אין אדם שלא מכיר או יותר נכון אין גיימר שמכבד את עצמו שלא מכיר בצורה כזו או אחרת את זיכיון טומב ריידר שלוקח אותנו לעולמה של שודדת הקברים ההרפתקנית מלאת הסוואג לארה קרופט, טומב ריידר שנחשבים למשחקי ההרפתקאות מוצלחים הפכו לזיכיון שלם של סרטים משחקים וקומיקס וכעת אנו זוכים לקבל את ההמשך לסדרת המשחקים המחודשת של טומב ריידר Shadow of the Tomb Raider, מה חשבנו עליו?
במשחק אנחנו חוזרים לשחק בנעליה של לארה קרופט כשאנחנו ממשיכים במסע של לארה להפוך לשודדת הקברים הנודעת שהיא עתידה להיות והפעם אנחנו נאלצים להאבק בג׳ונגל הלוחמני והתוקפני כשעלינו במקביל לתהות על קנקנם של אנשי שבט המאיה שספק עוזרים לנו וספק מנסים להרגנו במסעינו(המפחיד? אולי) להצלת העולם מהאסון ההרסני שאותו בני המאיה חזו כשאגב אנו זוכים לחוות את חלק מהמצאותיהם של השבט הנודע והם תופסים חלק נכבד גם בחידות ובפאזלים המגניבים שהמשחק מכיל כמו לוח השנה שהמציאו, השפה הכתובה שלהם וכ׳ו, המסע הארוך קורה כולו כשאנחנו בחיסרון מספרי וחיסרון בציוד ועלינו לתפוס יתרון משלנו על פני האוייבים השונים שמנסים להרגנו בין הג׳ונגל האכזרי שורץ החיות האכזריות ובין אוייבים אנושיים שמחזיקים באמתחתם נשקים פרימטיבים סטייל קשתות או נשקים מתוחכמים כמו רובים אוטומאטיים ושאטגנים וכל זה קורה כשאנחנו מקבלים סיוע מדמויות שונות לאורך הסיפור אך את הקרבות שלנו אנחנו נלחמים בעצמנו ובין קטעי הסינמה לקרבות ולטיול שאנחנו עושים בג׳ונגלים בחיפוש אחרי האוייבים, ערים עתיקות וסודיות או קברים עתיקים אנחנו מוצאים גם זמן להנות ממה שהמשחק מספק לנו מעבר שזה תחכום גדול והצורך ביצירתיות כדי לשרוד את הן את הג׳ונגל המסתורי והן את האנשים שאורבים לנו ומנסים להרגנו וכדי לנצח עלינו לשמור על עצמינו מוכנים, חמושים ולדעתך לנצל את הג׳ונגל והיתרונות שכן יש לנו כמו יתרונות ההפתעה קרוב אלינו ככל הניתן.
בבואי לשחק במשחק מצאתי את עצמי נשאב לתוכו, מקשיב ברצון להבין לשיח בין הדמויות, מוצא את עצמי מתוסכל מול הפאזלים עד פיתרונם, נשאב לקרבות המתאגרים עד מוות מול האויבים השונים ובעיקר נהנה מהנוף והעלילה המטורפת ואני חיי לציין שלרוב משחקים פחות מצליחים לעניין ברמה הזו וככל הנראה האחרון שבאמת גרם לי להתעניין ולהתרכז במה שהולך מולי הוא ככל הנראה Far cry 3 וזה הישג לא קטן כי כשסטודיו יוצר משחק עלילתי חשוב שהעלילה תזרום ותעבור חלק אצל אנשים ותעניין אותם לאורך כל הדרך וכמובן לא לשכוח שרצינית או לא חשוב שהיא גם תשולב היטב עם קטעי אקשן וקטעים מאתגרים אחרים והמשחק עושה את זה היטב ואישית גרם לי להתענין מה השלב הבא? מה המשימה הבאה? את מי לחסל? וכמובן לשאוף להגיע לסופו של המשחק במאה אחוז כלומר סיום העלילה המרכזית, הside missions וכל מיני פאזלים צדדים ואתגרי צד שמוסיפים שעות משחק נוספות.
הג׳ונגל מעולם לא נראה טוב כל כך
המשחק נראה מצויין זה הדבר הראשון שאני חייב להגיד, הגרפיקה נראת כל כך חדה ואיכותית עם טקסטורות כל כך יפהפיות עד ממש רמה של אומנות זה פשוט תענוג להכנס ולהתחיל לשחק ולאורך זמן המשחק לא ראיתי או חשתי בבעיות גרפיות או גליצ׳ים הקשורים בגרפיקה והמעבר מקטעי cutscenes לקטעי המשחקיות היו חלקים ללא בעיות וגם התאורה שקיימת במשחק משתלבת יפה בכל סצנה וסצנה של המשחק גם בקטעי המשחקיות וגם בקטעי הסינמה.
