סטיב ג׳ובס ממייסדי אפל היה אדם מפתיע ומיוחד, אומנם הוא לא המציא את הגלגל אבל הוא בנה אותו בדרכו. הוא היה אדם עם שאפתנות, גאווה, חדות ופרפקציוניזם וזה מה שהביוגרפיה העלילתית עליו מנסה להראות לנו. אז מה חשבתי על ״ג׳ובס״?
השם סטיב ג׳ובס קורץ לכולנו בעקבות המצאת האייפון היוקרתי של חברת אפל, חברה מובילה בתחום המובייל והמחשבים. הסרט יצא שנתיים לאחר שג׳ובס נפטר, והציג את ההיסטוריה של ג׳ובס מלימודיו בקולג׳ ועד חזרתו כמנכ״ל הזמני של אפל. הוא אמור להוות ביוגרפיה מצולמת לנקודות המרכזיות בחיים של סטיב ג׳ובס, אבל גם הוא חוטא בטעויות כאלה ואחרות.
המסע של סטיב ג׳ובס עד לאייפון הראשון היה רצוף בעליות וירידות, ב1976 הוא גייס את חבריו והקים את ״אפל מחשבים״. הסרט לוקח בדיוק את זה ומתיימר להציג את הנקודות החשובות בחיו. הבעיה מתחילה כשגם הטפל מצא את דרכו לתוך הסרט.
המסע שהתחיל והסתיים?
״ג׳ובס טוען לאמיתות רוב הסיפור בו, משמע שנערך תחקיר מקיף אודות האישיות שעליה מבוסס הסרט. אכן חלקים נרחבים בו הם נכונים ואמינים, אך עלילתית ישנם חורים שקשה לכסות וטקסט שקשה להבין איך נכנס לתסריט. למשל אומנם ג׳ובס האמיתי עבר סוג של מסע ״משנה חיים״ בהודו, אך לא מדובר בחלק אינטגרלי ומשמעותי שמקדם את הסרט למקום מבטחים. החלקים המשמעותיים בעלילה היו אלו שהציגו את עצם החבירה שלו לחברים והמצאת אפל מחשבים; התפתחות אישית ומכירה ראשונה של המוצר שלהם. לאחר מכן כמובן ההפיכה שלהם כעבור שנים לחברה מוכרת בע״מ עם בסיס יציב שהתפתח.
העיבוד לביוגרפיה ש״ג׳ובס״ מנסה להציג חוטאת בעיקר בניסיון שלה להעמיס עלילה על עלילה. הסיפור של סטיב ג׳ובס וההתחלה שלו היו מורכבים אין ספק , אך במקרה של הסרט יצרו מהסיפור סלט חסר טעם לפרקים. האיש ששינה את עולם המובייל והמחשבים קיבל גרסה אמיצה מצד אחד, אבל מתפזרת מצד שני. ומילה על הטקסט בסרט, גם הטקסט של השחקנים הראשיים, הרגיש מביך עד חסר טעם לעתים.
האישיות שמחזיקה את הסרט
דמותו של סטיב ג׳ובס שוחקה על ידי אשטון קוצ׳ר, שבצורה מפתיעה עשה אותה לא רע. כל הכעס והתסכול, והרצון לפרפקציוניזם הראו נוכחות של אדם עם שאיפות בחיים – הראו את סטיב. אני מעריך את קוצ׳ר כשחקן הרבה פחות, ממה שהוא מוערך בהוליווד. שמגיע אז מגיע, קוצ׳ר נתן משחק טוב כסטיב ג׳ובס האדם. הוא הפגין בתפקיד את חושיו הדרמטיים, וניתן היה לחוש באש שפוקעת משחקן שקיבל תפקיד גדול – להיות מייסד של תאגיד רב־לאומי כמו אפל.
השחקנים שהקיפו אותו שיחקו את הדמויות שלהם ברגש ובלהט הרגע, החל מג׳וש גאד בתפקידו הטוב ביותר כסטיב ווזניאק שותפו של ג׳ובס דרך מת׳יו מודין ששיחק את ג׳ון סקאלי(מנכ״ל אפל) ועד יו״ר הדריקטוריון ששוחק ע״י ג׳יי קיי סימונס המוערך. יוצא שהסרט יושב היטב על ידי חלק מהשחקנים, כולל קוצ׳ר, אך זה לא תמיד מספיק.
ג׳ושוע והתפוחים – לאן הוא חתר ב״ג׳ובס״?
ג׳ושוע מייקל שטרן ביים את ג׳ובס, ועליו אפשר לרשום שהוא ביצע אותה לא רע. התסריט מרגיש סביר ולא חף מחורים עלילתיים עם רגעי דרמה מיותרים, אבל הבימוי של שטרן הראה שהיה ניסיון להוציא מפה תוצר טוב. באמתחתו של ג׳ושוע לא תמצאו סרטי מופת עם שחקני איי־ליסט, וג׳ובס היה ההזדמנות הגדולה שלו לפרוץ. האם הבימוי יכל להציל את הסרט? אפשר להניח שכן, מהסיבה הפשוטה שכל מה שמופיע בתסריט עשוי לעבור שינוי והתאמה בזמן הצילומים עצמם לראות הבמאי. אך את נקודת האור החיוביתלא ראינו פה, הסרט עושה טוב סצינות מסוימות ועושה רע סצנות אחרות.
מסכמים את ג׳ובס
הסרט עושה רושם חיובי בחלק מאורכו, סצנות מסוימות עובדות טוב והאחרות עובדות סביר ומטה. מדובר בסרט שהייתי מגדיר כבכורה, לבמאי שעבד קודם לכן, עם שחקנים ובצוות הרבה פחות מיומן להוליווד של 2013. התסריט טעון שיפור בעיקר בדיאלוגים, ויש בו לא מעט מן המביך ביחס לסיפור חייו האמיתי של ג׳ובס האמיתי. בסופ ושל דבר מדובר בתוצר שמעביר את הזמן, אבל בטח לא משהו ששווה שעתיים שלמות.
