המשחק For Honor מבית המפתחת והמפיצה Ubisoft יצא לפני כשנה לשוק הגיימינג וכיום שנה אחרי הוא עדיין פעיל ומלא אקשן ואתגרים אך מאידך חווה לא מעט בעיות שונות בהכרזה כולל שיטת השרתים שהוכרזה של פיר2פיר, וכעת מתווספת לחגיגה ההשקה של חבילת ההרחבה החדש Marching Fire שיצאה לוהטת היישר מסטודיו הפיתוח שמוסיפה תכנים והשאלה היא האם שנה אחרי והשקת הרחבה חדשה תספיק עבור פור הונור ונגזריו והאם הם באמת שווים את המאמץ ומחזיקים על גבם את שחקני הפלטפורמות השונות או שאולי הבעיות שהוא חווה בתחילתו וההתווספות של התכנים השונים חלקם סינגל וחלקם מולטיפלייר גרעו ממנו את החלקה הטובה שנשארה לאחר השקתו?
המשחק For Honor הושק ב14 בפברואר 2017 לפלטפורמות השונות וקיבל ביקורות טובות רעות ומעורבות מכל כיוון אך הוא לא מתבייש להיות אחד ממשחקי הקרבות המאתגרים של השנה ולהציג את עצמו כמשחק מכות בסטייל ימי הביניים ובמסגרת כך נוכל לשחק ולהלחם כלוחמים מסוגים שונים כמו אבירים, סמוראים וויקינגים וכמובן שכל אחת מהדמויות מלווה בסגנונות לחימה שונות, מלאות דם ואכזריות במיוחד וגם כלי נשק שונים שמוסיפים המון אופציות ויכולות חדשות.
המשחק מציג לנו עלילה לכאורה אך המשחק הוא בהחלט לא משחק עלילתי והעלילה היא בגדר דבר זניח ממש כמו החיוניות המיותרת של עלילה במשחק FPS ואנחנו באים לשחק בפור הונור בשביל המולטיפלייר על נגזריו השונים ובשביל להביס אוייבים חזקים בין אם הם אנושיים ובין אם הם בוטים בעלי אינטלגנציה מתוחכמת הכל קיים כאן וזה הוא שיבוח מיוחד עבור חברה שהרבה ממשחקיה חוו חזרה סדרתית או זמן פיתוח קצר שפגם בתוצר הסופי או לא הביא חידושים מספיקים כדי לשכנע את השחקנים ששווה לא רק לרכוש את המשחק אלא גם להמשיך לשחק בו לאורך זמן.
נקודת החוזק הגראפית של For Honor
חייב לומר את זה כבר בהתחלה, הגרפיקה של For Honor שנה אחרי היציאה הרשמית שלו נראת מצויינת ופשוט כיף להסתכל עליה מתמונות וסרטונים וקל וחומר להסתכל עליה תוך שאנחנו אלו שמחסלים עשרות ומאות אוייבים חלקם AI חלקם אנשים אמיתיים,
הטקסטורות נראות ראויות ומדהימות ואפשר לומד חדות בהתאם לתקן הלא רשמי של משחקי טריפל A מהשנים האחרונות וזה כולל את רקעי המשחק שנעים מאזורים מושלגים, מיוערים ועירוניים ונראים מציאותיים וכולם ככלל מחזירים אותנו לתקופות של ימי הביניים ולקרוב האבירים ואי אפשר לומר מילה רעה על העיצוב של שלבי ומפות המשחק כי הכל נראה מעולה וברוח התקופה, אפשר להנות ממחזור היום והלילה בזמן ההליכה ברחבי המפות, להנות מהמבנים ושאר האובייקטים הקיימים במשחק כמו עצים, מבנים, קופסאות סלעי ענק שחלקם אגב דבר הם די אינטרקטיביים ומשפיעים שיכולים ואף תורמים לנו להגיע להבדל שבין להיות המנצחים או המנוצחים בקרב.
בנוסף לכל המצויין מעלה ראוי לציין שבאפשרותנו לעצב ולשפר את הדמות שלנו עם קסטומיזציה די פשוטה ומפורטת הכוללת בעיקר התעסקות עם החלפת קסדות וכלי נשק, צבעי הדמות, עיצוב המגן הכולל מסגרת, סוג ״המתכת״, סמל שייצג אותנו וכמובן הצבעים השונים שנוכל לקבוע עליו וזו אומנם אופציה פשוטה ולא משהו שבהכרח חשוב לציין אך לטעמי זה כן יכול להוסיף לשחקני המשחק ההדוקים שייבחרו איך ליצור כל אחת ואחת מהדמויות שלהם או איך לשפר את הקיימות.
