סדרת Call of Duty מקבלת משחק Black Ops חדש, כשנה לאחר יציאתו של Modern Warfare. אקטיוויז׳ן שיחררה אותו ב13 לנובמבר, ואנחנו סקרנים לדעת מה נשתנה והאם הוא ממשיך קו חדש. האם Call of Duty Black Ops Cold War עושה את זה? בואו נראה
את יחסיי עם משחקי Call of Duty התחלתי בMW3, שהיה חלק מהטרילוגיה המקורית ב2011. היחס שלנו כקהילת FPS ברחבי העולם היה שלילי לחלק ממשחקי הסדרה, בעיקר מהמונוטוניות והחזרתיות שלהם . מאז חלפו כתשע שנים עבור הסדרה, היא המשיכה לצאת והלכה והשתפרה. החל מWWII החברה שינתה את הסדרה, יש לומר אפילו ויתרה על חלק מ״הסוס המנצח״ שלה. אקטיוויז׳ן עבדה קשה כדי להוציא את הסדרה מהמבוי הסתום שנקלעה אליו לאורך השנים. אני אומר זאת כעת – מדובר בשינויים שבאים לידי ביטוי בגרפיקה המשופרת, וגם במשחקיות ששופרה קלות. Call of Duty Black Ops Cold War לא חף מבעיות, אבל הוא בהחלט שיפור לטעמי.
אני אציין שלמרות השינויים שנעשו, הסדרה לא עברה מהפכה גדולה שתגרום לכם לא לזהות אותה. רבים מסממני הזיהוי נשארו בה כשהיו: הסיפור הסינמטי שמנסה לסחוף, המהירות והטירוף של המולטיפלייר. כמו כן לא אשכח לציין את השילוב של מצב הזומבים ממשחקים קודמים. אני לא אומר שהוא קרוב לשלמות, ובדומה לבאטלפילד הוא סובל מאינספור בעיות. בשנת 2020, ובייחוד בדור החדש, לא בטוח שהמקום למשחקי הFPS הותיקים קיים כמו בעבר.
״ויטנאם או הזיה על ויטנאם״ – Cold War באמת?
ראשית אני אדגיש שהעלילה של Call of Duty Black Ops Cold War לא ארוכה כלל. לאחר כשלושה ימים ששיחקתי לסירוגין סיימתי אותה. הופתעתי במהלך הקמפיין מהתהליך שעברתי עם הדמות, לעתים בצורה שגרמה לי לחשוב שמא השתגעתי. אני אפתח ואומר שהעלילה לוקחת אותנו לשנות השמונים, בשיא המלחמה הקרה בין שתי מעצמות העל. המאבק הבין גושי הולך ומתחמם בין ארצות הברית וברית המועצות. התחלתי לשחק ויצרתי זהות שאיתה משחקים, בין היתר: שם, מגדר ואפילו בוחרים ארגון ביון. משם המשחק זורק אותנו לאוסף משימות במקומות שונים בגלובוס – מהקרמלין בבריה״מ ועד יערות ויאטנם.
אנחנו מקבלים תמונה מציאותית־יחסית של המצב הגיאופוליטי בין ארה״ב לבריה״מ, החלוקה בין הגוש המזרחי למערבי. למרות שהן לא נלחמו ישירות במלחמה, אנחנו כן זוכים להלחם במלחמות־משנה במדינות חסות תחת השפעתן. הרגשתי מגניב בפגישה שאירגנו לנו באקטיוויז׳ן עם גורבצ׳וב בקרמלין, ועם שאר דמויות היסטוריות ממוקדי כוח. המטרה הרשמית שלנו, ״לפי הדף״, היא להסב פגיעות בצד השני ולשנות את המאזן בין הגושים. במחצית הזמן הרגשתי חייל עם יכולות־על, בחצי השני תחת השפעת פטריות הזיה וגז מזגנים. קשה לתאר אחרת את החוויה לאורך הקמפיין של Call of Duty Black Ops Cold War.
אציין כי בשלב מסוים העלילה מאבדת את זה, וכל משימה שביצעתם במסגרתה מאבד משמעות. בעוד החצי הראשון של העלילה מלא אדרנלין, החצי השני באמת מרגיש לי אבוד בתוך עצמו.
קצת ספוילרים: תהרגו אותי אם אי פעם אצליח להוציא את הדלת האדומה מראשי.
