ביקורת: ״LOVE״ - להיט נוסף לג׳אד אפאטו? - Teenights

ביקורת: ״LOVE״ – להיט נוסף לג׳אד אפאטו?

רובנו מכירים את השם ג׳אד אפאטו מסרטים כמו ״בתול בן 40״ או ״הדייט שתקע אותי״ שנחשבים לקומדיות מופרעות עם הומור די רדוד אבל מצד שני אי אפשר להתלונן על סרט שמראש מודיע לצופים הנפעמים מתדהמה ״אני סרט קומי דבילי שמכיל מין וגסויות בלי סוף ״ במיוחד לא כזה שלוקחים בו חלק שמות בתעשייה כמו סת׳ רוגן או ג׳ונה היל ואפילו פול רד וסטיב קארל וכשנטפליקס החליטו להזמין סדרה בהזמנה אישית מג׳אד אפאטו הם ידעו ככל הנראה על העבר שלו בתחום הקומדיות ובסגנון שלו שלא מפחד לרדת רדוד וגם Love הוא בהחלט לא חריג בכך למרות היותו סדרה.

״LOVE" היא סדרה מבית היוצר של ג׳אד אפאטו אחד מיוצרי הקומדיות המוכרים בתעשיה ההוליוודית ולוקחת אותנו לקווי העלילה הסובבים סביב מיקי(ג׳יליאן ג׳ייקבוס) מנהלת בכירה ברדיו מקומי בלוס אנג׳לס וסביב גאס(פול ראסט) מורה הנחשב למוזר וחנון בעיני חבריו לסביבה ועובד כמורה של נערה שחקנית בקאסט של סדרה על – טבעית בשם ״וויצ׳יטה״ ואם בפרק הראשון רק הכרנו את הדמויות ולמדנו לאהוב אותם וניסינו להבין את פשר החיבור הכמעט מידי שקרה ביניהם ממש במפגש הראשון ממש מיד לאחר מכן כבר נכנסנו לעומק העלילה הכוללת כל קיטש אמריקאי אפשרי הכולל בעיקרו סחרור רומנטי של הדמויות וכמעט כל טריק וכל דרך לגרום למפגש שלהם להיות טבעי, הגיוני עד להצטלבות ולהתאהבות הגדולה ביניהן מה שכנראה לא נראה אמין בעלילה אבל מה לעשות? אהבה וסקס מוכרים ועל זה אין כל צל של ספק.

ולכל מי שמחפש גם עלילות משנה מעניינות או מצחיקות(ויש אנשים כאלה) גם בזה יש לסדרה מה להציע בצורה זו או אחרת אומנם חלק מקווי עלילות המשנה מרגישות מיותרות אבל חלקן מאוד משעשע ומעלה חיוך רחב במיוחד בסיטואציות שרוב האנשים היו נבוכים מהן כי כמו שכבר אמרנו זו סדרת ג׳אד אפאטו עם כל מה שכרוך בהגדרה הזו ולא שזה דבר רע כי לעתים זה מצליח ולעתים זה סתם לא קשור ובמיוחד כשמדובר בסדרה עם קאסט מוצלח שעושה את כל זה בהנאה גדולה וכאילו לא מדובר בניסיון להצחיק קהל ובכל זאת כנראה שזה כן עבד כי עד כה זכינו להנות משלושה עונות של הסדרה שהוזמנה ע״י נטפליקס והשאלה היא – האם נזכה לראות איחוד לעונה נוספת של הסדרה או שבזאת הסתיים לו תור הזהב של סדרות בסגנון ״Love״?