ואיך לא נדבר על עיצובם של הדמויות משלל סגנונות עתיקים, החל באבירים המעוצבים בצורות וצבעים שונים ומגוונים כל אחד ואחד בסטייל ימי הביניים ועד ויקינגים וסמוראים שמעוצבים בהתאם לרוח התקופה ולאזור שבו שבו חיו ופעלו, גרפית המשחק באמת נראה נפלא וגרם לי לרצות להכנס (ולהתחיל לנצח) ובמיוחד כשבזמן שבו שיחקתי לא חוויתי אפילו לא בעיה גראפית אחת ואפשר לומר שאפו גם על תוספת נוספת והיא הדם המושפרץ מכל כיוון שנראה אף הוא מדהים בזמן הקרבות מה שנותן את הנופח הריאליסטי לקרבות שמתרחשים שחלקם נגד אחד וחלקם נגד כמה אויבים.
משחקיות וקרבות מימי הביניים
המשחק מחזיר אותנו לקרבות ולאווירה של תקופת ימי הביניים התקופה האפלה שבה אבירים היו חלק מצבאות רבים בעולם הישן, ועקבות התקופה נראים לעין כשאנחנו מקבלים את ההזמנות להלחם עם נשקים פרימיטיביים ועוצמתיים לתקופתם בחווית קרבות עוצרת נשימה, מעניינת, כיפית ומהירה במיוחד שדורשת מאיתנו לצבור ניסיון ומיומנות שתועיל לנו בזמן הקרבות נגד אוייבים חלשים וחזקים כאחד.
המשחק שלוקח אותנו עמוד לתקופת לוחמי החרבות המוטות והגרזנים אנחנו נהנים מחוויה שונה להפליא והנשקים החדשים – ישנים שונים מאוד ממה שהורגלנו במשחקים מודרניים ובמקום נשקים חמים והמוניים כמו אקדחים ורובים או במקרה של נשקים קרים כשלרוב מדובר בגג בסכין או מסור אנחנו מקבלים לידינו כאחת הדמויות הקיימות במשחק ביניהן האביר, הסמוראי או הויקינג נשקים קרים ואכזריים הזכורים מן התקופה כמו חרבות, נשקי מוטות(גרזנים, דמויי רומח וכ׳ו) ואפילו קילשונות חדים וחזקים במיוחד, אין דבר שאוכל לומר נגד מערכת הקרבות כי היא פשוטה להפליא ולוקחת את כל התכונות האנושיות לטובה ולרעה ובעקבות כך משתמשת בהן לשמש מראהאנושית די טובה, זה כולל:
הצורך בלהתחמק או להתגונן עם כל השריון הכבד המוצב עלינו, היכולת המוגבלת למחצה להכות כמה וכמה פעמים במתקפות שונות מכיוונים שונים מפאת כובדו של כלי הנשק וכמובן היכולת להתעייף לאחר כמה תנועות המכבידות על הדמות הכל מרגיש טוב ואנושי כולל התנועות והתזוזה ומה שכרוך בהן .
כעת מתחיל הקרב ויש לי כל כך הרבה מה לכתוב על מערכת הקרבות שהרגישה לי כל כך טובה וטבעית כשעליך ללמוד להתנהל בעזרת השלטים או המקלדת במטרה להשתמש בצורה ראויה ונכונה במערכת ההגנה שתכסה אותך בכל כיוון ממנו תתוקף ולעתים מכל צד בו תותקף, לדעת מתי להכניס מכות עם הנשק אותו אתה מחזיק ובצורה הכי מיטבית שלו בהתאם למגבלות שלו ולגודלו ולהשתמש במערכת ההתחמקות והדחיפה כך שנוכל להשיג אפילו לכמה שניות עמדה חשופה של היריב שמולנו ולתקוף אותו בדרך למותו והכי חשוב לדעת לבחור ולהשתמש בסוגי מתקפות שקיימות בין אם התקפה חזקה שמורידה לא מעט חיים אך אנו מוגבלים פיזית להשתמש בה לאחר שניות ארוכות או אולי מתקפה קלילה יותר שתוריד פחות מהמתקפה החזקה אך תתאפשר לנו מספר רב יותר של פעמים ובמגוון פוזיציות שונות ונגישות וכמובן השילוב הכי חשוב במערכת הקרב היא ההרמוניה בין מערכת הבריחה והדחיפה לבית מערך המתקפות הקל והכבד והשימוש הנכון בכלי הנשק אותו אנחנו מחזיקים בידינו.
עלילה בסיסית שמובילה בסופו של דבר ל – Multiplayer
המשחק מכיל עלילה מסויימת שלוקחת אותנו בצורת פרקים למספר מקומות שונים שכל אחד מכיל מספר משימות של הגעה ליעד, לחימה נגד אוייבים בדרך וביעד ועזרה בחיסול גלים של אוייבים מכל הסוגים בערת הלוחמים(AI) שאיתך. אך אנחנו לא בפור הונור בשביל הסינגלפלייר העלילתי אלא בשביל שאר המודים שכוללים אפשרויות מעניינות, מאתגרות ובלתי נגמרות חלקן מול AI מתוחכם וחלקן מול אנשים אמיתיים.
