית הזמן כמשחק מעניין עם בחירות ועלילה מרתקת שביכולתנו להשפיע ולשאוב ממנה השפעה ובזה נעשתה עבודה טובה כי ביחד עם עלילה מצויינת ומרגשת גם זכינו להנות גם מהפן המוסיקלי יותר זה שנוגע המון ברגשות של בן אדם.

ישנו דבר שצריך לציין והוא שכמה מהשירים ומהתכנים המוסיקלים במשחק מוכרים יחסית גם עוד מלפני צאת המשחק לשוק כלחנים ושירים שנהוג לשמוע ביום – יום או כאלה שכנהוג בעולם הקולנוע, הטלוויזיה ומשחקי המחשב הושאלו או הופיעו למקורות ותכני מדיה אחרים כמו סרטים או סדרות מתוקף התאמתם לאווירה העלילתית של הסיפור ושל הדמויות ולסיטואציות והמשחק Life is Strange 2 לא יוצא מן הכלל בכך ולצד שסאונדטרק מקורי ומיוחד ניתן למצוא גם שירים מוכרים יותר ששולבו באופן טבעי ובטוב טעם וסאונדטרק טוב יכול להציל לעתים חלק נכבד מכבודה של יצירה אומנותית ומשחקי מחשב עלילתיים הם יצירות אומנות שכאלה.

לסיכומה של ביקורת…
אין משחק מושלם ואין משחק שהעלילה שלו תיהיה נקייה או חפה מטעויות וחורים אבל, וזה אבל גדול כשיש כותבים מוכשרים, צוות הפקה חד במיוחד והרצון להשקיע ולהביא לקהל יצירה גם טעויות לא יעצרו את המכונה המשומנת שלקחה החלטה והביאה יצירה משלב ההפקה הפשוט לרמה גבוהה עם גרפיקה מצויירת שנראת ממש טוב אך יותר מכל עם לב ונשמה, עלילה מרגשת ומעניינת שלא מותירה לנו דקת מנוחה אחת ומצרפים לכל המסיבה הזו גם מוסיקה בהתאם לרוח המשחק ובהתאם לעלילה והכל ביחד נותן לנו מוצר מטורף שרץ קדימה ונותן לנו כשחקנים את הבחירות גם הקטנות וגם הגדולות ובמיוחד הקריטיות איך להתנהל האם לגנוב אוכל או לקנות, האם לענות או לא, האם ללכת בשביל A או שמא שביל B הוא השביל שיוביל אותנו לחירות כי במשחקי Life is Strange אין אפשרות אחת והמשחק השני בסדרה לא חורג מהכלל הזה ולא הרגשתי לאורך כל הפרק הראשון כל חסימה או כל הרגשה שהדמות שאני משחק עושה משהו מכורח רצונם של מפתחי המשחק ולא מרצוני שלי והבחירות שנטלתי על הדמות של שון בין החלטות הקשורות אליו או הקשורות לאחיו הקטן דניאל הדגישו לי את החירות שקיבלתי כשחקן לנווט את צמד האחים למקום מבטחים ועל הדרך להנות מסיפור מרגש שיגרום לכל אחד להזיל דמעה ואפילו שאני לא רואה את הסיבה לדחוף פתאום כוחות על ופעילויות על – טבעיות למשחק שכזה זה בהחלט לא משנה יותר מידי ובסופו של דבר אנחנו נשארים עם ההרגשה והזכרונות שכל פרק ופרק מספק לנו ופייר? זו הרגשה מטורפת לשלוט בדמות, לנווט אותה על פי רצוננו ובחירותינו ולהתקדם כשהשליטה בסיפור שלה נמצא בידיים שלנו והבחירות שלנו באמת משנות משהו בזרימה של הסיפור וכעת הציפייה לפרק השני גדלה פי כמה וכמה כי המשחק הזה הוא הגדול והטוב ביותר בסדרת Life is Strange עד כה אז אם אתם שואלים אותי? המשחק מטורף ומומלץ לכל מי שאוהב משחקים עלילתיים וגם לכאלו שהראש שלהם פתוח להכיר סוג נוסף של משחקים בדגש על משחקים מצויינים הרחוקים מאוד מהז׳אנרים הפופולאריים של היום.\

אז נתראה בביקורת לפרק השני של Life is Strange 2!

תודה רבה להד ארצי על עותק הסיקור של Life is Strange 2

אנחנו עושים את מירב המאמצים להגיע לבעלי זכויות היוצרים. אם ראית משהו שפוגע בזכויות היוצרים שלך ו/או מישהו מטעמך אנא פנה לעמוד צור קשר ודווח לנו על כך.

רוצים לקרוא עוד?

מי אני?

עומר אוקון

עומר אוקון

עומר אוקון, בן 24 שגר אי שם בצפון. סטודנט לתקשורת, גיימר,
תולעת ספרים ומכור לסרטי אימה. העיתון הוא הסרט האהוב עלי.

מה אתם חושבים? מוזמנים לשתף אותנו

מה קוראים היום?