אזהרה – מדובר באחד המשחקים היותר ממכרים ומעניינים שתשחקו בהם, כזה שיוצא מסטודיו של גיימרים ומיועד מאה אחוז לגיימרים – סכנת התמכרות לכולם. עכשיו אחרי זה אפשר להתחיל ולומר שאי אפשר להתעלם בSplit Fiction מהאיכויות שהוא נותן בין שמדובר בעיצוב והאסתטיקה, במשחקיות המדויקת, הפסקול והאפקטים הקוליים המושלמים. הוא לוקח נדבכים כל כך חשובים, כאלו שמרימים משחק מציון ממוצע של 5-6, והופך אותו ל9-10 – בלי להניד עפעף.
כשניגשתי לשחק בSplit Fiction ידעתי מראש שמדובר במשחק שיהיה גם קל וגם כיף בטירוף לבקר. הסיבה היא כי קיבלנו משהו שמצד אחד מצליח לחדש בדברים החשובים כמו עלילה חדשה וחזקה או גרפיקה משופרת, אבל דואג להשאיר לנו, עם שיפורים קלים כמובן, את כל מה שאהבנו ממשחקים אחרים של הסטודיו. הייזלייט הוא סטודיו שוודי, והאמת מוצלח במיוחד, שעד כה פיתח 3 משחקים: A Way Out וIt Takes Two המוצלחים והאהובים וכמובן את Split Fiction שהושק כעת. כל מה שהסטודיו, והמייסד שלו יוסף פארס, עושים זה ליצור חווית קו-אופ מוצלחת, זורמת וקלילה שזורה עם סיפור מעולה ופסקול אקסטרה־מעולה. המשחק לא לוקח את עצמו ברצינות יתרה, ובונה לנו סיפור כל כך מהנה וכל כך פנומנלי שאי אפשר להתעלם ממנו – ומהכישרון של העומדים מאחוריו.
אנריל 5 ועיצוב עולמות מ-א׳ ועד ת׳
ממש לפני שאגש לגעת בסיפור של Split Fiction, אני רוצה לגעת רגע במאפיין של המשחק ובאופן כללי של שלושת משחקי הייזלייט עד היום. אתחיל בכך שהם הוכיחו שגם עיצוב צבעוני או קודר ולעתים ילדותי או לעתים בוגר הם בחירות לגיטימיות ביותר. בA Way Out קיבלנו עיצוב בוגר וקצת יותר קודר, בעוד בIt Take Two זכינו למשהו ילדותי יותר, ראשוני וצבעוני. כלומר הם שיחקו בין מה שתמיד חיפשנו במשחקים, וזה כמובן גרפקיה אסתטית ומיוחדת שתתאים לאופי של המשחק. בספליט פיקשן קיבלנו גרפיקה מיוחדת וצבעונית, מודלים ומרקם חיים אסתטי של הדמויות והעולם שבו הן נעות – בין העולם של המדע הבדיוני לעולם הפנטסטי.
ליניארי זה לפעמים הכי הכי
כמובן שהגיימפליי שולב היטב בעיצוב השלבים הליניארי, שלרוב מהווה חיסרון כיום אבל פה הוא לא חיסרון אלא יתרון חד ופשוט בשביל לספר סיפור. עיצוב השלבים והעולם, והבחירה במנוע, נעשתה פה בצורה די מדהימה ובהבנה שהעיצוב על כל האלמנטים בו אמור יחד עם הגיימפליי לשרת את הסיפור ולא להפך. קל למצוא משחק שיעצבו עולם משוגע ומטורף וידביקו עליו סיפור, יוסיפו לו גיימפליי שיתאים בצורה מסוימת וכאן זה נגמר. אני אומנם לא מפתח משחקים אלב החלקים השונים צריכים לתפקד בהרמוניה, ובסוף להבין שהחלקים צריכים לסיפור להתעלות ולהתבלט בצורה הטובה ביותר, וגם לעתים לחפותעל פאקים קטנים שעשויים לצוץ כמובן. אציין לטובה רצינית את הרפרנסים והאלמנטים המשעשעים שהפכו את המשחק, עם הסיפור הדי אפל ומעניין, לקליל וכיפי שפשוט לא נמאס ממנו אף פעם.
סיפור ודיאלוגים שהם A++
נכנסתם לSplit Fiction וציפיתם למשהו שגרתי? הגעתם למקום הלא נכון. הייזלייט מפרקים את השגרתי והמשעמם, ובונים לנו עולם וסטוריטלינג מרתק ומשעשע. הם יודעים לשזור סיפור איכותי, קליל ומהנה, שמעלה חיוך על הפנים לכל אורכו. המשחק מחולק לצ׳אפטרים שמתחברים כמו פאזל מרתק וכיפי שפשוט מספר לנו סיפור עם כל חלק שהרכבנו בו. לפעמים מה שצריך כדי ליצור משחק טוב, במיוחד כזה שמערב חוויה קואופ זוגית, זה להיות סטוריטלר ולא רק לבוא ולחכות לספור את הכסף במדרגות. זה לא פשוט ליצור סיפור מושך שיעלה את סף העניין במשחק, ועוד לחבר אותו יחד עם יתר המרכיבים של משחק קו-אופ מודרני, לעמוד בתקציב וברצונות של הגיימרים מחד והמפיצה מאידך. חברות רבות דוחות את ההשקות שלהן או מסיימות לפתח מעבר למועד שציפו, בעיקר מלחץ שנובע ממחלקות השיווק שלהן ובעלי מניות. במקרה של הייזלייט, ולמרות שהמפיצה היא EA שידועה בבעיות שלה, היא הצליחה לסיים את הפיתוח לפני הזמן ועדיין להביא לנו משחק שלם ובנוי עלילתית עם ממש מינימום חורים לא מורגשים, והמון לב של גיימרים על המסך – קיבלנו חוויה הרפתקנית מושלמת מבחינת הסיפור.