בין המודים כמובן מוד המולטיפלייר המסורתי שמכיל בתוכו אגב מצב PVP חדש ונוסף על המצבים הקיימים(מצב זה נקרא Breach), במולטיפלייר אתם נאבקים מול אוייבים מסוגים כמו ai, עושים משימות או משתתפים בקרבות המוניים מול AI, אנשים ולעתים מול שני הסוגים – מי אמר גלאדיאטור ולא קיבל – וזה מוסיף המון אתגר ועניין כשמצאתי את עצמי לעתים מת במהירות מצד אחד אך מצד שני פתאום נלחם כשידי על העליונה, מצליח לחסום מתקפות מצד אחד ולחדור הגנות מצד שני וזה הרגיש מטורף וחסר מעצורים והאדרנלין החל לזרום בכמויות וההרגשה המטורפת לא נעלמה גם לאחר שניצחתי בקרב המאתגר מול האוייבים שלי.
Marching Fire – עוד דמויות, עוד אקשן, עוד דם
ההחרבה שנקראת בפשטות Marching Fire היא בהחלט עוד תוכן מעניין למשחק שתפס תאוצה בעיקר בגלל התפסיה השונה שאליה הוא בחר לקחת את הגיימרים של היום, תפיסה נועזת ואמיצה שהולכת הרחק ממחוזות המוכר לנו וכשמדובר במשחקי מלחמה לרוב המהירות והקצביות היא המושכת קהל וכאן פשוט אין צורך בתכונה זו
ההרחבה מוסיפה לנו מספר מאפיינים מעניינים שבהחלט לא כדאי לנו לפספס במיוחד לכל מי שמגדיר את עצמו גיימר ובמיוחד לכל אלו שהמשחק פור הונור תפס חזק וגזל מהם עשרות ומאות שעות משחק אז בואו נדבר קצת על מה ההרחבה נותנת לנו, כמה שעות של הנאה אפשר לצבור פה והאם היא באמת משהו מיוחד?
בנימה אישית עלי לומר זאת – ההרחבה החדשה מטורפת ומוסיפה המון עניין למצבי הרשת של המשחק ואני אישית מאוד נהנתי ממנה ובזמן שניסיתי את כל הפונקציות שהיא מציעה כולל הדמויות החדשות, מצב הארקייד ששאב ממני חלק נרחב מהזמן ואת המוד החדש במצב הרשת שגרם לי להתחרות בבוטים ואנשים במטרה לנצח ולהיות הכי טוב בארבעת הסבבים שהיוו את רוב הקרב במוד החדש גיליתי שבנוסף למשחק שגם כך שואב מאיתנו את הזמן בצורה לא מורגשת ובדרך הכי טובה שיכולנו לרצות היא גם מספקת תכנים טובים שיוסיפו לכם לטעמי עוד שעות משחק והמון אפשרויות וזמן לצבור יכולות לחימה חדשות וטכניקות חדשות כי האוייבים גם במקרה הנוכחי במסגרת ההרחבה לא יקלו עליכם או יעשו לכם הנחות אלא יספקו לכם (לא משנה באיזו רמת קושי תבחרו פרט לקלה ביותר) אתגר מטורף וממריץ ואתם תקבלו קרב הוגן ומאוזן עם אוייבים חכמים חלקים אנושיים חלקם בעלי בינה מלאכותית מתוחכמת שמסוגלת להבין את כל המהלכים ולהתאים כנגדכם ואם מצד אחד תוכלו למצוא את עצמכם מנצחים בקלות יתרה מהצד השני פתאום תילחמו באויב שלא רק שלא עוה לכם הנחות אלא גם מצליח להגן, להתחמק ולפגוע בכם כהוגן ולהשאיר אתכם על האדמה בעוד הוא מחדיר בגופכם את חרבו או נותן סדרת מכות חזקות עם גופו ועם נישקו ועליכם לדעת ללמוד ולצפות זאת כדי שיהיה לכם סיכוי ולו הקטן לקחת את הקרב ואם כבר הזכרתי אדרנלין זה מה שתקבלו במשחק ובשפע כי אף פעם אין רגע משעמם של מנוחה בפור הונור.