במהלך התנועה בג׳ונגל המסתורי, בערים האבודות ובתוך המערות ואתרי העתיקות לא יכולתי שלא לשים לב לכמות הפרטים הקיימים, כל האובייקטים ביערות נראים ממש מציאותיים, הפסלים ואביזרים עתיקים שנמצאים לאורך כל המסע שלנו כלארה נראים כאילו נלקחו היישר ממקדש עתיק של בני שבט המאיה וכמובן עם אפשרות להסתכל עליהם ולחקור קצת יותר וישנו הסיבוב שעורכים בערים עתיקות ומקדשים סיבוב שלא נותן מנוח ונראה כאילו סרקו את האתרים הללו מהמציאות היישר לעולם המשחק כולל המילכודים הכל נראה בהרמוניה מדהימה כאילו היה קיים כל הזמן כחלק טבעי וכמובן איך אפשר לדלג על הפאזלים שכשהתחלתי לשחק בשביל להמשיך את המסע זכיתי להנות מהאתגר שהם מציבים לא בהכרח קלים או מוכרים אבל עושים עבודה מצויינת בגיוון שבין קטעי הסינמה לקטעי האקשן כי לסובב שעון עם כתב עתיק לתאריך הרצוי בשביל לעבור לחדר קבורה זה כנראה מספיק מגניב בשביל שיכניסו גם את זה פנימה והכל נראה ממש ממש אמיתי בין הטקסטורות לתאורה ואפילו איך לא תווי פניהם של הדמויות השונות ששונות אחת מהשניה ונראות טבעיות להפליא.
משחקיות
אם כבר דיברנו על שימוש נכון במנוע וגרפיקה מוצלחת אז גם בתחום של המשחקיות המשחק עושה חיל ואומנם הוא לא העולם הפתוח שלו ציפינו אך הוא כן עושה את מה שהוא עושה על הצד הטוב ביותר ולצד שימור אלמנטים קודמים משני המשחקים שבאו לפניו כמו הcheck points(בנוסף לאופציה של שמירה בתפריט המשחק), המדורות שבהן אנחנו יכולים לדלג ממדורה למדורה כלומר fast travel לנקודות קודמות בעולם המשחק ולכן גם הגדרתי את המשחק כבערך עולם פתוח והאפשרות לבחירת הנשקים שעלינו כולל שיפור ושדרוג שלהם או אפילו בחירת לבוש אחר ממגוון מובחר כולל וזה כנראה השיא מבחינת מי ששיחק בקודמיו של המשחק לשחק עם הסקין של לארה קרופט החל מהמשחק הראשון בדור הראשון של טומב ריידר(1996) זה בבירור החלטה מגניבה שלא מועילה יתר על המידה אבל מי שמחפש נוסטלגיה מוזמן להנות ממנה.
בנוסף לכל האופציות הללו אנחנו מקבלים מערכת קרבות מעניינת שמשולבת במערכת Stealth מעניינת וכמעט על כל אובייקט שקיים אנחנו יכולים להתלות, להסתתר, לעלות ולנצל את הסביבה לטובתנו כמו שימוש בבוץ לצורך הסוואה על גזעי עץ וצמחיה וכמובן שבאפשרותנו להשתמש בחיסול שקט באמצעות וו הטיפוס שלנו, שימוש אינטנסיבי בחץ וקשת במקום נשקים חמים(כמה זה כיף לתלות אנשים באמצעות חוט או חבל על עצים? נשאל את ספיידרמן) או באביזרים כאלה או אחרים שקיימים כמו צנצנות שמכילות חומרים מטשטשים או דליקים שיטגנו את הBAD GUYS עד הסוף או יתנו לנו מרחבי תמרון בטווחים שונים.
