הנה הגיע לו כעבור עשור משחק חדש מבית בת׳סדה, שלוקח אותנו לעולם אחר קר וחללי. Starfield הוא פורט חדש ומשחק מסקרן מבית אחת היוצרות המעניינות, שבין היתר הביאו לנו בעבר את פולאאוט למשל. מדובר בפרויקט שאפתני, אולי השאפתני ביותר שלהם. ההתחייבות שלהם למשחק שחוצה גבולות ודמיון מעניינת וראויה לשבח, השאלה היא האם הם עמדו בכל ההבטחות והמטרות? בואו נבדוק.
משחקי חלל הם אתגר לא קטן, לחדש ולתת לנו השחקנים עלם רחב ידיים מרתק ומפורט. אני זוכר לראשונה את No man's sky שאיתגר לא מעט את הסטיגמה של משחקי חלל עולם פתוח. הוא חידש לא מעט , אבל גם סבל מהמון בעיות. כעת אנחנו מקבלים את הדור הבא של משחקי החלל, שהוא אומנם לא עולם פתוח אבל הוא עושה עבודה נהדרת עם כמות תוכן שתספיק לכם לזמן רב – Starfield של בת׳סדה. אני רואה בבת׳סדה חברה שאפתנית עם מונטין רציני ומוחות יצירתיים, וכשיוצרים משחק ברמה ובסגנון של Starfield אנחנו מתפללים לא להתאכזב. בכל זאת מדובר בפורט חדש של החברה, שאגב דווקא שואב המון ממשחקים אחרים שלה. אבל האם עשור של פיתוח מוביל למקום שציפינו לו?
וכן, ל-Starfield ציפיתי המון זמן, ואני מתכוון לכמה שנים טובות. הוא פותח לנו עולם חדש (ליטרלי עולם חדש), והוא שאפתני כמו שרק בת׳סדה מסוגלים. מי שלא מכיר את המשחקים של החברה, הם די ידועים בכיוונים הקיצוניים שלהם. הכוונה היא שמשחקי עבר שלהם עסקו בעולם פוסט-אפוקליפטי כמו פולאאוט או סקיירים. אז אני גם מרגיש שאני מסוגל לסמוך על החברה, בערך כמו שסמכנו על רוקסטאר בנוגע ל-Gta ו-RDR. ופייר? לא התאכזבתי בכלל, קיבלתי בול למידות הרצויות את מותג החלל החדש שמאגד בתוכו כל אלמנט אפשרי במשחק תפקידים – אפשרויות רבות להתאמה אישית של הדמות והסיפור, עולם ענק לחקור, איסוף של קולקטבלס.
גרפיקה איכותית שעושה את העבודה?
רוב חובבי משחקי התפקידים ובת׳סדה ידע להצביע על בעיות שלרוב מסתכמות בגרפיקה בעיקר. העולם יכול להיות הכי מפותח שיש, אבל גרפית המנוע לא מנוצל עד הסוף. אני האמת לא כל כך חושב שזה המקרה ב-Starfield, כמו שאני חושב שמשחק שמפותח במשך עשור עשוי להיראות מיושן במידה מסוימת לחלק מהגיימרים. ולדעתי? הגרפיקה של Starfield מרגישה כן מושקעת ומפורטת, ונותנת בוסט ויזואלי לעולם המטורף שבנו החבר׳ה של בת׳סדה. כאמור המנוע לא חדש לחלוטין, בכל זאת בין כמה שנים טובות, לכן גם הביצועים הגרפיים שלו מוגבלים.
המודלים עצמם נראים מפורטים במגבלות האפשר, ומספקים לנו הצצה לעולם ענק ודי צבעוני. עוברים מכוכב לכוכב, ונהנים מסביבה די רוויה בצמחייה, חיים (טוב לא בכמויות אבל יש). החלל מלא עבורנו במעל ל-1000 כוכבים, זה די מרשים ביחס למגבלות השונות, והסיבוב בחלל כמובן מוצע בתנאים מסויימים. כלומר העולם עצמו הוא פתוח אבל במגבלה בחירה מסויימת, כשהכוונה לכך שלא כל הכוכב פתוח לרשותנו אלא מקומות ספציפיים שאליהם כיוונו המפתחים.