החלק העיקרי של התוספות מההרחבה נוגע במצב מרובה המשתמשים ומדובר במוד שנקרא Arcade ובו אתם בוחרים את הלוחם אותו תשחקו ממבחר של הדמויות הקיימות + דמויות המגיעות ביחד עם ההרחבה החדשה(Shaolin, Tiandi, Jiang-jan וNuxia), הממפה מן המפות המוצעות(חלקן חדשות), המשימות(אקראיות לעתים) וכמובן רמת הקושי ומשם עליכם לדעת להתנהל בקרב ולנהל את המתקפות שלכם היטב בשביל לנצח כל סיבוב וסיבוב שבו אתם נלחמים וכמובן לבחור לעצמכם את הדמות שלכם שתתאים לאסטרטגיה שתפתחו שצריכה לכלול יכולות וסקילס הגנה ומצד שני יכולות וסקילס התקפה מספיק מהירה ומפתיעה.
ובנוסף למוד הארקייד קיבלנו מצב נוסף למולטיפלייר המסורתי שמוסיף לנו לרשימת המודים כמו הBATTLE, הEVENTS והDUEL את המוד Breach שבו אנחנו נאבקים כמו בשאר המודים מול AI או אנשים אמיתיים ובמסגרת המוד אנחנו נכנסים ל4 קרבות שהמעבר אל כל אחד ואחד תלוי בניצחון של קודמו ובזמן הקרבות אתם נאבקים בלוחם שווה ערך ועוצמה ולא פחות טוב מכם ורק ברגע שתנצחו תוכלו לעבור לקרב הבא וכדי להקשות עלינו את הניצחון נוספו מיני אויבים שונים שעוזרים לאויב הראשי והחזק לפגוע בגיבור ולהקל את הניצחון שלו ועלינו להתמודד עמם בו זמנית וזו לעתים קרובות משימה לא קלה והצורך בפיתוח של יכולות ודרך להשתמש באסטרטגיית התקיפה והבריחה בצורה נבונה כדי לנצח ולהתקדם הלאה היא קריטית מאוד בכל קרב.
לסיכומה של ביקורת…
המשחק פור הונור הוא בהחלט לא משחק שגרתי והוא מנסה לשלב קצת מהקצביות של משחקי היריות המודרניים בעולם הישן שבו הנשק השלט היה חרב ודמויות המפתח בעולם הלחימה הקלאסי היו האבירים, הסמוראים והויקינגים, For Honor ניסה ולטעמי הצליח לקחת אותנו אחורה בזמן בעזרת הדרכות מפורטות, הסברים והמון מאמץ בשביל ללמוד, להתנסות ולהלחם עם נשקים שהם לרוב פחות מוכרים לנו ושנעלמו מרוב המשחקים של השנים האחרונות כשהוחלפו בנשקים חמים ומהירים שסיפקו לנו לכאורה משחק קצבי ומהיר יותר ברמה שעלולה לגרום לפור הונור ״לקנא״ ולהשאר הרחק מאחור אך לא כך הדבר אלא דווקא בגלל שמשחקים כאלה לא קיימים בשפע במציאות הגיימינג של היום דווקא עכשיו הגיע הזמן להפתח לז׳אנרים נוספים של משחקי מלחמה והמשחק For Honor הוא מבחינתי הז׳אנר החדש של משחקי המלחמה כי הוא בהחלט לא פחות איכותי ולא פחות קצבי ומעניין ממשחקי היריות המודרניים, הוא לא מושלם אומנם אך הוא מממש עבורנו את מה שהוא כל מה שהוא מציע ומבטיח בצורה מצויינת כמו שהוא ולעומת משחקי היריות החרושים לעייפה הוא בוחר בדרך שחד משמעית אוכל להסכים שהיא ייחודית שונה ומיוחדת.
הוא לא בוחר בדרך של לגרום לנו להתאהב בו משום תחכום הקיים בו או איזה גימיק מוזר, זול או חסר משמעות שנועד לרצות את כל חולי הגימיקים והשטיקים אלא נותן לנו דרך קצת יותר אישית ומיוחדת לנהל קרבות מעניינים, להציג לנו תקופה שננטשה בעולם הגיימינג שנים רבות וכמובן איך לא לדבר על מה שלשמו אנחנו פה – לנצח את האויבים, לבנות אצלנו את הצורך החיוני ליצור ולבחור נכונה את אסטרטגיות הלחימה(התקפיות והגנתיות)שלנו ולהרגיש את רוחם של הלוחמים בתקופות והעידנים שהיו לפני המצאת הנשקים החמים והקרבות המהירים והחזרה לטעם הישן של קרבות אישיים וקרובים עם חרבות גרזנים וכל הבא ליד מרגישה כל כך טוב ומרתק שמצאתי את עצמי נשאב לשעות של משחק.
אז תתוכננו במהירות כי בזה הרגע אנחנו חוזרים להיות האביר המסוקס עם החזות הקשוחה והמבט האפל והאכזרי בעיניים מחכה ומחכה לגרום לאויב להרגיש את ״טעם״ החרב וההרגשה של להגיע לתקוםפה הזו ולשחק את דמויות הלוחמים הללו? היא באמת כל כך טובה כמו שהיא נשמעת.
