תעשיית המשחקים והגיימינג פורחת בשנים האחרונות כמו שלא פרחה אף פעם כשהיא סחפה מיליארדי אנשים ועקפה בסיבוב קצר תעשיות כבדות יותר כמו תעשיית הקולנוע ההוליוודית הן מבחינת סכומי השקעה ותקציבי פיתוח, הן מבחינת כמות המתעניינים והן מהרווחים שהיא גורפת שנעים בין מאות אלפים למיליארדי דולרים כשמדובר לא רק במשחקים שעולים כסף אלא במשחקים חינמיים שבתוכם נעשה הרווח האמיתי וכזה הוא גם משחק התופעה – פורטנייט.
המשחק Fortnite פותח ע״י סטודיו אפיק כמשחק fps שבו עליכם להלחם בזומבים ולהציל את העולם המצוייר של המשחק ועם קאץ מיוחד – פורטנייט הוא משחק שלא לוקח את עצמו ברצינות ובהתאם לכל מה שהוא מציע הוא עולה גם לא מעט ובעיקר כסיבה גוררת סיבה הגיימרים לא עטו עליו בלשון המעטה כשכל העולם סחוף באותה עת על משחקי באטל – רויאל בסגנון PlayerUnknown's Battleground ואפיק הסטודיו המפתח הבין שהוא צריך להתקדם ולהביא לאוויר מוצר משלו בסגנון המדובר ולנסות תת את הפאנץ המיוחד שלו ומרגע ששוחרר מצב הבאטל רויאל רצוי לציין בחינם לקהל הרחב ההכרה החלה לחלחל וההתמכרות החלה וממוצר כושל של סטודיו די בינוני הוא נהפך למשחק האהוב בעולם כששחקני הקונסולות והמחשב משחק בו ללא הפסקה עם אפשרות למשחק בין קונסולות ובינם לבין המחשב האישי ולא עבר זמן עד שממשחק מהנה הוא הפך להתמכרות שסחפה מיליארדי בני נוער צעירים ומבוגרים עד כדי הכרזה עליו ועל גיימינג כ״התמכרות מסוכנת שעלולה לפתח הפרעות נפשיות״ הכרזה שהוכרזה ע״י איגוד הבריאות העולמי אך האם זה מוצדק? והאם שווה להכליל את כל עולם הגיימינג בקטגוריית המחלות הממכרות? האמונה הרווחת אומרת שכן והשאלה אם זה נכון היא יותר עניין של זמן ובדיקה מקיפה.
אני אישית לא מצאתי במשחק משהו שיגרום לי לומר ״וואו זה חתיכת משחק מעניין וכיפי, אשחק בו כל אימת שאוכל״ הוא בסך הכל לקח נוסחה מוכרת הביא אליה את הפטנט הייחודי שלו וחידד אותו לקצה הפחות רציני שאליו לקחו את הז׳אנר מפתחי PlayerUnknown's Battleground אך הוא בסך הכל משחק ממוצע שעל אף שהוא כביכול ניתן בחינם הוא דווקא מוכר לא מעט דרך רכישות פנימיות ומיקרו-תשלומים ומספק לחבר׳ה המפתחים שידעו להכנס לשוק הזה בזמן תזרים מזומנים של מעל 10 מיליון דולר בחודש אך ורק מהרכישות הפנימיות של השחקנים דבר שמעמיד אותו אפילו מעל משחק גדולים ומפותחים ממנו שהנוסחה שלהם מורכבת אף יותר.
איך דבר כזה יכול לקרות?
הכל עניין של תזמון ומציאת ״פרה שאפשר לחלוב בלי סוף״, בזמנו כשרק החל טירוף הבאטל רויאל זכינו להנות ממנו במשחק מיינקראפט שהיה מהראשונים להציג נוסחה קרובה וראשונית והוא הצליח ואפשר לומר אפילו הצליח לא רע כשהמשחק שהיה ממילא פופולארי עוד מתחילתו עקב היותו מגרש לגו ענקי ורב אפשרויות קיבל מודים בסגנון המוכר עם התנאים הקיימים במיינקראפט כשהנוסחה קבועה ועשרות אלפי אנשים ברחבי העולם נהנים ממנו והאמת היא שלא היה קשה לנחש שיהיה מי שירצה לפתח מזה משהו שיהיה אפשר לחלוב ממנו כסף וכזה שיהיה יותר מאתגר מלא אקשן וריאליסטי ואת זה קיבלנו ולא מבאטלגראונד שהגיח אלינו מאוחר יותר אלא דווקא ממשחק בשם The culling שיצא ב2016 קצת מאוחר יחסית אחרי שהמוד כבר הגיח אלינו ורק אז החל המירוץ למשחקי הבאטל רויאל למי יתפוס את הקהל ויוציא את המקסימום מהפורמט.