כעת נדבר גם על הפאזלים הדי מגניבים שקיימים במשחק שמאפשרים לנו לחושב ולעבוד על פתרון שלרוב הוא נראה פשוט אך מצריך מחשבה בין אם חידות שבהן נצטרך לפתור תאריכים ע״פ לוח שנה עתיק או אולי חידה שנצטרך להתרוצץ במסגרתה ולפתור את מה שנדרש מאיתנו בשביל לפתוח דלתות או להגיע ליעד הבא ושוב זה לא דבר של מה בכך כשהאתגר הוא גדול מאוד, באמת שאני חייב לומר שהמשחק הזה הוא אחד החוויות המוזרות שחשתי כשמעולם די נורמלי שהשבטים והאנשים בו שורדים, סוגדים לאלים וסמלים ונלחמים נגד אויב חמוש ומסוכן אנחנו מגיעים לידי שילוב של סוף העולם הקרב ובא והצורך בעצירת האפוקליפסה שחזו אנשי שבט המאיה כשזה מתחיל בתסמינים ראשונים ומגיע לידי מצב מוחשי ואנחנו אשכרה זוכים לראות אזורים שנבלעים אל בטן האדמה, מקדשים וערים אבודות שמתפרקים ואש הפורצת מבעד האדמה משהו שנראה מדהים ומלחיץ בו זמנית ממש כאילו נכנסו לחלק של קץ העולם בסרט ״2012״ ובכל הזמן הזה עלינו להלחם באוייבים, להתחמק ממלכודות ומההרס האדיר שקורה וכמובן לצאת משם בשלום ולהציל את העולם מקיצו המתקרב וזו לא מעט מעמסה על הגיימרים אך זה בהחלט לא בלתי אפשרי ובמיוחד כשאתה קובע מבעוד מועד לפני תחילת המשחק את רמות הקושי של כל אחד ואחד מהדברים(פאזלים, אויבים, משימות) ככה שבאפשרות השחקן לבחור שהאויבים יהיו חכמים ועוצמתיים אך הפאזלים יהיו מופשטים קצת יותר כל אחד וסגנון משחקו.
מצאתי בעיה מהותית עבור רוב מי שישחק ויהיה חד לשים לב והיא קשורה במותה של הדמות במשחק כשמצאתי את עצמי קופץ ממקום אחד למשנהו בניגוד לדרך שהמשחק דורש (גם כשמדובר במקום שאינו מסוגל להרוג את הדמות מבחינת הגובה או המרחק) שניות לאחר מכן מצאתי את עצמי משופד וסביבי להבות בוערות ששורפות את מה שסביבי וככל הנראה גם אותי או נפילה לתהום ואני שואל למה? למה שלא תאפשרו למצוא כמה דרכים לעבור אזורים או לצאת מהם? במיוחד שכשהדמות מבצעת קפיצה למשטח או רצפה ישרה שנמצאת במקביל אליה המוות שלה קורה בניגוד למקום אליו היא מנסה להגיע, מוות שקורה באותן דרכים כמו צלילה לתהום ללא תחתית, נפילה אל אביזר מתכת חד וחבל כי מדובר במשחק מצויין עם פוטנציאל אדיר אף שלא מדובר במשחק עולם פתוח בצורה מלאה שכן ניתן לטייל בחלקים שכן נפתחים.
סיפורה של שודדת הקברים
הסיפור של לארה קרופט מתחיל לרוב אותו דבר וההמשך שלו תלוי בכותב, הפעם אנחנו חוזרים לשחק את השודדת המפורסמת כשהיא ממשיכה במסעה מהמשחקים הקודמים למשחק הנ״ל לעבר הייעוד המחכה לה כשודדת קברים גדולה ומפורסמת עם כשרונות להסתבך בצרות ולהחלץ מהם במזל והמון אמביציה וכעת אנחנו נחלצים לעזרת העולם כשעלינו להלחם באויבים חזקים ומאיימים ולהלחם יד ביד יחד עם שבטים או נגדם ולהציל את העולם מחורבן והאפוקליפסה שניבאו אנשי שבט המאיה בלוח השנה המפורסם שלהם כשבדרך היא ממשיכה לצבור ניסיון ולשדרג את עצמה ביכולות ובכלי הנשק והאמל״ח וכמובן איך אפשר משחק טומב ריידר בלי קברים מלאי פחד ואימה או מקדשים סודים ואבודים שעלינו לחקור ולגלות את הסוד שבהם.
לסיכומה של ביקורת…
Shadow of the Tomb Raider הוא המשך ראוי ואיכותי מלא אתגרים, איומים ואקשן עם חתיכת סיפור מטורף ונכון שהוא לא משחק מושלם אבל הוא נראה מצויין למשחק ב2018 ועושה את מה שהוא מבטיח בצורה הטובה ביותר ובין מה שלוקה בחסר או בעייתי לבין מה שכן עובד טוב יש פער עצום שמשחק לטובתו והחוויה שחווים בו חזקה מספיקה בשביל לעניין אותנו כשחקנים בין אם ברגעי האקשן החסר שליטה שעלינו לדעת איך, מתי ומאיפה לתקוף ובין אם ברגעי הסצינות שבהם אנחנו נחשפים ללארה כשהיא בשיאה ונחושה ברצונה לנצח או כשהיא שבורה(ואפילו בוכה) והשילוב של הפאזלים המצויינים, חקר המקדשים העתיקים או הקברים ומשימות הצד והחפצים שעלינו למצוא בצידי הדרך מוסיפים לנו עניין מוסף לחוויה וייקח זמן מה עד שתסיימו אם ותחליטו להתעמק בחוויה.