Love

סיפור אהבה לא רגיל?
בזמן יציאת הסדרה ג׳אד אפאטו שאף ליצור קומדיה שתשבור את המוסכמות שנקבעו בהוליווד לאורך כל ההיסטוריה של סרטי קומדיה וסדרות קומיות ובפרט הקומדיות הרומנטיות ולצאת מהתבנית המקובעת ולכן כל מה שיכל להסתבך הסתבך ויחסי הדמויות חוו עליות ומורדות לעתים תכופות ובהכרח גם כשזה לא נראה אפשרי או מתאים לתבנית המוכרת של יצירות מהסוג הזה וזכינו לקבל את כל מה שציפינו עם התוספות של היוצר אך עד כמה הרצון לצאת מהתבנית היה שם לאורך כל העלילה? זה באמת תלוי
לא זכינו להצצה לחיי אהבה שונים ממה שנראו כבר על המסך וגם המוטיב ההוליוודי המוכר של ״החבר׳ה הטיפשים״ כלומר מספר דמויות שחיות להן בשלווה לצד הפרוטגוניסטים ומייעצות להן עצות טיפשיות וחסרות כל הגיון  קיימות כאן ובשפע לשני הצדדים ושלא תטעו ישנן רגעי צחוק שקורה בזכותן אך לא כולן נחוצות וחלקן הגדול נמצא שם להשלים חורים שקיימים מכורך התסריט של פרקי הסדרה.

אז הסדרה בפשטות ומתווה קליל מכירה לנו עלילה פשוטה שמבוססת על שני סוגים של אנשים שהקשר ביניהם התחיל כקשר של שני עוברי אורח ששואלים אחד את השני מה השעה או מתי מגיע האוטובוס ומפה העלילה הופכת מורכבת יותר ולוקחת אותנו למחוזות אחרים שמובילים היישר אל חיי אהבה סוערים ומאתגרים מהרחוב אל הבית של השכנים, דרך חדר המיטות ולעבודה היומית השוחקת וכמו כל קומדיה שמנסה להיות מעבר לאתנחתא קומית הוליוודית גם כאן קיימות דמויות בין ראשיות למשניות והופעות קמאו שכולן מלאות תשוקה ממש כמו מתבגרים עם הרים של הורמונים, יצרי השנאה, כעס, עצב, מצוקה ובעצם כל הקלישאות המוכרות של הז׳אנר מוכפלים פי 100, כקווי עלילה משניים אנחנו רואים את הדמויות במקומות העבודה שלהם נאבקים ביום – יום המתיש שמעלה אבק בחייהם ושוחק אותם כמו שרק שגרה מסוגלת לעשות, אך מה אם הן דמויות עגולות מעניינות שמוקפות בדמויות עוד יותר צבעוניות? טוב, זה מקרה תלוי תסריט ותלוי משחק כי ברגע שיש תשתית טובה עם שחקנים טובים וכתיבה מרתקת במלוא מובן המילה מכאן הדרך למעלה היא דרך שיכולה להיות אומנם מאתגרת אבל שבסופה הן יזכו להגיע לרגע האתנחתא ולזכות לשבת מול הנטפליקס עם פופקורן ולצפות בעצמן על המרקע.

Love

אני זוכר את ההכרזה לראשונה של הסדרה ואת האמת שחיכיתי בציפייה לראות את התוצאה הסופית וכיום אחרי עליית העונה השלישית קשה קצת להאמין איך הסדרה תפסה בקהל במיוחד לחובבי קומדיות ושכעת כל מי שצפה בפרקים בצפיית בינג׳ מיד לאחר עלייתם לשידור בפלטפורמת הנטפליקס קיבל את סופה של אחת הסדרות תוצרת נטפליקס שהיא מצד אחד לא פחות יצירה מסדרות האיכות של נטפליקס אך מצד שני בהחלט היא מזכירה סרטי קומדיות רומנטיות מהסוג הנדוש והלעוס לעייפה. עד כמה זה רע? את זה אתם תשפטו.

