ביקורת: Styx: Blades of Greed – גובלינים לנצח

אודה בכך שלא שיחקתי במשחקי Styx כשבעיקר שמעתי עליהם דברים לא רעים. משחקי התגנבות היו אצלי תמיד בקטגוריה של ׳נחמד, אנסה מתישהו׳ – והמשחק החדש בסדרה הזו נתן לי הזדמנות. המשחק החדש בסדרת Styx מנסה לתת לנו יותר גם בכמות וגם באיכות מהעולמות של משחקי התגנבות על חשבון האקשן. על פניו זה מה שהוא הבטיח לנו מלכתחילה, אבל השאלה אם Styx: Blades of Greed מתעלה מעבר לכך?

משחקי התגנבות עבורי זה ז׳אנר שמגיע כטעם נרכש, וכזה הוא Styx החדש ששוחרר ומספק חוויה מעניינת ומאתגרת. הכניסה למשחק הזה מצריכה בעיקר חשיבה אסטרטגית, בתוך עולם לא פתוח, וצריך לא מעט סבלנות תוך ניצול של הסביבה נכון. אני כן יכול ומרגיש רצון להודות בקשיים שהיו לי במשחק, כי בסוף לכל פעולה שעשיתי הייתה השלכה לכאן או לכאן. מבט אחד לא נכון לאדם או לכיוון הלא נכון – וסיימתי עם חרב או חצים שהרגו אותי.

האם מדובר במשחק ששווה להשקיע בו? האמת שהוא פשוט עושה את מה שהוא מבטיח בצורה טובה ומבטיחה. מאתגר את החושים שלנו, בלי הרבה התחשבנויות או הזדמנויות. ׳החושים׳ של האויבים שלנו חדים, ותשומת הלב שלהם מופנית לכל מקום כל הזמן. כך שמצאתי את עצמי מביט לכל כיוון, משתדל להתרכז כמה שניתן, הורג את היעד הבא שלי – ומוצא את עצמי חוטף מכיוון לא צפוי או מוקף בשלל אויבים.

עולם מֶדִיבְל עתיק, יפה ופרקטי

בואו נעצור רגע ונסתכל על מה שיש למשחק הזה להציע גרפית. עולם בסגנון ימי ביניים עם גוונים תואמים ומודלים של מבנים מדהימים ומעוצבים שמשרתים את המטרה של המשחק. לא מדובר בעולם פתוח, ולמרות זאת הוא לא מרגש מוגבל או חסר. הפרטים שיש בכל מודל נראים נפלא, מספקים לנו עולם כל כך מרתק ועל פניו גם עמוס בכל טוב.

האטמוספירה הגרפית של המשחק מרגישה עתיקה ואפלה, כשבחירת הצבעים משדרת סכנה וחשש מכל כיוון. עולם שבנוי בצורה כמעט אכזרית, עם תאורה נהדרת, כשגם הדמויות מסביבנו, שרובן עוינות כלפינו, מעוצבות נהדר. דמות הגובלין שלנו נראית פנומנלית, מעוצבת לפרטי פרטים למשעי. בנוסף אנחנו נעים בין 3 אזורים שנבנו במיוחד עבור המשחק – The Wall – אזור בני האדם, Turquoise Dawn – כפר של אורקים ו-Akenash – חורבות של בירת האלפים.

סיפורו של הגובלין המתנקש

אנחנו משחקים כגובלין עוקצני בשם סטיקס, בעולם שסולד עד מוות מגובלינים, וצריכים באמצעות הערמומיות שלנו יכולות ההתגנבות שלנו לגנוב משאב טבע יקר ערך בשם קוורץ. מדובר במשאב היקר וגם המסוכן ביותר שעלול להביא למלחמה כלל־עולמית בין אלפים, בני אדם ואורקים. המשחק מנסה לשכלל את מה שהכרנו במשחקים קודמים, כולל חופש ויצירתיות במהלך החיסולים, חקר הסביבה ושימוש בכוחות. ההרפתקה שלנו מתרחשת לקראת המלחמה הגדולה כשקבוצת שכירי חרב מנסה לחסל אותנו.

ההתקדמות בסיפור לא נתונה לבחירה, לעומת היכולת שלנו לבצע את המשימה ולחסל את האויבים. בין שננסה להתגבר על פאזלים מורכבים, ננצל את היכולות שלנו או פשוט להפעיל חשיבה אסטרטגית במהלך חיסול של אויבים. לדמות שלנו גם שנינות מעניינת ומשעשעת, עם עלילה קלילה מסביב. למרות הנושא הכבד. אנחנו נסתובב כאמור בשלושה אזורים שונים שנבנו עבור המשחק, כל אחד לגזע אחר, כשאף אחד פחות או יותר לא סובל אותנו

משחקים את המתנקש

חשוב להבין רגע לפני שקונים משחקי התגנבות את המשמעות והיכולת שלכם בתוכם. אתם לא כל יכולים, וזה אומר שמד הרגישות של האויבים שלכם יקלוט כמעט כל רחש שלכם. האויבים חכמים מאוד, מסוכנים מאוד ובאמת שמצאתי את עצמי נחשף המון פעמים, כשחשפתי לרגע שפיצחתי את החיסול המושלם או את ההתגנבות המפוארת הבאה. העולם עצמו הוא לא פתוח, אלא מבוסס מפה חצי סגורה, שבה עליכם להתנייד ולהתנהל בצורה חכמה. במרבית המקרים היא שורצת באויבים, ואם לא תשימו לב מספיק טוב אז מד הרגישות שלהם יעלה עליכם ולא משנה איפה תתחבאו – סיכוי רציני שתיתפסו ותמותו.

