הסיפור הקסום של המסדר – IMMORTALS OF AVEUM – ביקורת מלאה

למשחקים עם נגיעות קסומות נכנסתי בתקופה האחרונה במיוחד, למשל במשחק של הוגוורטס לגאסי שקסם לי. עכשיו עושה זאת IMMORTALS OF AVEUM שהחוויה שלו, לפחות ממה שאני מרגיש כלפיו, היא מדהימה ועשויה לפחות לדעתי היטב. האם הוא ראוי לתואר של ״משחק מוצלח״ שכבר לא ניתן לכל משחק היום?

נכנסתי לראשונה ל-IMMORTALS OF AVEUM בחוסר וודאות, האם מדובר ב-ip טוב או ממוחזר? בעיקר כי המפיצה היא EA. לאחר שעברתי את חוסר הוודאות, התחלתי להבין שזה אפילו קצת מרגש לדעת שממשיכים לצאת משחקים חדשים, שהם לא חלק מהמותגים המוכרים או מהמפתחות הענקיות פרופר. IMMORTALS OF AVEUM הוא בדיוק המותג הזה, מותג שמספק לנו ערך עם סיפור שמלווה בגרפיקה מצוינת, מוזיקה אפית ושובת לב ומשחקיות יחסית מעניינת וקסומה.

מדובר במשחק מבוסס פרקים במידה מסוימת, שלוקח אותנו להרפתקה במטרה להציל את העולם. עד פה סיפור מסגרת נדוש וכללי שראינו אלף פעם. הכוח של IMMORTALS OF AVEUM הוא דווקא ברקעים הקטנים, בסיפורים הקטנים שבתוך אותו סיפור מסגרת. בין עם הדיאלוגים הנחמדים, רגעים בהם הדמות חווה משהו שמניע אותה ואותנו לפעול, לתקוף לכעוס – להרגיש רגשות. כל יצירה רוצה לעורר משהו, על אחת כמה וכמה בגיימינג שמספק סביבה יותר אינטראקטיבית לשחקן. בזה המשחק עומד יפה במשימה לתחושתי – בייחוד כשהוא טרגי ועצוב ומספק סיפור מסגרת שהוא לא רחוק מהמציאות (טוב, חוץ מהחלק של כוחות העל והעולם הכמעט-לחלוטין-לגמרי-אפוקליפטי).

הסיפור שלנו במסדר – המלחמה בין המסדרים?

הסיפור, כן הסיפור פשוט שובר ליטרלי את הראש, במיוחד ברגע שבהם קורה משהו סופר טרגי או מאוד נוראי. הוא לא מספר סיפור שלא שמענו, ולא באמת מחדש שום דבר בגזרת הסיפור. מה שהוא כן עושה, ממש לתחושתי, זה לקחת רעיון שחוק ששמענו אלף פעם ולתת לו איוורור קטן. מה הכוונה? הוא הולך כמעט אקסטרים על כל משימה, על כל cutscene ועל כל קרב. הוא נותן לנו רגעים שקטים, אבל האווירה שמסביב פשוט נוראית במובן הטוב של המילה.

המשחק לוקח אותנו לעולם אפוקליפטי שנתון במלחמה, ואנחנו מתחברים למסדר עילית עוצמתי שנלחם להשיב את הסדר בעולם. באמצעות כוחות הקסם, שחייב לומר שהם מגניבים למדי, אנחנו הולכים לשנות את מאזן הכוחות בקרב. לעתים הסיפור מאבד את עצמו, ולמרות שמרבית הדיאלוגים נאכלים בקלות – ישנם דיאלוגים מיותרים או חלשים יחסית. מה שבטוח שהדמויות שסביבנו, מרביתן לפחות, עגולות ומעניינות וממלאות את חייה של הדמות מהרגע שהיא מסיימת את ההכשרה ונכנסת למלחמה. הסבל שלהם וגם שלנו הופך אישי יותר, וזאת למרות שכמו שאמרתי העלילה נאבדת לפעמים בסבך האקשן או הרצון להתחכם.

גרפיקה קסומה וצבעונית: האפוקליפסה הכי צבעונית שראיתי

המשחק מכניס אותנו לעולם הקסום, נראה קסום בפני עצמו ונותר לתהות – מה השלב הבא בהתפתחות הגרפית בעולם הגיימינג. IMMORTALS OF AVEUM הוא עולם קסום ואפוקליפטי הכי צבעונית שראיתי (טוב נו, שני למשחק הזומבים דד איילנד 2). הוא נראה לא רק נהדר, הוא נראה פגז, בעיקר במקרה של קונסולות הדור הבא. הוא נראה כמו משחק טריפל AAA לכאורה פשוט, אבל לתשומת לבי העיצוב שלו עמוק ומרתק יותר. הוא מלא פרטים ונראה בחדות שמאפיינת משחקים גדולים כיום.

מה זה כולל? עולם די חי ודינמי, למרות היותו סגור, שמעוצב בצורה מופלאה. המודלים שלו כל כך יפהפיים וצבעוניים ונעימים. אסתטיות היא שם המשחק במשחקים מסוג זה, ו-IMMORTALS OF AVEUM עומד בזה בגדולה. הוא אסתטי וחדשני יחסית גם גרפית. זאת הודות לניצול מעולה של המנוע הגרפי של אנריל 5, שלוקח אותנו למחוזות העתיד של הגרפיקה הממוחשבת בעולמות גיימינג.

