ביקורת: The Babysitter

עומר אוקון

עומר אוקון

יום שישי ה13 הוא היום לעשות בו מרתונים לסרטי אימה ולכל מה שיש בו קצת מז'אנר האימה ולכן התיישבתי ושמתי את הסרט החדש שיצא היישר לרשת Netflix שנקרא "The Babysitter" והאכזבה לא איחרה לבוא, אז האם יש משהו בסרט שכן נעשה טוב? בואו נבדוק.

לרוב סרטים מז'אנר האימה כן הולכים עם הומור במיוחד הומור שחור והומור עצמי אך לא כך תת הז'אנר סלאשר שלרוב השילוב שלו עם ז'אנרים אחרים לא יילך בצורה הרצויה וכך זה מה שרואים גם פה והפספוס שנעשה בסרט הזה כל כך גדול שפשוט חבל שמלכתחילה הוא יצא וחבל שמלכתחילה השקיעו בהפצה שלו בנטפליקס ולא חזרו לחומרי הגלם.

אם לומר את האמת? הסרט האחרון שראיתי שהצליח לחבר בצורה מושלמת בין סלאשר להומור היה "צעקה" שבצורה מושלמת להפליא הצליח לשלב הומור עצמי מאוד גבוהה וצחק על הז'אנר וסרטים אחרים ובו בזמן מוטיב האימה לא נפגע אפילו במעט והסרט היה מפחיד והדמות של הרוצח(שנקראת Ghost Face) הצליחה מאוד.

בואו ניגש היישר לביקורת ונתחיל בטעות הראשונה של הבמאי וההפקה והיא התסריט הדי דפוק שיצא להם פה שחיבר בין סלאשר לסרט פעולה וגם קצת רומנטיקה וניסיון לדחוף גם את ההומור למערבולת הזו והכל שולב ברעיון הדי אווילי שכל הרצח נעשה במטרה לשרת ולעבוד את השטן וכן זה נשמע די קריפי אבל התוצאה פשוט אווילית מגעילה לא מצחיקה וגם מוטיב האימה אבד לגמרי ומה שקיבלנו היה שעה ועשרים של סרט מלא דם שמנסה להפחיד אותנו ונכשל בצורה מפחידה(שלא נדבר על זה שהוא מנסה לחכות קצת מהסגנון ההומוריסטי של זומבילנד).
הדבר היחיד שאוכל לציין לטובת הסרט הוא המשחק המעולה של חלק מהשחקנים ביניהם סמרה וויבינג(השמרטפית בי), רובי אמל(החתיך החזק והקרימינל שבחבורה, ואיך אפשר לא להכיר אותו מ"הפלאש"), אמילי לינד והכוכב של כל הסרט הילד הגיבור ג'ודה לואיס, בעצם הם היחידים שעשו מהסרט הזה משהו שיכול לבדר קהל כי בתוך כל בלאגן התסריט הרעיון והבימוי יש נקודת אור אחת והיא המשחק.
הבמאי של הסרט MCG מחזיק באמתחתו הצלחות גדולות ומנגד הרבה סרטים שכשלו בביקורות(אך זכו לרווחים נאים) בין

 

השאר הוא האחראי למלאכיות של צ'ארלי והסרט האחרון של שליחות קטלנית(ההתעוררות) ובהחלט שלאור הרזומה שלו שברובו הוא טוב הסרט הזה הכתים מאוד את הקריירה שלו והכשלון יהדהד לטעמי עוד הרבה זמן בקריירה שלו כי אומנם הסרט עוד יכניס לו רווחים נאים על זכויות יוצרים אך כל מה שהסרט הזה עושה הוא לא עושה בצורה המיטבית והנכונה ביותר וזה מוכיח עד כמה לא קל ליצור סרט אימה טוב בעידן של היום שבו כבר ראינו הכל מהכל.
הסאונד שלו הוא עוד נקודת אור קטנה ונחמדה אך גם לא מספקת בשביל להגיד עליו שהוא סרט טוב במיוחד ולכן גם אין מה להרחיב על כך.

לסיכומו של עניין The Babysitter(השמרטפית אם תרצו) הוא סרט בינוני ומטה שעושה הכל בצורה ההפוכה לפוטנציאל שלו הוא לא מעניין לא מפחיד וברובו הוא פשוט מלא בדם ומזוויע(אפשר להקביל את הגועל לסרטי המסור) וגם ההומור שבו לא מפצה על כלום ונעשתה פה פשוט טעות של שילוב בין ז'אנרים שכנראה לא הולכים ביחד אז עשו טובה אם בא לכם סתם סרט נחמד לצפות בלי הומור ולא מפחיד אלא סתם מגעיל תצפו אך אם אתם בעניין של סרטי אימה טובים הישנים והקלסיים הם אלו שאתם מחפשים או שאולי גם כאלה חדשניים שכן עושים את זה נכון(HUSH, Prom Night).

No Comments on ביקורת: The Babysitter

Leave A Comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה קוראים היום?