צוות אפאטו בפעולה
השם ג׳אד אפאטו הוא ללא ספק שם חם בתעשיית הקומדיות העכשוויות ובאמתחתו סרטי קומדיה פרועים ומצחיקים ששבו קהל נאמן וההצלחה שלו היא דבר שאין עוררין עליו וכיוצר ובמאי קומדיות הוא מצליח תמיד להשאר בקו התקופתי המשתנה לא מעט ולהביא קו לא בהכרח מחדש אבל חד ומעניין עם תיבול בסטייל האישי שלו ופשוט זה שם המשחק פה וגם בLOVE הוא ממשיך ולנוע בקו המיוחד שלו ולהביא לאוויר העולם סדרה מצויינת עם שחקנים מעולים ועלילה שמערבבת לנו קצת מכל קומדיה שאי – פעם צפינו בה ועם התיבול והטיפול הייחודי שרק ג׳אד אפאטו יכול לעשות.

פול ראסט הוא שחקן מוכר יחסית ולי יצא להכיר לצפות ביכולות המשחק שלו ולהעריך אותו מסרטי דרמה וקומדיות ישנים יותר עוד לפני כן והאמת שבהחלט יש לבחור כישרון מולד והוא מסוגל לשחק דמות מורכבת כזו שתכיל רגשות, דעות ועומק – מצד אחד דמות מגניבה עם דעות ורצונות ומצד שני את הדמות של החנון הטיפוסי כזה הנצמד לחוקים וחסר המעוף והעומק בדמויות שבסגנון והדמות שלו בסדרה ששמה במקרה גס קרוקשנק(מספר בדיחות פנימיות על כביכול יהדותו נאמרות לאורך הסדרה) עושה את מה שצריך ומתנהגת בהתנהגות הטיפוסית של הקומדיות האמריקאיות המוכרות ומה שמובלט הוא יכולות המשחק המצויינות שלו.
ואליו צורפה כבת זוגו וכשחקנית ראשית השחקנית ג׳יליאן ג׳ייקובס המצויינת שאוכל להגדיר כאחת השחקניות העצמאיות, המוצלחות והמאוד אמינות שקומדיה ובפרט קומדיה רומנטית יכלו לקבל וכשהיא משחקת את דמותה של מיקי דובס היא באמת מרגיש כאילו היא הדמות, היא האופי שנוצר לדמות, אלכוהוליסטית ומכורה ל״אהבה״ שבעבודתה עוסקת כמנהלת תוכניות ברדיו ששואפת להצליח ולהתקדם וכמובן להשיג זוגיות טובה ותקינה על אף הבעיות שלה ואחרי שצפיתי בשילוב של שני השחקנים הללו תהרגו אותי אם יש מילה רעה לומר על השילוב של שניהם בקאסט אחד כי אני אישית לא יכול לחשוב על ליהוק טוב יותר משניהם והם עושים עבודה נהדרת גס כבחור האחראי והשמרן שדואג למיקי ומנסה להתחבר אליה יותר ומיקי בחורה המכורה לאלכוהול וסקס שאף הולכת בין היתר לקבוצת תמיכה שנקראת AA או בעברית ״אלכוהוליסטים אנונימיים״ ומנסה להבין את גס ובין היתר את הדאגה שלו שדי זרה לך לכאורה.

Love Season 2

אל הצמד המוצלח והיוצר החריף נמנים עוד אנשי צוות, הפקה ושחקנים שונים חלקם משמעותיים וחלקם בקושי מוצגים לנו במהלך שלושת עונות הסדרה. אנחנו זוכים להתחבר לדמויות מוזרות על גבול המטרידות  כמו כריס ווטסקה, מייק מיטשל, קלאודיה אודוהרטי ועוד עשרות שחקנים שהוסיפו לאופיה הקלישאתי מחד אבל עדיין מצחיק, אותנטי ואפשר לומר קסום מאידך וזה פשוט מורגש בצורה תמימה ביותר ואפילו המלגלגים שבינינו לא יוכלו לומר דבר מה רע על סדרה שממילא מלכתחילה לא מתכחשת להיות קלישאת הז׳אנר כשהיוצר נחשב לטובים בעולם הקומדיו תהרומנטיות ואחד שהצליח לפצח את העולם המאתגר שבו אנשים כבר ראו קומדיות בכל הגוונים והדמויות.

