ביקורת: Shadow of War(שוחק בPS4)

המשחק Shadow of Mordor שיצא בזמנו קיבל ביקורות חיוביות במיוחד ובין השאר פורט בביקורות על מערכת הקרב המצויינת, העיצוב של העולם הפתוח, הגראפיקה וכן הלאה והוא הציב רף יחסית גבוה למשחקי עולם פתוח מהסגנון שלו ועכשיו כשיצא המשחק השני Shadow of War נשאר לבדוק האם הוא עומד בציפיות וברף של קודמו או שאולי הוא מאכזב.

הגראפיקה של המשחק היא אומנם לא מה שאנחנו מצפים לו היום כשכל העולם עובר לאיכות ULTRA HD(שכוללת בין היתר את איכות ה4K שכבר כאן ואת האיכות העתידית 8K) אך היא מספקת לגמרי וניראת לא רע בכלל בהחלט מספקת חשוב לציין בכל זה את איכות הטקסטורות, המודלים התלת מימדיים(השחקן, הAI וכן הלאה) והפירוט הכללי של העולם שגם אדם שאינו מבין בזה יוכל לשים לב לפירוט הרב וההשקעה הלא קטנה של מפתחי המשחק במשחק וזה בהחלט ראוי לשבח ועוד עולם רווי מלחמות הרג רצח ממש שדה קרב גדול וחווית מלחמה גדולה לחובבי הז'אנר.
אם יש משהו בכל ה"שלמות" הגרפית במשחק הזה היא שהגרפיקה אפרורית עצובה וקשה מאוד להתרגל לסגנון הזה שמוריד לנו מאוד מהרצון לשחק כי אומנם זו המטרה של המפתחת Monolith להראות לנו מציאות מלחמתית פנטסטית שתראה טוב אך אמיתית ועל אף שהמטרה הייתה להכניס אותנו לאווירה קודרת של מלחמה בין גזעים ובין יצורים אין ספק שזה הוריד מאוד מהרצון הזה כי גם אנחנו כמו מאות אלפי גיימרים בעולם(ומדובר ברוב משחקי 2017) מחפשים את המשחקים הפחות רציניים אלה שמלאים בצבע ואווירה קלילה בהחלט אפשר לומר שהצבעוניות הזו היא זו המושכת היום את רוב הגיימרים וזו אחת הבעיות הקריטיות שיש פה – האווירה שהוא משדר לשחקן.

המשחקיות נשארה אותה משחקיות מהמשחק הקודם והיא עושה את עבודתה נאמנה מהפרט הכי פשוט כמו תזוזה של השחקן ולחימה ועד לפעילות של AI, משימות ודינמיות העולם כמובן הכל עובד פחות או יותר בצורה טובה כמו מכונה משומנת היטב וחשוב לי לציין גם את חלק מהאפשרויות השונות להרוג אויב, דוגמה כמו אם והצלחת להגיע אליו בהתגנבות ושיפדת אותו או תפסת אותו לבד וגנבת לו את הנשמה, גם עץ הסקילים נותן גיחה פה והיא די משמעותית עם תרצו להשתלט על איזה חיה הרסנית או לתת קפיצה מגג אל עבר אוייב מסוכן במיוחד ומצורפת לזה גם האפשרות לשדרג את כלי הנשק (בעיקר מבחינת רמה של כל כלי נשק ביחס לעוצמה של כל אחד) וזו אחת האפשרויות המעולות שקיימות ועל זה רק ניתן לברך את Monolith.