לדמות הגובלין שלכם שלל אפשרויות כדי להתגנב, להלחם או לברוח. בין היתר אפשרות לאסוף שיקויי חיים שיסייעו לכם, לאסוף אבקה/חול שתוכלו לזרות לאויבים בעיניים ואז לתקוף אותם. בנוסף, יש לכם אפשרות לנווט באמצעות מפה את הדרך שלכם, וכמובן לנצל את יכולות הפארקור של הדמות כדי למצוא אסטרטגיית פריצה או בריחה החוצה ממבנים ואזורים. לצד זאת, יצירה והתעסקות בנשקים שיסייעו לכם להתנהל מול אויבים, אם ותהיו עם הגב לקיר – דבר שעדיף שלא יקרה אבל כנראה יקרה לכם. כמובן חשוב להזכיר את עץ היכולות שלוקח זמן לבנות ולהשיג, כי המשחק לא מתגמל אתכם בצורה מטורפת, בכל זאת – איפה האתגר פה?

אני מודה שלא הכל אינטואיטיבי במשחק, ולעתים נראה שהמשחק בוחר לאתגר אתכם יותר ממה שציפיתם, דבר שעשוי להתבטא ככל הנראה עבור מי שאין לו ניסיון במשחקי Styx. בין אם תרצו לנהל קרב על חייכם, כי זו הסיטואציה שנוצרה, ואז לכו תמצאו ברגע המתח את הכפתור שפאקינג מאפשר לכם להכות את יריביכם למוות. לעומת זאת, אם בחרתם, והצלחתם לשם שינוי לנהל את הכל בחשאי, תזכו למערכת הרג מספקת ומעניינת. אומנם לא מדובר ב-Glory Kill של משחקי דום החדשים, אבל זה עדיין מושא משמעותי להנאה עבורי. יש המון דרכים לנהל את הדמות שלכם – תוכלו להכנס מהדלת הראשית או לנסות להתגנב דרכה, תוכלו לחפש כניסה אחרת, תבחרו אם לכבות אורות ולהגיח מהאפלה או שאולי תרצו לפתות עם פיתיון את היריבים שלכם – זו הבחירה שלכם בצורה הכי ברורה שיש.

במשחק נמצא גם שלל יכולות כמו העלמות לזמן קצר, אפשרות לשלוט באויבים שלנו, יצירת כפיל להטעיה או אפילו להאט את הזמן. כל האמצעים מקדשים את המטרה, במיוחד לאור העובדה שהאויבים שלנו מתוחכמים ויכולים למצוא אותנו מהר במיוחד. כל האלמנטים, ועץ היכולות שהוא חלק ממשחקי RPG, לא דוחפים אותנו להלחם באויבים ישירות, אלא להיות מתוחכמים ולהשתמש בתחבולות.

הפסקול והדיבוב של המשחק

אי אפשר להגיד שיש פה יצירת מופת או משהו יוצא דופן, ובכל זאת אפשר ליהנות ממה שיש למשחק להציע לנו גם בתחום הפסקול והדיבוב שלו. לא מדובר כמובן במשהו מהפכני, בעיקר משום שאנחנו רוב הזמן בעשייה של התגנבות וניסיון לשרוד עוד שלב ודרך עד ליעד הבא שלנו. לא נמצא פה עלילה עמוקה במיוחד, לא כזו ששווה לשים עליה את העין יתר על המידה. הדיבוב נעשה בצורה די טובה, אבל כמובן שיש לאן להשתפר אם יש מישהו שזה באמת חשוב לו במשחק הזה ובדומיו.

לסיכומה של ביקורת

משחק ההתגנבות Styx: Blades of Greed הוא כל מה שאנחנו מחפשים במשחק התגנבות פשוט עם מטרות כמו להעביר את הזמן. הוא לא מתעלה על הציפיות הבסיסיות איתם הגעתי לשחק בו, כשבעצם חיפשתי משחק התגנבות עמוק יותר ומעניין יותר – אבל קיבלתי תוצר טוב ולא מעבר. הוא כן נראה נפלא, וכאן אין להטיל הרבה ספק, אבל לפעמים כמו פה להיראות נפלא זה לא מספיק. אם אתם מחפשים משחק התגנבות מרתק ואיכותי להעמיק בו כנראה תאלצו לחפש חלופה אחרת. לעומת זאת, אם אתם מחפשים משהו שכל מטרתו להעביר את הזמן – סביר שתמצאו את STYX החדש כאפשרות טובה.

תודה ענקית לעדלי יונייטד על עותק הסקירה של Styx: Blades of Greed
המשחק שוחרר למחשב האישי ולקונסולות ה-Playstation 5 ו-Xbox Series x/s.