סיפור מפוצל כמו דרמה בחלל
הסיפור של Starfield נבנית לאט לאט, הוא לא הכי מקורי שיש אבל הוא זורם. הכוונה היא שמדובר בסיפור שניתן בערך לבחור, ברגע בו אתם בוחרים את ה״מקצוע שלכם״ כלומר מה תהיו. דיפלומטים, אולי חוקרי חלל, לוחמים ושלל סיפורי רקע שאתם בוחרים לאחר יצירת הדמות שלכם. משחק תפקידים עולם פתוח ומבוסס אקשן שבו אתם חופשיים לטוס בחלל ולבנות לעצמכם את הסיפור מהנקודה בה התחלתם.
הסיפור לוקח אותנו לשנת 2330 כשהאדם הצליח לעבור הרבה מעבר לחקר הגלקסיה. הוא הצליח ליישב כוכבים ומערכות שמש ואף גלקסיות שונות, וביחד עם זה אנחנו נלחמים בפיראטים, תרבויות שונות כשהמטרה להתפתח ולהתחזק. אנחנו מפקדים על חללית ועל צוות, שלוקחים חלק בסיפור שלנו, ובעצם אין התמקדות אחת ספציפית מבחינה עלילתית. לכן גם קשה לתת את הדעה על עלילה שמתפזרת ומשתנה בין הבחירות שלנו ובין נקודת הבסיס ממנה אנחנו מתחילים.
משחקיות בחלל העצום
כאן נכנסים למיקוש רציני, כשביקורות והמלצות נעות על היכולות של המשחק למגבלות שלהם. כאן אתן את שני השקלים שלי, ואומר שלמרות המגבלות, ועל אף היתרונות – סטארפילד צעד ועוד יצעד בדרכים בטוחות ולפי הנוסחה. נתחיל ברגע שבו בונים את הדמות שלנו, ובוחרים עבורה סיפור רגע שהוא נקודת מוצא. ברגע שנכנסים ישנו טוטוריאל פשוט, שלא מעמיק יתר על מידה. ההתנהלות במשחק פשוטה וקלה ברובה, זאת למרות הסירבול המסויים בשימוש בתפריטים ובחלק מהמשימות. בייחוד כאשר לעתים אין הכוונה מפורטת, ואנחנו נזרקים לעולם קר מנוכר ואכזר.
מצאתי את עצמי בהתחלה מנסה לטוס מכוכב לכוכב בצורה ידנית, וגיליתי שלא מדובר במשהו אפשרי כמעט בכלל. האמת שזה גם מרגיש שתצוגת הכוכבים שעליהם נוחתים, אגב במיקומים קבועים מראש, הן רק רקע אינטראקטיבי ולא סביבה חיה בחלל. בנוסף לכך שאנחנו כפיפים לנחיתות שנקבעו על ידי המפתחים, גם ההמראות והנחיתות מתבצעות במסך טעינה/אנימציה נחמדה.
קרבות ועוד קרבות ועוד קרבות
מכניקת הקרבות לתחושתי מלוטשת ועובדת מעולה, לא נתקלתי באף באג או אף דבר שאיתגר אותנו במהלך השימוש בא. מה שכן שמתי לב לרעה במכניקה דוקא נוגע לשדרוגים הנשקים ואיסוף הלוט, שלעתים לא משתלם או לא מוסיף ערך אמיתי במהלך המשחק. למרות שמדובר במשחק בעל אלמנטים הישרדותיים, לא מרגישים הבדלים מהותיים כאשר אוספים לוט ובעיקר נשקים ותחמושת. במשחק אתם יכולים לאסוף הכל, השאלה מה שימושי ומה טראש. אחד הדברים שמאתגרים את הקרבות וגם את התנועה במשחק זה הגרסה של Starfield לסטאמינה, אתם לא יכולים לרוץ כאוות נפשכם – אתם כפופים למגבלות החמצן. מגבלות שאגב במצב רגיל נגמרות בעיקר מתזוזה או קפיצות, ובחלק מהמצבים גם עקב ציוד לא מתאים לכוכב (כמו גם פגיעות מרדיואקטיביות למשל).