אז מה הסיפור והאזכור?
״מיו וזואי הן סופרות מנוגדות – האחת כותבת מדע בדיוני והשנייה כותבת פנטזיה – שנלכדות בסיפורים שלהן לאחר שהן מחוברות למכונה שנועדה לגנוב את הרעיונות היצירתיים שלהן. הן יצטרכו לסמוך אחת על השנייה כדי להשתחרר מהזיכרונות שלהן, לעבוד יחד כדי לשלוט במגוון יכולות ולהתגבר על אתגרים מגוונים תוך דילוג בין עולמות מדע בדיוני ופנטזיה בסיפור חברות בלתי צפוי. המשחק מספק חוויית פעולה-הרפתקאות ייחודית שמשאירה אותכם על קצה הספה עם רגעים בלתי צפויים״.
בחרתי לצטט מתוך התקציר כי הוא נותן את הסיפור בצורה הטובה ביותר, ועם כל הכבוד לסיפור הכללי גם הביצוע חשוב. במשחק הזה, ואני לא צורך, אתם תתרגשו ותשמחו ותחייכו ותצחקו ותהיות עצובים ומרוגשים. הוא באמת ובתמים מצליח לגעת לכם ברגשות העמוקים וככל שהסיפור מתגלה, עם השלבים ובצורה מדודה, ככה לצד כל אחת מהדמויות שנחשפות אליו גם אנחנו מקבלים אותו בשלמותו. ״רגע אחד אתם מאלפים דרקונים מקסימים, וברגע הבא אתם נלחמים כנינג'ות סייבר, בורחים מטרולים מפחידים או מתחמקים ממכוניות מרחפות שנזרקות על ידי שומר חניה רובוטי״ הוא מודע לעצמו וזה חמוד ומלא צ׳ארם מיוחד, זה נשמע כאילו הביקורת חיובית מידי, אבל זה מה שקורה, ולא רק כאן, כשגיימרים יוצרים משחק לגיימרים ונוגעים בלב שלהם.
שנינות היא שם המשחק!
אז כן, Split Fiction שנון ומצטיין בלהיות חריף וולתת לנו את מיטב היצירתיות והמודעות העצמית, וגם רפרנסים תרבותיים נחמדים מפה ומשם בצורה אורגנית ומעניינת שזורמת בגיימפליי. זה לא קל ליצור משחק קואופ שבו העלילה זורמת ואינטגרלית בצורה פנומנלית עם יתר האספקטים שמרכיבים משחק כמו גיימפליי, מוזיקה וכדומה. אשתף שהוא הזכיר לי חלק מהפעמים מעט מטרון, It takes two, Dark Souls, Assassins Creed, Dune ועוד רבים וטובים. הוא משלב את האזכורים בצורה מלאת חן והוד והדר. באמת שכל ביקורת שקיבל, כמעט כולן חיוביות, מגיעה לו ב-100% ולא פחות.
הגיימפליי הכי מטורף שקיבלתי, בפער
קשה שלא להעריך את הסטודיו הקטן יחסית שמפתח משחקי קואופ, ובייחוד משחקי קואופ מוצלחים ונמכרים שמראים לגיימרים שלא הכל אבוד. אז בין מסכי קאטסינס נחמדים ויפהפיים שמספרים נו לנו את העלילה, אנחנו נמצאים רוב הזמן בשיא האקשן וברמות אתגר שונות ומשתנות. נתחיל בכך שאנחנו לא בוחרים רמת קושי אלא רמת הקושי אחיד – וטוב שכך. המשחק מציג לנו משחקיות קואופ משותפת ומהנה במסכים מפוצלים שבהם כל צד תלוי בצד השני על מנת להתקדם, ויש צורך בשיתוף פעולה כמעט הדוק כדי להתקדם בשלבים ובטח כדי לנצח אויבים, מהמעטים שיש, ובוסים כמובן שהם המיטב של המיטב. בין לבין ניתן למצוא שלבים שהם ממבט־על, שלבים שזה Side Scrollers וכמובן המון פאזלים מורכבים יותר או פחות, שלא עוצרים או גורעים מהחוויה אלא הם בעצמם לב החוויה.
החיסרון שהופך ליתרון?