אבל וזה אבל גדול אם כל הטוב הזה גם מגיע הדברים הלא טובים וזה דווקא הדברים שהכי קריטיים במשחק הזה וזה הבעיות שכן חווה מערכת הקרב, המשימות שלרוב שולחות אותך ממקום למקום ומתזזות אותך לא מעט, מערכת ההתגנבות(Stealth) ואיך לא גם זה שדחפו מערכת המיקרו-תשלומים(microtransactions) לא מוסיף למשחק נקודות.
-מערכת הקרב כן מגוונת ומעולה אך היא חווה בעיות סירבול רציניות שמקשות על ניצחון אויבים במיוחד כמו של shadow of war שבכל רגע מקיפים אותך מאות אויבים.
בעיה אחרת שגורמת לך בתור שחקן להישבר היא התיזוזים של השחקן ברחבי המפה ממשימה למשימה ומשדה קרב אחד למשנהו שגורם לך אומנם להלחם במאות אויבים כל פעם ובבוסים ברמות שונות ולהרגיש אדרנלין אך אם זאת בשלב מסוים גורמת לך להרגיש בזבוז זמן משווע במרדפים האלה(שברובם תקבל פרסים דלים שחלקם ניתן להשיג גם בדרך אחרת שהיא לא פחות גרועה) בהחלט נקודה למחשבה באיך ליצור משחק כזה שכולו עולם פתוח.
גם מערכת ההתגנבות לא פשוטה במיוחד כשהגענו למצב שאו שהAI חכם מידי וחושף אותך תוך שניה או שהוא טיפש דיו כדי שתוכל לעבור ליד פחות ממטר והוא פשוט לא ישים לב אליך, אני לא יודע אם זה באג או חלק מהמשחק אבל זה לפעמים נוח ולפעמים מציק בטירוף וצריך לחכות ולראות אם זה יתוקן.
והבעיה המרכזית במשחק היא גם הדבר שהכי נפוץ היום בהרבה מאוד משחקים ומדובר כמובן במערכת המיקרו-תשלומים שמובנת במשחק ומאפשרת לך לרכוש סקינים וכן הלאה(כמובן לא אמצעים שנותנים לך יתרון) ואומנם זה לא קריטי ולא חייב להשתמש בה אך עצם זה שהיא שם ומספקת אפשרות כזו היא בהחלט מפתה היום את השחקנים מאוד והיות שרוב המשימות הן משימות שמתזזות אותך ברחבי המפה וכשיש לך האופציה לחסוך את התיזוז רוב הסיכוי שתקנה ויוצא מזה ששילמת כסף נוסף בתוך משחק שממילא עלה לך 60 דולר(סטים) ואם לא נעצור בכך זה כאילו את קונה מעבר של משימה.

תוספת שחזרה גם במשחק הזה והיא חלק מהמשחקיות וחלק מהעלילה היא מערכת 'נמסיס' שהיא הבינה המלאכותית בין המתקדמות בעולם הגיימינג שמאפשרת בין השאר לAI ולמשחק להגיב בזמן אמת להתרחשויות המשחק.

המשחק הקודם הושפע מאוד מהלג'נדריום של טולקין(אוסף סיפורים בעולמו הפנטסטי של ג'.ר.ר טולקין) ובהחלט ניכרו בו מאפיינים מהעולם שבנה טולקין לאורך קריירת הכתיבה המוצלחת שלו(ביניהם עולמו של שר הטבעות וההוביט) וגם המשחק הזה לא שונה מכך והשחקן ממשיך בעולם הפנטסטי שרובו נבנה על בסיס עולם שבנה טולקין שמתרחש בין תקופת שר הטבעות להוביט זה די מגניב אם חושבים על כך וההשפעה של סרטי הקולנוע על רוח המשחק הזה וקודמו היא רבת עוצמה ומרגישים אותה ובכל ההתפתחות הזו נכנסת גם מערכת 'נמסיס'(שהוסבר עליה במשחקיות) שהדרך שאתם מקדמים את הסיפור ועושים את הבחירות משפיעה על האוייבים שלכם ועל כלל הבינה המלאכותית והכל מותאם ומבוצע בהתאם לאיך שאתם בוחרים.

אם בא לכם משחק רציני שעוסק במלחמה לא נגמרת בין גזעים ובין עמים עולמו של Shadow of War שמבוסס על עולמו הפנטסטי של טולקין הוא אכן בשבילכם, תנסו תשחקו ויותר מהכל אל תתנו לחלק מהחזות הרעה שלו(כמו המיקור תשלומים והאפרוריות) להשפיע עליכם כי אומנם יש בו את הבעיות שלו אך זה לא צריך לעצור מבעדכם לשחק בו הוא לא מאכזב במה שהוא נותן לשחקן  ותחושת הסיפוק ניכרת מאוד מכל קרב שאתם מנהלים נגד יצורים ובוסים היא לא התחושה שציפיתם אבל היא כן תחושה טובה ועם מערכת הקרב של המשחק אתם תהנו מאוד.

תודה רבה להד ארצי על העותק

אנחנו עושים את מירב המאמצים להגיע לבעלי זכויות היוצרים. אם ראית משהו שפוגע בזכויות היוצרים שלך ו/או מישהו מטעמך, ניתן לפנות לעמוד צור קשר ולדווח על כך.

רוצים לקרוא עוד?

מי אני?

עומר אוקון

עומר אוקון

עומר אוקון, בן 28, עם תואר שני בתקשורת אבל בתוכו גיימר,
תולעת ספרים ומכור לסרטי אימה. העיתון הוא הסרט האהוב עליו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה קוראים היום?