תלונות נוספות שעלו בביקורות עסקו במסכי הטעינה הרבים, שבין היתר נמצאים בטיסות ובנחיתות, בכניסה לבתים וחדרים מסויימים ובאופן כללי קיימים רבות במשחק. להגיד שזה הכי כיף לא אגיד, כן אומר שזה לא שובר את החוויה כי זה לא חלק בולט או משמעותי לטעמי. במיוחד כאשר מדובר במשחק שרץ על קונסולת הדור הבא, כך שעבורי זה היה מהיר ולא עצר את הגיימפליי הזורם. אם נסתכל למשל על המתחרה No Man's Sky הוא עשה זאת בצורה נפלאה אחרי כמה וכמה עידכונים, אבל הם גם סיפקו גיימפלייו חוויה שונה בסך הכל כמשחק. באחד אין אפילו עלילה, לפחות לא כזו שקיימת באופן רשמי (המטרה הייתה לגלות את כל היקום), בעוד בשני יש עלילה מפורשת שמובלעת בדיאלוגים, במשימות והכוונה מול דמויות NPC.
קרבות האוויר הם דבר מטורף, ואני אישית לא ציפיתי לפחות מזה. המשחקיות זורמת אבל לא קלה בכלל, המון אלמנטים להתחשב בהם, וחשיבות לריכוז במהלך משימות שכוללות בין היתר קרבות חלל. גם הקרבות מול ה-NPC על כל כוכב הן אתגר בפני עצמו, ומצאתי את עצמי ם פגיעות רבות ומעט מאוד חיים. כמה שהאוייבים חזקים שזה פסיכי, וזה מוביל לנושא הלוט ובעיקר הלוט הקשור לבריאות. אם איסוף הלוט קשה במיוחד, איסוף לוט שתורם לחיים שלכם הוא כמעט בלתי אפשרי. לא כי קשה למצוא, אלא כי זה נגמר כל כך מהר ואתם צריכים לדעת לנהל את המשאבים שלכם בחוכמה. כי גם בגזרת התרופות יש לכם עוד תרופות רבות ומאכלים שצריך לנהל בצורה הגיונית ולא לבזבז סתם.
בעוד נמצא חלק מהמשימות, בעיקר הצדדיות, כרפטטיביות. דווקא הראשיות ודווקא הכיוון הראשי בו נצעד הוא יותר מגוון ומעניין. מה גם שאתם לא חייבים ללכת בצורה ליניארית על משימות כאלו ואחרות, אלא להתמקד במחקר החלל, באיסוף משאבים, כסף ופיתוח אישי של הדמות. בין היתר לעלות רמות, ובכך לשדרג את מערכת הסקילים הקיימת במשחק. לצד זאת תמצאו מערכת מחקר מפותחת למדי, יש שיאמרו קצת מאתגרת, שבה צריך לאסוף נקודות למערכת הסקילים או משאבים כדי לפתח תרופות, נשקים או אלמנטים אחרים.
סאונדטראק חללי
אין מה לומר – המוזיקה של המשחק היא אפית ומשתלבת בול במה שהוא מוכר לנו. ברגעים הרוגעים אנחנו בצ׳יל נחמד בנוסח עתידני, ברגעי המתח והאקשן, אנחנו בשדה הקרב וברקע מוזיקה חזקה ואפית. היא סחפה אותי למחוזות אחרים, והחזירה אותי לסרטי חלל מרתקים כמו סטאר וורס או סטאר טרק.
לסיכומה של ביקורת…
אם חיכיתם ליצירת העשור של בת׳סדה ומייקרוסופט, אתם לא בהכרח תתאכזבו למרות החסרונות. בעיקר כי אם מסתכלים על מה שיש למשחק הזה לתת, הוא נותן הרבה ביחס לתקופה בה החל הפיתוח ולשאפתנות של המפתחים. מי שרגיל לגרפיקת הדור הבא יקבל פה פחות ממה שהוא רגיל, אבל מי שמחפש משחקיות שכן מגוונת קצת לאורך שעות המשחק הארוכות יימצא את זה ב-Starfield. אין ספק שבת׳סדה עשו זאת שוב, בערך כמו שעשו עם פולאאוט. הם יודעים איך לייצר חוויה גיימינג עילאית, עם המשאבים הפחותים ביותר ועם המון עזרה עתידית מהקהילה.
Starfield ('סטארפילד') הושק רשמית ב-6 בספטמבר 2023
למחשב האישי ולקונסולות ה-Xbox.
תודה רבה לעדלי יונייטד על עותק הסקירה של המשחק!