החיסרון העיקרי שאשים על השולחן זה שיש צורך להשיג, בצורה אקטיבית, מישהו שישחק מולנו, הן דרך הדיסקורד של המפתחת, הן עם זה חברים שלכם מרחוק או מישהו שתמצאו ברשתות חברתיות, ובנוסף האפשרות כמובן אם אתם משחקים פיזית עם בני משפחה וחברים קרובים. יכול להיות, ואני מעריך, שיש סיבה שזה תוכנן כך אבל זה די חיסרון עבורי לפחות. לצד זאת אניח פה את היתרון הכי ענק של המשחק, כמו אחריו שקדמו לו, וזה האפשרות לשחק Cross Platform, כלומר אין מגבלה לשחק יחד גם אם אתם נמצאים בקונסולה אחת והחברים שלכם באחרת או במחשב. על זה אני אוסיף את הטירוף של החברה, שלא עצרה באדום והבינה שלאפשר לגיימרים להציע לחברים מרחוק לשחק בלי לרכוש עותק בעצמם זו גם אופציה. אתם יכולים לשחק עם חברים שיורידו גרסה מסויימת של המשחק, וברגע שתזמינו אותם, ומבלןי שהם רכשו את המשחק, תוכלו לשחק יחדיו.
המשחק משלב בשלבים שלו המון אלמנטים ואספקטים שמצריכים ריכוז אמיתי, התמודדות בבלאגן וכמובן לדעת איך זה לשתף פעולה ביחד. ניתן לראות זאת בשלבים שבהם נאבקים באויבים, או שיש פאזלים שצריכים לנסות ולפתור ביחד וכמובן בלחימה בבוסים שהם מצד אחד אתגר אמיתי, ומצד שני גם כשמתים 30 פעם הדבר היחיד שמשחררים זה צחוק ומחלצים את הרצון להביס אותם. וכמובן נסכם את הגיימפליי בכך שאפילו באג אחד לא באמת מצאתי, לא כזה שיהרוס את החוויה ומה שכן איכשהו קרה סתם העלה חיוך והוביל לחזרה לתחילת הצ׳קפוינט. אם כבר בנקודות שמירה עסקנו, מערכת השמירות היא פשוט אלמנט מצויין בגיימפליי כשהיא שומרת לנו את המיקום בול במקומות שבהם אנחנו עשויים להתקל באתגר ענק או אחרי אתגר ענק כדי שלא נחזור אליו שוב ושוב ונצא מתוסכלים.
רגע של קלילות
אציין פה כמו שציינתי בעיצוב המשחק והשלבים, המשחק מכיל לצד הרפרנסים המטורפים, גם כל מיני איסטר אגס חמודים שמוסיפים לו המון. כמעט בכל שלב יש איזה רגע שבו אתם יכולים לעשות משהו שונה ומשעשע – לרקוח שיקוי שהופך אתכם לדלעת מעוצבת חתול חמוד, לשחק בכדור צמר ענק, להרים בידיים שלכם גוזלים ענקיים או להציק לחזירים מפונפנים – הוא נותן עבודה גם במקומות שבהם חברות אחרות היו זורקים וחושבים שלא נשים לב – כאן זה בהחלט לא קורה והכל מדוקדק עד הפרט האחרון.
פסקול אגגדי, וסאונד אפקטס מפוצצים?
נסגור לנו חבילה מושלמת עם המוזיקה של המשחק, שהיא נהדרת בכל אספקט. יחד עם יתר האלמנטים היא פשוט 20 מתוך 10, ולא כי אני מגזים אלא כי זו החוויה. היא משתנה משלב לשלב, ונותנת לנו בול את התחושה והחוויה של משחק הרפתקה אקשן מעניין עם נשמה אומנותית ויצירתית. אז כמו הכותרת, הסאונדטראק הוא פשוט אגדה ונותן לנו את מה שאנחנו רוצים בחוויה שלנו – כי זה מה שאנחנו מקבלים במשחק הזה ובטונות השקעה עבור גיימרים.
איך אפשר לסכם אותו?
קשה לי לחשוב איך לסכם משחק שהוא הרבה מעבר לכך, ולא סתם הוא מחזיק בציונים גבוהים גם בקרב מבקרים וגם בקרב גיימרים. אומנם אני יכול לתת ציון של 5 מתוך 5 בפונקציה דרך האתר, אבל בתוך הלב של,י ושל רבים ששיחקו וישחקו, המשחק הוא 20 מתוך 10 בקלות. משחק שאני חושב שמגיע לו לקבל פרסים על היצירתיות, על החוכמה, על ההשקעה ועל תשומת הלב כדי שהשחקנים פשוט יוכלו להמשיך ולהנות ממנו גם אם ישחקו עם אדם זר וג ואם ישחקו אותו שוב ושוב ושוב. הוא לא נותן לנו לרגע הנחות ומאתגר במידה בולטת, הוא קליל וכיפי ומעניין והופך ערב אפרורי ורציני, לערב חברתי כיפי ומלא צבע.
תודה לעדלי יונייטד וHazelight על הזכות לקחת חלק במסע של זואי ומיו בSplit Fiction
המשחק זמין כיום לPC, PS5 וXbox Series X/S – אז יאללה טוסו ליהנות 😉