PlayerUnknown's Battleground יצא ב2017 כשנה לאחר The Culling ומה שנקרא ״חלב את הפרה כמעט עד תום״ כשהוא הכיל מאות אופציות חדשות ומפתות, והמפתחים הרימו בו עולם מדהים ורחב ידיים ושידרגו את הנוסחה בהתאם לרצונותיהם וכדי להביא את את הפנים שלהם למשחקי הבאטל רויאל וכשהמשחק יצא הוא תפס חזק ובמשך חודשים את מעריצי הפורמט ששישחקו בו, עשו בו לייב-סטרימים וסרטוני יוטיוב אך מה גרם להם לעזוב אותו ולעבור למשחק שנראה פחות טוב, לוקח את עצמו בקלות יתר ויצא בכלל לאחר המוד הראשי של המשחק? זה הוא סוד המקצוע שכל המתחרים היום רוצים לדעת כי במצב של היום ספק רב עם משחקים דומים ישרדו את התחרות עם משחק שניתן להוריד בחינם ושעל אף זה שהוא אינו עולה כסף הוא מכנסי ליוצרים שלו מיליונים לחשבון הבנק וחיוך רחב לנוכח ההצלחה ושלא נשכח את השם שהוא בונה להם ממש כמו השם שיש לבמאי הקולנוע ג׳יימס קמרון כאדם שמוציא שוברי קופות מושקעים ומצליחים שמכניסים מיליונים ומביאים לקולנוע מיליארדי אנשים וזו לא משימה פשוטה כשיש לך עשרות משחקים שכל אחד מהם דומה לשני עם שינוי קט בפורמט, הכל בראש וביצירתיות שאתה מכניס לפורמט ולמשחק שאותו אתה מפתח ולא חייב יותר מכך.
״כשבאטלגראונדס פגש את פורטנייט״
חברת אפיק גיימס נחשבת לכשרונית כבר הרבה מאוד שנים כשהיא בעלת מותג המשחק המצליח unreal ויוצרת המנוע הגרפי והפסיקלי unreal שבשנה זו זו גרסתו הרביעית האיכותית והמצליחה ביותר בקרב מפתחים וכחלק מהיכולת שלהם להתעסק במנוע מצליח וליצור אחד גם מוצריהם נמצאים עליו כשפורטנייט הוא שיא העניין כשהגרפיקה המצצויירת המצויינת החדה והאיכותית מראה לנו מה אפשר לעשות עם קצת מאמץ ומנוע מצויין שבו אתה מחליט מה יהיה ושמותאם למה שהחברה המפתחת רוצה לעשות.
פורטנייט יצא גם הוא ב2017 כמה חודשים אחרי באטלגראונדס תחילה כצל של משחקים אחרים והפך להצלחה מסחררת כששוחרר מוד הבאטל רויאל החינמי שלו שהכניס לחברה מיליוני דולרים ובנה לה עוד תקופה מצליחה בקריירה מוצלחת ויחד עם הכבוד הזה מגיעה גם ההצלחה בקרב אנשים כשמיליוני אנשים נכנסו למשחק והתמכרו כשהם זונחים מותגי באטל רויאל אחרים או משחקים אחרים מסגנונות אחרים ופותחים רשמית ובאופן בלתי מעורער את תקופתו הפורחת של המוד הנ״ל כשמי שנהנה מפירות ההצלחה של קודמיו לתפקיד הוא דווקא פורטנייט שהפךדי במהרה להתמכרות של מיליוני גיימרים, הוכרז ע״פ איגוד הבריאות העולמי ל״מושא להתמכרות״ וגרם לכל עולם הגיימינג שעד אז לא היה נושא שלא מתעסקים איתו גם בנושא בריאות לאחת האפשרויות להפרעת התמכרות חריגה ונכנס תחת עינם הפקוחה של ארגוני בריאות רבים בכל העולם ובתוך כך הפך את פורטנייט למשחק הראשון שגורם לאנשים לחשוש מהעולם הזה כשאפילו משחקים מצליחים בעבר כמו מיינקראפט שסחף מיליונים בעצמו או משחקי יריות ומלחמה כמו דום, unreal ושאר המשחקים בסגנונותיהם לא הצליחו ברמה כזו הן מבחינה כלכלית והן מבחינת התמכרות כלל-עולמית וזה מה שנקרא בימינו טירוף על אנושי.
את משחקי היריות הפשטניים והמובנים מאליהם תפסו קרבול יריות מהירים כשהאויב נמצא בכל פינה ואין-שום-סיכוי-שלא-תפגוש-אותו ככה סתם בהליכה או בריצה מהירה שדוחקת אותך מצד אחד מסופה קטלנית שתוחמת את עולם המשחק(מתחם שהולך וקטן כמו מגרש משחקים) לבין אויבים שיכולים לבוא מכל כיוון ולסיים עבורך את הסבב וזו חברים, זו המציאות של עולם הגיימינג שלאחר שלא הצליח להעלים את הסגנון צריך להצטרף אליו ולקנות את לב הגיימרים בעולם כי כשיש משחק אחד שעושה בצורה טובה את מה שהוא מתיימר לעשות הגיע הזמן לצרף לחגיגה עוד אנשים ולקחת נתח מהרווחים.