לא סתם מכניקה, מכניקה קסומה

הולכים לאחד מהמאפיינים החשובים של משחק וזו המכניקה, כלומר הגיימפליי של המשחק והתפקוד שלו בפועל. המכניקה של המשחק פשוטה להפליא, שתוך דקות כמה מבינים מה קורה ומה צריך לעשות. נתחיל מכך שאנחנו משיגים לחשים שונים, ולמען האמת יכולים להשיג כ-25 כאלו ועוד 80 יכולות. ומה עושים איתם? טוב קורעים את האוייבים שמנסים לעבור אותנו ולכבוש את הממלכה. לאורך אף דקה במשחק לא הרגשתי מאוים מידי, אין השלכות למוות או להפסד בקרב. השליטה במשחק מעולה כל הזמן, התזוזה, ההגנה, השימוש בקסמים, פשוט שאפו על מכניקה תנועה נהדרת. המשחק נוצר תוך שימוש בטכנולוגייה מתוחכת לתפיסת תנועה, ניצול מקסימלי של המנוע הפיזיקלי והגרפי, שזה פשוט מרשים.

המשחק מתנהל מגוף ראשון, ואנחנו יכולים לפגוע באוייבים בלחשים, למשוך אותם אלינו, למצוא אוצרות ואוספים שונים. לא מדובר במשחק קלאסי לדברים כאלה, אבל הם קיימים פה ושם בשביל להוסיף עוד נדבך נוסף על אף לא מורגש. המפה לא מוגדרת כעולם פתוח ובכל זאת זה לא מפריע לחוויה שמרגישה כמו פאזל עלילתי שמורכב לאט-לאט. הקסמים נחלקים ל-3 סוגים: כחול, אדום וירוק. החלוקה ביניהם פשוטה למדי, אדום לקרב קרוב, כחול לקרב רחוק וירוק לקרב לטווח בינוני וקצת יותר מדוייק. כבר הזכרתי שהמשחק דוחף ומעודד לחבר ולשלב בין הקסמים,האסטרטגיה שלהם בקרב מאותגרת על ידי אויבים שונים, שכבר יחסית מההתחלה אנחנו זוכים להלחם מולם.

לצד כל אלו ישנם 2 אספקטים נוספים שמסייעים לשחקן: עץ היכולות (Talent) וציוד שאוספים ומשדרגים כל הזמן. ככל שתתחזקו ותפתחו את עץ היכולות, יהיה לכם ככל הנראה קל יותר. מה שכן נתקלתי במצב שבהם האויבים היו ממש ספוג רציני, ספגו את המכות (לאו דווקא האויבים עם המגנים) ופשוט השיבו אש בלי להראות סימני פגיעה. גם באגים נוספים הופיעו לי במהלך המשחק, אבל האמת שזה פשוט לא מהותי דיו כדי בכלל לתת לזה תשומת לב גדולה.

המוזיקה הכי אפית ששמעתי במשחק AAA

אם אני מניח בצד את הרוק והמטאל של משחקי דום, הסאונדטראק של IMMORTALS OF AVEUM הוא אפי בצורה הכי קלאסית שיש. הוא קצבי ונעים, הוא דוחף את האווירה כל הזמן, וגם כשנראה שאנחנו יכולים (אולי) לנוח לרגע – היא בונה עבורנו מתח ואקשן. אני לא יכול להדגיש מספיק את החשיבות והעוצמה של מוזיקה טובה, של סאונדטראק איכותי למשחק כמו לסרט וכמו לכל פלטפורמה כזו או אחרת. ובזה IMMORTALS OF AVEUM עובד בגאווה ובהצלחה רבה, סאונדטראק פנטסטי!

לסיכומה של ביקורת…

IMMORTALS OF AVEUM הוא לא משחק מושלם בכלל, למען האמת יש לו גם לא מעט חסרונות עלילתיים וגם טכניים. יחד עם זאת הוא מספק חוויה מעניינת ומגוונת, בתוך עולם מפורט ומטורף שנבנה תחת השקעה רבה. גם המכניקות וגם הסיפור הם בסך הכל מעולים, ולא שווה להחמיץ זאת גם אם נחשפים לבעיות שבו. משחק מעולה עם סיפור כללי פשוט וכיפי, לעיתים נוגע ללב, וגם המוזיקה היא פשוט אפיק בכל כך הרבה רמות. אז אולי הוא לא משחק השנה, אבל הוא כן משחק מפוצץ ומעולה, על כל מגרעותיו ובעיקר יתרונותיו. כנסו ותשקעו בו, אתם רק תרוויחו בהבטחה.

IMMORTALS OF AVEUM ('אימורטלס אוף אוויים') הושק רשמית ב-22 באוגוסט 2023
למחשב האישי ולקונסולות ה-Playstation ו-Xbox.
תודה רבה לעדלי יונייטד על עותק הסקירה של המשחק!

אנחנו עושים את מירב המאמצים להגיע לבעלי זכויות היוצרים. אם ראית משהו שפוגע בזכויות היוצרים שלך ו/או מישהו מטעמך אנא פנה לעמוד צור קשר ודווח לנו על כך.

רוצים לקרוא עוד?

מי אני?

עומר אוקון

עומר אוקון

עומר אוקון, בן 24 שגר אי שם בצפון. סטודנט לתקשורת, גיימר,
תולעת ספרים ומכור לסרטי אימה. העיתון הוא הסרט האהוב עלי.

מה אתם חושבים? מוזמנים לשתף אותנו

מה קוראים היום?