סיפורי ערפדים תפסו נופח משמעותי בחיים של אנשים ויצאו עליהם אלפי ספרים סרטים וסדרות וכולם מתבססים על המיתוס הדי מופרך שיש אנשים שהפכו בדרך לא דרך ליצורים צמאי ידם עם ניבים ארוכים וטפרים שמבוססים על עטלפים ולמרות שאפילו באטמן הוא סיפור יותר הגיוני מסיפורי ערפדים זה עדיין עולם שחי ונושם ואנשים ממשיכים לאהוב את היצוריים המיתולוגים מעוררי האימה והנה יצא לו משחק חדש שלוקח אותנו אל דמות ערפדית במיוחד במסעה לחקור את העולם לאחר שנהפכה לערפד ועל הדרך לפענח כמה חקריות פליליות במיוחד.
כמות ההשקעה ששפכו כדי להביא את המשחק הזה לידי שלמות ולרמה הגבוהה במיוחד שממנה אנחנו נהנים בזמן הגיימפליי היא עצומה ולא נראה לי שאי פעם משחק גרם לי אטרף כזה סביב נושא או יותר נכון מיתוס כמו ערפדים וכשנושאים כאלה נעלמים תמיד יש את היצירתי שמצליח להחזיר את הנושא או הסיפור לתודעה ולהפוך אותו לפופולרי מתמיד וכך עשו להם חברה קטנה ונחמד בשם Dontnod Entertainment שהביאה לנו גם עוד מספר משחקים כLife Is Strange וRemember Me וכעת אחרי שני משחקים די ריאליסטיים הגיע הזמן גם של החבר'ה של Dontnod Entertainment לשבור את הכלים ואת העולם ולהראות לנו כמה הראש שלהם יצירתי ועל מה הם חושבים כשהוא עובד שעות נוספות וכשהתוצאה יוצאת בלתי רגילה כמו שקרה לנו פה אפשר לברך ולומר "תודה רבה מפתחים יקרים".
המשחק לוקח אותנו ללונדון בשנת 1918 ומביאה אותנו להכיר את דוקטור ג'ונתן ריד רופא במקצועו שהפך לאחרונה לערפד ואם לא מספיק אנו נאלצים להאבק ולמצוא פתרון לנגיף שהתחיל והחמיר בעיר בה אנו חיים ובו בזמן נאלצים להאבק בדחף לאכול ולשתות את דמם של האזרחים אותם נקראת לרפא ולהציל, ההחלטה לא קלה במיוחד כשעליך להאבק בעצמך וברצון העז שלך עד כדי התמכרות לדמם של האזרחים ובתוכם החולים ובו בזמן למצוא את התרופה למחלה הקשה שהתשפטה בעיר והצורך להאבק על חייך מול ציידי ערפדים רצחניים שמחפשים להרוג את הערפד שבניהם, להאבק במפלצות ויצורים שונים שאף הם נגדך ובידיך ההחלטה והיכולת לקבוע האם לונדון של 1918 תשרוד ותוצל או תגיע לאבדון ולכיליון.
הגרפיקה והמשחקיות עושים את זה קל
נכנסתי לראשונה למשחק שנראה לעיני כבר בשעה הראשונה כאחד הדברים האוהבים והמדכאים ביותר, כן בהחלט שני רגשות מנוגדים שמשתפים פעולה וברגע שאתה מסתובב ברחבי הסמטאות רחבות הידיים בעיר האפורה שנראת בתחילה די מוזרה ועצובה, אני בהחלט רוצה לציין כמה היא נראת משכנעת כעיר די נטושה ובודדה ואפשר לשים לב לטקסטורות החדות והאיכותיות, כתמי הדם המושלכים בכל מקום הנראים במצב הערפד, הדמויות המשכנעות מאוד שאיתן ובהן אנחנו נתקלים במסענו לעבר כל פרק ופרק של המשחק הכל שיכנע אותי שאני אשכרה בעיר אפוקליפטית שחוותה מגפה חסרת רחמים ושעלי להתמודד עם איתני העיר כמו פושעים, אוייבים ודמויות שמנסות להכווין אותי לעבר היעד הכל פשוט הרגיש לי אמיתי חי ואנושי ובתוך כך קורטוב של על טבעי ועל אנושי.
המשחקיות היא מזכירה במקצת משחקי RPG עם עץ שיפורים ושדרוגים לכלי הנשק ואמצעי הלחימה וההגנה, עץ לשיפור יכולות כמו נשיכה, סטאמינה וחיים הכל פשוט להבנה ורק מחכה שנחקור ונגלה את שלל הפונקציות, בתוך כך גם ישנה המפה ורשימת המשימות שמפרטת לנו מה אנחנו מחפשים אך מפה משאירה אותנו לתהות לבדנו מה עוד עלינו לעשות במסגרת המשימה כך שהאתגר הוא בהחלט עינו ואין קיצורי דרך.
במסגרת ההסתובבות בעיר גיליתי את מצב הערפד כך בחרתי לקרוא לו אשר מאפשר לנו לראות דברים שנמצאים מסביבנו ואין ביכולתנו לראות בראייה רגילה כמו כתמי דם חשובים, גופות ואויבים ואפילו לאתר חולדות ולמצוץ מהן את הדם למען מד החיים שלנו שאגב מתמלא כל פעם שאנחנו נושכים ומוצצים את דם הקורבנות והאויבים, אחד הפנוקציות המגניבות שקיימת רק בזמן קרוב לקרב או בזמן הקרבות היא היכולת לשיגורים קצרים ממקום למקום על מנת לבלבל את האויב ובכך להתקרב אליו ולפגוע בו כך שיתקשה להתאושש ומפה לשם להכות בו בצורה חסרת רחמים עם הנשק בידנו או בעזרת המכות המיוחדות של הטפרים שלנו או הנשיכה שלנו כך שלא חסרות הפונקציות שבעזרתן ננצח את האויבים.
