ביקורת: גולשת בנשמה

מי שקרא את פוסט הדעה שהועלה השבוע יוכל להתחבר לסרט הכה מדהים הזה, אז השבוע ביקורת חיובית על סרט ששינה משנה ועוד ישנה קווי מחשבה של כל אדם שיצפה בסיפור קורע הלב שהסרט מציג קבלו את – גולשת בנשמה.
הסרט שבויים ע"י שון מקנמרה ויצא ב2011 מספר את סיפורה האמיתי(וזה הוא לא סרט דוקומנטרי) של הגולשת האגדית והמוכרת בת'אני המילטון, דמותה של המילטון שוחקה בצורה משכנעת ע"י אנה סופיה-רוב ע"פ בקשתה של המילטון עצמה וכבר בסצנות הראשונות אנחנו נכנסים לנעליה של הגולשת המוצלחת הכשרונית והמאוד תחרותית אך כמובן שלא הכל טוב בחייה ועל כל השמחה שנראת כמהולה בדבש האפילה תאונה קשה במיוחד כאשר בזמן שגלשה בחופי הוואי הותקפה ע"י כריש טיגריסי וזרועה נתלשה בידי הכריש המסוכן ומאותו הרגע ואילך אנחנו נחשפים לצד האחר הקשה והאבוד של אדם שקורית לו תאונה כל כך קשה כלומר האם היא תיפול לתהומות הייאוש הדיכאון והרחמים העצמיים או אולי דווקא תיקח את זה למקום חיובי(כמה שאפשר כמובן) ותלמד את עצמה להתגבר על המגבלה?

אני שמח לבשר לכם שהסרט – שאגב מבוסס על סיפורה של הגולשת האמיתית ועל ספרה – על המקרה מציג לנו את תהליך השיקום הארוך שלה מה שלא מובן מאליו לאדם שעבר דבר כזה ואנחנו נחשפים לצדדים הקשים של המקרה ולמה שבה בעקבותיהם כל השלכה כל טיפת רגש וכל טיפת מחשבה של הדמויות הראשיות אל הצופה כמובן במידת מינון על מנת שלא נרגיש שאנחנו נזרקים לים של רגשות או מחשבות ובהחלט נעשתה פה מחשבה נבונה מהשחקנים ועד הבימוי.

עטיפת הספר המקורי

אז מה עם כל האלמנטים שהופכים סרט לטוב?
הבימוי
בחירת השחקנים והתסריט של הסרט נעשו בטוב טעם ובהחלט שניתן לומר שהתוצאה מצויינת ולא יכלה לצאת יותר טוב, הבמאי שלא מחזיק באמתחתו אומנם כמות סרטים גדולה כבמאי עשה עבודה טובה ואנחנו רואים את התוצאה לפנינו
וכמובן שבלי משחק טוב כל סרט יהיה כישלון ובהחלט המשחק של שחקני הסרט היה מעבר למצופה, אמין חד ויעיל כל זה להעביר את המסר של הדמות הראשית, אומנם אנחנו רואים לעתים משחק רגשני מצד השחקנים אך הכל למען הסיפור ולמען הרצון לשתף את הצופה ברגשותיה של דמות אחרי שעברה משהו כה קשה ובהחלט ניתן להזדהות להבין ואפילו להתרשם ממנה ומהעבודה הקשה שהיא עושה.
התסריט נלקח מהספר וקוצר לכדי סרט בן כשעתיים ואומנם לא כל הפרטים עובדו למסך הקולנוע והסיפור עוד ארוך אך בהחלט גם מה שכן עבר אל המסך הגדול הציג לנו פיסה גדולה יחסית מסיפור קורע לב שהתפתח לכדי יצירת אומנות והתסריט אומנם התבסס על ספר אך נכתב והותאם בצורה מצויינת לקולנוע עם רוב הפרטים החשובים, שאפו.

המוסיקה הייתה חלק בסרט אך קצת יותר זניח, אומנם היא כן עברה אצלנו וקיבלנו ממנה את הרושם וההרגשה של המצב אך הרבה פחות מסרטים אחרים, רוב הריכוז והסרט היה על שאר האלמנטים כמו בימוי וכתיבה, אומנם זה היה טיפה חסר כמו שציפינו אך משהו שם כן חדר ונכנס גם בחינת המוסיקה והסאונד.

אז לסיכום, אם אתם רוצים סרט טוב שיחבר אותכם מידית לדמות הראשית ויקרע לכם את הלב מרחמים מכאב ואמונה תראו את גולשת בנשמה ולא תתאכזבו, הסרט טוב כמעט בכל האלמנטים שלו מהבמוי המשחק אפילו גם המוסיקה וכמובן התסריט והוא מומלץ מאוד, רואים בו כל אלמנט חשוב בחיים האמיתיים אמונה מחשבה רגש אמיתי ורצונות ועל כל אלה מנסה להאפיל המקרה הנוראי אך ברגע שהיא בחרה לבצע את השינוי/סוויץ' בראש הכל נראה יותר חיובי זוהי גישה שהסרט מעביר לצופה כמו שהספר מעביר לקורא ובהחלט הרגשתי את הרגש החיובי עובר אלי ולהבין שהסרט והספר מעבירים תחושות רגשות ומאווים שנגדעו ממש בתחילת הקריירה אך בת'אני בחרה להלחם עליהם ולא לתת להם לצוף הרחק ממנה, סיפור אמיתי על כמה רצונות של אדם חזקים מכל אסון שיקרה.

אנחנו עושים את מירב המאמצים להגיע לבעלי זכויות היוצרים. אם ראית משהו שפוגע בזכויות היוצרים שלך ו/או מישהו מטעמך אנא פנה לעמוד צור קשר ודווח לנו על כך.

רוצים לקרוא עוד?

מי אני?

עומר אוקון

עומר אוקון

עומר אוקון, בן 24 שגר אי שם בצפון. סטודנט לתקשורת, גיימר,
תולעת ספרים ומכור לסרטי אימה. העיתון הוא הסרט האהוב עלי.

מה אתם חושבים? מוזמנים לשתף אותנו

מה קוראים היום?