גרפיקה או לא להיות
Call of Duty Black Ops Cold War מזכיר את קודמיו עם שיפורים, לטובה וגם לרעה. אציין כי המודלים, ברוב הזמן, נראים לא פחות ממעולה. נראה שהחוויה של סדרת COD עברה שדרוג רציני, שיאפשר לה להוות מתחרה גם בפן הויזואלי. היכן אתחיל? החל מפניהן של הדמויות ועד למודלים של המפות והשלבים בקמפיין ובמולטיפלייר. הנשקים שנראים נפלאים ונוצצים, בהחלט לא משהו שאפשר לפספס בו. כמובן שנתקלתי בטקסטורות או מודלים שנראו לא טוב, זה קרה לאורך חלק מהקמפיין ומצב המולטיפלייר. לדעתי מדובר בעניין שיכול לפגוע בחוויה, לא רק עבור אנשים שרוכשים משחקים בשביל גרפיקה. בכל זאת לא תזיק מילה טובה למה שכן עובד, ובין שתבחרו לגשת לסיפור או לשאר המצבים אתם תהנו מהאיכות. אנחנו כבר מחכים לראות את המשחק בדור הבא.
ראשית איך אפשר להתעלם מיופיה של מפת הקמפיין, אתם נעים במקומות בעולם ונתקלים בו. המודלים של המשרדים הסובייטים, היערות הויטנאמים והרחובות של מזרח ברלין הקומוניסטית. המודלים והטקסטורות נראים בצורה חדה, כמו כן הפרטים הגדולים והפרטים הקטנים שבאמת עושים את האווירה.
המפות במולטיפלייר, בין שתשחקו בשלג או במדבר, מלאות סטייל עם שיפורים שלא זכרתי בסדרה בעבר. צעדים שתעשו במפות ישאיר חותם, למשל רצפה שרופה מפיצוץ, וזו אחלה דרך להסליק מוקשים בסתר. מצב הזומבים נראה בעצמו ממש טוב, במיוחד כשנלחמים בזומבים שונים בגלים ענקיים. כל זומבי וכל דמות שלצידנו מפורטות בצורה מעמיקה ורצינית. כמו כן מרגישים בדור הבא בשילוב Ray Tracing, כשרצים בין מחסות או מבצעים משימות. זה היה צריך לקרות במוקדם או במאוחר גם לסדרת Call of Duty.
המשחקיות היא הכל
אם יש משהו שתמיד זכה לביקורת, לעתים צודקת, היה משחקיות ממוחזרת במשחקי Call of Duty. הרוח שנושבת במטרה לרענן את הסדרה נגעה גם בCall of Duty Black Ops Cold War. מצבי המשחק כמו הקמפיין נשארו ליניאריים, לעתים רפטטיבים, ובכל זאת מהנים ויוצרים רצון להמשך. אנחנו מבצעים משימות במסגרת הקמפיין כמו: חיפוש ראיות, משימות התגנבות וריגול וכמובן משימות לוחמה שונות . לאורך המשימות אנחנו קוראים ראיות, צופים בקטעים סינמטיים ושוהים בחדר־מצב לקראת המשימה הבאה. בקמפיין הנשקים הם רלוונטים מתמיד, למשל במשימות שבהם נלחמים לצד הצבא או סוכני ביון. אנחנו רצים ומסתערים על ויטנאמים או מתקניה של בריה״מ וזה שווה הכל.
אני אציין לטובה את הפתיחות המשופרת במולטיפלייר, כזו שאני לא האמנתי שתהיה במשחקי COD. מנסיוני לא מדובר במפות בסדר גודל של באטלפילד, אבל הרגשתי שהמפות כן רחבות ידיים. הן לא מרגישות סגורות וקטנות כבעבר, זה דבר חשוב במשחקי יריות בגוף ראשון מודרניים. אופציה נוספת, ששמתי לב לקיומה, זו נסיעה אפשרית ברכבים או סירות. הרגשתי מהמשחק שמדובר באופציה מוגבלת, אבל קיימת שמאפשרת לנו כשחקנים תנועתיות מגוונת בין צדדים במפה. הרגשתי שמח לנוע בסירת מנוע בין ספינה אחת לאחרת באחת המפות במצב המולטיפלייר.כמו כן הנשקים מרגישים מאוזנים ונוחים, הסאונדים שלהם איכותיים והאנימציות נראות מעולה לנוכח הדור הבא.
המולטיפלייר ומצב הזומבים באמת מזכירים, לפעמים טוב שכך, את מה שכבר הכרנו לפני כן.
