המשחק Life is strange יצא לו אי שם בתחילת שנת 2015 בפיתוח של סטודיו קטן בשם Nine Deck ובהפצה של חברת Squere Enix, הוא מספר את סיפורה של נערת תיכון בשם מקס קולפילד שמקבלת יום אחד את הכוח להחזיר את הזמן אחורה, וכעת אחרי שנתיים של פיתוח ועבודה קשה יוצא לו לאור המשחק הבא בשם Life is strange: before the storm שמספר לנו את סיפורה של קלואי פרייס אך אם הוא מה שציפינו לו ממשחק המשך? בואו נגלה.
הסיפור עוקב ומספר את סיפורה של הדמות הראשית שנקראת קלואי פרייס, קלואי בת ה16 התייתמה מאביה שנתיים לפני תחילת עלילת המשחק, ומאז התחילו הצרות, היא נערה מוכשרת ביכולתה לצאת מכל צרה שהיא באמצעות שנינות והתחכמויות ובאותה היא נאלצת להתמודד עם רגעים ובעיות שנוצרו בעקבות אותה תכונה שמצילה אותה מידיהם של הרוצים ברעתה. היא מתחברת לאנשים הלא נכונים, משתמשת בשפתה השנונה ומכירה חברת אמת וביחד הן ייצאו מסע לגילוי עצמי ולבחירות משמעותיות בליבן וחייהן.
המשחק כמו המשחק הקודם מחולק לפרקים כשכל פרק יוצא בזמן שהמפתחת קבעה לו, זו שיטה מאוד נפוצה בעת האחרונה ולא מעט חברות מאמצות אותה כמו המפתחת של היטמן, חברת הפיתוח Telltale ועוד. הפרק הראשון נקרא AWAKE.
ועכשיו אחרי שניתן הרקע ניתן לומר בבירור שהמשחק שווה את המחיר, הוא כתוב טוב והדו שיח בין הדמויות אחת לשניה ובינן לבין קלואי שנון מצחיק ולעתים גם אכזרי ולא חוסך בקללות גידופים וזעם, הגראפיקה שלו צבעונית ואם זאת משדרת הרבה פעמים גם את הצד הרע של הדמויות ומצב רוחן ואומנם היא לא מושלמת ונראת די מצועצעת לפעמים אך הכתיבה מכפרת על כך, לא היה קשה להתחבר לקלואי שלעומת מקס הייתה לטעמי יותר אנושית והגיונית וסיפור החיים שלה נגע ללב שלי מאוד לאורך כל הזמן ששיחקתי את הפרק הראשון במשחק. כששחקתי בפרק הראשון לא הרגשתי לרגע שכפו עלי רגשות או מצבים ומחשבות אלא לקחו אותי לאט לאט שלב שלב(ואומנם ישנו קצת בלאגן בתחילת העלילה שאותי אישית בילבל) והעלילה היא לא פשוטה או שגרתית ונותנת לנו קצת יותר רגשות מעורבים לכל מה שקרה קורה ויקרה לדמות והמשחק גרם לי להיות מאוד סנטימנטלי וזה לא דבר רע.
אז בעצם מה יש לנו פה?
גראפיקה מרשימה שמעבירה לנו את האווירה שסביב הדמויות מבחינת הצבעים עיצוב הדמויות והעולם, הטקסטורות אומנם לא חדות ושוות next gen אך הן עושות את העבודה מספיק טוב כדי שכן נוכל להנות מנופים כמה שיותר יפים בין עם עירוניים ובין עם טבעיים.
סאונד וvoice acting מרשימים אף הם ועובדים בצורה יוצאת מן הכלל, כל דמות קיבלה את הקול הייחודי לה וההתאמה נעשתה בצורה מעולה, הסאונד והמוסיקה נעים בין עדין לעדין מאוד במשחק והם מורגשים לאורכה בצורה מאוד מעודנת שמכניסה את השחקן לאווירה לאט-לאט.
כתיבה מעולה של דיאלוגים ועלילה כללית, בהחלט סיפור שכל אחד יכול להתחבר אליו ובנוסף ההשתתפות של השחקן בהחלטות קריטיות למיניהם או סתם בשיחת חולין מורגשת פה היטב וזה לא סתם עוד משחק של point&click אלא הרבה מעבר לכך ולכל החלטה שתיקחו יהיה משקל אחר רציני או פחות רציני.
המשחק הוא משחק עלילתי עם סיפור מורכב ואנושי והכי חשוב במשחק הזה הוא לקחת הכל לאט ולהקשיב, זה לא משחק אקשן או כזה שמצריך רק רפלקסים מהירים אלא משחק עם סיפור ועלילה מורכבת שזורם לאיטו וצריך להקשיב לכל מילה ודיאלוג להפנים ולבחור את התשובות הכי טובות על מנת לקדם את העלילה ולהביא לסיטואציות טובות וכמובן לחקור ולהבין את העלילה והסיפור שמאחורי המשחקיות. וחשוב לזכור שכשאתם משחקים אומנם הדמות לא בהכרח מרגישה את הרגשות שהיא מציגה אך היא "מאלצת" את הרגש שלנו להרגיש כך וזו הרגשה מוזרה וטובה שבעצם מראה עד כמה אנחנו מחוברים למצב שקורה באותו הרגע ולפן האנושי של הדמות.
המשחקיות של המשחק הרשימה אותי מאוד והוא מוכיח שלא צריך רק משחקי מכות ויריות כדי להנות, הבחירות שלך לאורך כל פרק חשובות מאוד ומשפיעות על העלילה של המשחק לאורכה(ובסוף גם תוכל לראות ב% כמה בחרו כל אופציה שזו אחלה דרך לדעת עד כמה כל בחירה קלה או קשה ועד כמה יש דברים שהם משותפים) ובהחלט שהתרשמתי מהדרך שהמשחקיות מוצגת לנו, ריספקט למפתחת Deck Nine ולמפיצה Squere Enix על משחק מצויין שמכיל את כלל הרכיבים כדי שיוכל להוות מודל לעלילה מעולה ואקשן בלתי פוסק שלא מתבטא לאו דווקא במכות או יריות.
לסיכום, ניתן לומר כבר ע"פ הפרק הראשון לאן המשחק הולך ואני מאוד מרוצה מהכיוון ובאמת שנוכחתי להרגיש רגשות אמיתיים ולהתחבר לסיפורה הרגשני הקשה והמפותל של קלואי ואפשר לומר שהתאהבתי במשחק וכבר עכשיו אני מחכה לפרקים הבאים שאמורים לצאת במשחק, המלצה שלי – תשיגו את המשחק, שחקו אותו ותנצלו כל דקה בכל פרק של המשחק כי ההתחברות והקליק למשחק הוא לטעמי די מידי ואין ספק שהוא אחד המשחקים החמים של הקיץ.