אחד הפספוסים שקיימים מבחינת המשחקיות היא שאין ביכולתך להשתמש ביכולות שלך כמו יכולת ההשתגרות כל הזמן אלא בזמני קרבות להשתגר למרחקים קצרים במיוחד או בזמן מעבר בין אזורי עיר שונים או קומות שונות לטווח קצת יותר ארוך והיה יכול להיות מצויין אפילו מושלם אם הייתה קיימת האפשרות לשוטט במצב ההשתגרות הזה בצורה ובדרך טיפה יותר מהירה כמו שגם היה נהוגה להוסיף ולהציג בסרטים וסדרות העוסקים בערפדים(דרקולה ההתחלה כנראה?)
וכמו כן מערכת הקרבות לא קלה במיוחד לשימוש כשעליך להתעסק עם מספר אוייבים אפילו 2 מהם מספיקים על מנת להפסיד ולמות ולחזור אחורה לעתים לשלב או שתיים לפני שהגעת לקרב מה שהופך את הסיפור לדי מעצבן במיוחד שכשאתה בא להלחם באוייב או השני או השלישי לעתים רבות אתה מגיע ללא מד חיים מספיק מלא ומת בניסיונות להלחם(כמו למשל לבוא להלחם בבוס כשאוייבים רגילים הורידו לך את מד החיים כמעט לאפס ואתה נאלץ להתחמק)
ואם יש משהו שאני באמת לא מבין הוא למה עולם המשחק כל כך ריק ולא מלא בדמויות AI דיכאוניות ומתוסכלות ואפילו חולות? זה די מרגיש לבד ובודד להסתובב בעולם המשחק כשמי שנוכח בו זה אתה, דמויות AI מעטות שקיימות לצורך התקדמות בשלבי ופרקי המשחק ומאות גופות פזורות עם כתמי דם בכל מיני מקומות בעיר.
סאונדטרק די מגניב
לרוב אינני נוהג לכתוב על נושאי הסאונטרק והמוסיקה במשחקי מחשב אך פה בהחלט זה אחד הדברים הבולטים וגם כנראה החשובים ביותר לתת לנו את ההרגשה של עולם אפוף מחלה ואפוקליפטי שמסתובבים בו גם יצורים על טבעיים, בזמן שהייתי בעולם המשחק ובין משימות באמת שהצלחתי להנות מסאונטרק ומוסיקת שאומנם כן היא ממש מרגישה דיכאונית אבל איך שהוא בצורה מוזרה התאימה מאוד והרגישה כל כך שייכת לעולם המשחק הקודר ממילא ומילאה את החלל בזמן שאתה מטייל שוב בסמטאות נחשף לכתמי הדם המטפטפים או גופות הנמצאות אי שם ברחובות ובזמן כל זה נשמעים ברקע כנורות ועוד מגוון כלים שמכניסים עוד רגש מהצד המוסיקלי לאפוקליפסה המשתוללת.
עלילה?
בעקבות המלחמה הגדולה, 1918 לונדון נהרסת על ידי מחלה מסתורית הקורעת את העיר. אנחנו משחקים את ג'ונתן ריד שבתפקידו הוא רופא,וכמובן שמהמוכר לנו על רופאים להשבע את שבועת הרופאים ולרפא את הנזקקים לשירותם, אך מה אם אתה ערפד צמא דם?
בידיך המומחיות והאמצעים למצוא תרופה שתחסוך עוד אובדן וקורבנות לעיר אך אבוי אתה החולה במחלה הקשה מכל לאחר שהפכת לערפד לאחרונה, ועכשיו עליך להגן על לונדון מפני יצורים מוזרים משוטטים בלילה, לרפא את המחלה ועם זאת, תצטרך לשרוד, לגדול ולהתחזק מספיק כדי להצליח במשימה שלך – וזה אומר שאתה צריך לאכול …
לסיכומה של הביקורת
קיבלנו פה טעימה לעולם על טבעי מדהים ומרשים שבנוי בפרקים אך בפועל מציג לנו סוג של עולם פתוח נחמד ופשוט שבו עלינו להסתובב ולחפש את המרפא שלנו להיותנו ערפד, למצוא את הפתרון לעיר ולהשתתף בחקירות על מיני היעלמויות ורציחות שהתקיימו בעיר והכל בזמן שאנחנו נאלצים לאכול ולמצוץ את דם האויבים והחולדות בשביל לשרוד, מערכת הקרבות עוד צריכה חיזוק וכך גם חלק מהמשחקיות ומערכת המשימות הדי מקשה על שחקנים חדשים הנכנסים למשחק אך כל השאר בהחלט עושה את העבודה הקשה כולל עץ היכולות , אזור השיפורים וההליכה ברחובות העיר הדי נטושה ואפשר לראות באמת את ההשקעה סביב העלילה אך ברמה שלא באה על חשבון גורמים אחרים כמו הסאונדטרק או הגרפיקה וזה דבר שלא קורה לעתים קרובות.