המולטיפלייר מכיל מגוון מצבי משחק, ביניהם Team Deathmatch, Free for All וDomination וכמה מצבים חדשים. המשחק מהיר, רציני וחסר מעצורים, בדיוק כמו שמצפים ממשחק FPS להיות. לצד הנראות אנחנו מקבלים אותו עם מכניקות משופרות, שאיתן אנחנו מרגישים באמצע לחימה בשדה הקרב. שמחתי שגיוונו בנשקים לצורך המשחק, וביכולות משלימות לחוויה. מאתגר לא מעט לעצור בצד, כשמרכז האקשן לעתים רחוק מכם. השליטה בשחקן, מריצה וקפיצה ועד ירי וזריקת רימון, מרגישה חלקה. לא מצאתי את עצמי סובל כמעט מדרופים או בעיות שפוגמות בחוויה בזמן ששיחקתי במולטיפלייר. בזמן השהיה בלובי אנחנו משדרגים נשקים ויכולות, למשל כוונות או ידיות הסתערות. נוסף לכך ההמתנה תארך שניות ספורות עד דקה בין הראונדים או בלובי עד מציאת שרת.
הבעיה הגדולה ביותר לטעמי ממשחקים ישנים, עדיין לא נפתרה ע״ . אתם מסתובבים במפה ומשום מקום אדם הורג אתכם בפינה צדדית או בתוך מבנה. אציין שמדובר בבעיית הקאמפרים שהמפתחת לא הצליחה לפתור עדיין. אתם עשוים למצוא את עצמכם מתים בידי אנשים שממתינים לבואכם. לטעמי זו מכניקה שהיא בעייתית ופוגעת בחווית המשחק שלנו כשחקנים.
אני אוהב את מצב הזומבים, זו השורה המנצחת כעת. החיבור שלי למצב הזומבים היה מידי, הוא כה מהנה ויוצר רצון לשחק בו לא מעט. אתם וכמה אנשים מנסים להלחם בגלי זומבים, וזה הולך והופך קשה לאורך כל ראונד. במצב משחק זה בוחרים נשק, מחפשים תחמושת ויורים בזומבים. כמו כן אתם נכנסים למבנים שונים על האדמה ולעתים דרך ״חור תולעת״ (וואטט?). המשחקיות לא עוצרת פה, ובמבט־על אני חושב שהאס החשוב של המשחק הוא הזומבים.
הבונוס קליל של אקטיוויז׳ן
במהלך חלק מהמשימות וגם בזמן ששיחקתי במולטיפלייר, שמתי לב לאיסטר־אגס קטנים שהוחבאו במשחק. מדובר במודלים של מכונות ארקייד עם משחקים ישנים של אקטיוויז׳ן. בפועל? אתם יכולים לעצור שניה את הכל, לגשת למכונה ולהתחיל לשחק. זה רעיון טוב שעוזר לנקות את הראש בין המשימות, עם הפתעות שמפתחים רבים מוסיפים למשחקיהם. זו לא הפעם הראשונה שהחברה עושה זאת, גם במשחקים ישנים יותר קיבלנו את האופציה הזו ודומות לה.
מסכמים: מתגנבים בקרמלין ונלחמים ביערות ויאטנם
מעריצי Call of Duty יכולים לשמוח לנוכח שימור המוכר, ולשפר את מה שפחות צלח. אני לא חושב שהמשחק מושלם, אבל הוא עדיין מהנה ביותר בקמפיין; במולטיפלייר ובמצב הזומבים. למרות שCold War לא מכיל סיפור מורכב כלל, ההרגשה היא כבשדה קרב בשיא המלחמה . הרגשתי שהקמפיין קצר וסטנדרטי עם טוויסטים קלים שלא בהכרח יביאו ל״וואו״ אבל לא יאכזבו אתכם. המולטיפלייר הוא החוזקה של Call of Duty כמו בעבר ופרט זה לא השתנה כמעט. אנחנו שם במטרה לנצח עם קבוצה או לבדנו, בשדות הקרב האימתניים בים וביבשה. כמו כן מצב הזומבים הוא נכס וחיזוק לCOLD WAR, ואי אפשר לוותר עליו. אז האם שווה לשחק בCOD החדש? כן אפשר לומר, האם לצפות למשהו גדול ממה שהכרנו? לא תמיד.
המשחק זמין החל מה13 לנובמבר בפלטפורמות המחשב האישי, PS4, XBOX ONE. כמו כן יהיה זמין החל מסוף השנה לקונסולות הדור הבא – PS5, Xbox Series X.
תודה רבה לעדלי יונייטד על עותק הסקירה של Call of Duty Black Ops Cold War.