עונת הסיום הגרנדיוזית
אם בעונה הראשונה זכינו לראות את ההכרות והפריחה הראשונה של רומן סוער בין מיקי וגאס ובעונה השניה נחשפנו להתפתחות הרומן שלהם, למשברים עמוקים שקרעו אותם האחד מהשניה והובילו אותם למקומות טובים יותר או פחות או ריסקו אותם למקומות השפלים ביותר אז העונה השלישית היא אולי העונה ה״גרנדיוזית ביותר״ שזכינו לראות בסדרת קומדיה רומנטית והכילה את כל הסצנות הקיטשיות האפשריות בעולם של קומדיות אהבה ורומנטיקה ואי אפשר לומר שלא יכולנו לנחש לאן כל זה מתקדם ואיך הסיום הגדול קשור למשברים ולתהליכים שעוברות הדמויות לאורכה ואני אישית הייתי מרוצה מההתקדמו תלטבו ולרע, הריבים נפתרו בצורה מאוד הגיונית וכמעט לא הורגשו בעיות עלילתיות וחורים משמעותיים ומערכות היחסים בין כל הדמויות בסדרה עברו מהפך של 180 מעלות כולל זוגות שנפרדו וחזרו או מצאו אהבה אחרת ובקיצור בלאגן ״אטומי״ שנגמר בכל שבועה שקט על שפת ים באי כשאנחנו זוכים לקבל את הדמויות הראשיות ברגע האינטימי המרגש ביותר בכל שלושת העונות גם יחד כזה שסיפק לנו את הרצון לסוף מרגש, מודרני, מעניין שיספק עבורנו את הצד הקיטשי משהו של כולנו.

לסיכומה של ביקורת…
ישנם שיגדירו את הסדרה כסרט קומדיה מחולק לפרקים ויש שיגדירו אותה דווקא כצירוף של מוחות חריפים של הקומדיות הקיטשיות האמריקאיות ואני אוכל לסכם שהסדרה עשתה בשלושת העונות מעל ומעבר למצופה ממנה, גרמה לנו להתאהב בה ובדמויות, לכעוס, לאהוב, להתרגש, ואפילו להיות בהלם לעתים וזה הישג אדיר ונדיר לסדרה בז׳אנר הזה בשנת 2018 כשכל מה שמופיע בסדרטים וסדרות מהסוג הוא קלישאתי עד מוות ומשעמם בלי שוב צל של ספק אך לא כך בLOVE ואפשר לומר שיצאתי עצוב ומאוכזב על שהיוצרים בחרו לסיימה ושמח מצד שני שהיא כן נעצרה בשיא בשביל לא להרסה או לפגוע בהשגים שהושגו במשך שלוש העונות ששודרו וזו בהחלט גישה שאומצה ומאומצת בחום כיום כשמבינים שלעתים אין טעם להמשיך או להתאמץ לפתח עלילה מחודשת אלא פשוט לסגור את הסיפור בצורה המיטבית ועם הרבה כאב להפרד מהמותג מצויין שיצרתם לעולם ולנטפליקס כמובן. אז למה אתם מחכים בעצם? רוצו לצפות בLOVE, אתם לא תתאכזבו!

https://www.youtube.com/watch?v=Ym3LoSj9Xj8

אנחנו עושים את מירב המאמצים להגיע לבעלי זכויות היוצרים. אם ראית משהו שפוגע בזכויות היוצרים שלך ו/או מישהו מטעמך אנא פנה לעמוד צור קשר ודווח לנו על כך.

רוצים לקרוא עוד?

מי אני?
עומר אוקון

עומר אוקון

עומר אוקון, בן 24 שגר אי שם בצפון. סטודנט לתקשורת, גיימר,
תולעת ספרים ומכור לסרטי אימה. העיתון הוא הסרט האהוב עלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *