בימים אלו של נגיף עולמי שהוביל למגיפה רצינית שהולכת ומתפשטת, כל מה שנותר לנו הוא לנסות ולהבין מה אנחנו עושים? התנהלות זהירה שתועיל לבריאות ותזיק לכלכלה או התנהלות משולחת רסן ומשוחררת שתחזק את הכלכלה אבל עשויה לעלות לנו בבריאות, 2 לבטים שאין אדם(לא רק ישראלי) שלא נחבט בהם עם עצמו. מה עושים?
לצורך העניין צריך להביא את הרקע לאירועים, ב21 לפברואר חדר לישראל נגיף הCOVID-19 במסגרת חזרתם של ישראלים שהפליגו בספינת ה״דיימונד פריננס״ , ערב חזרתם הוכנסו לבידוד, מאז ישראל נמצאת בסחרור בין הבחירות לכנסת ה23 לבין המאבק במגפה שבינתיים גבתה את חייהם של מעל עשרת אלפים בני אדם.
מאז שהתחיל המצב המיוחד ברחבי העולם ממשלות עשו מעל ומעבר לנסות למגר את המחלה, להתריע בפני הציבור על הסכנה החדשה ובתכל׳ס הציבור בכל העולם עדיין לא יודע איך להכיל את המצב החדש שאליו נקלע. גם קיומה של תקשורת מתפקדת דיה אינה מועילה במצב שקיים בישראל, ויותר מכל תועלת אפשרית למען כולם, הציבור והמדינה ניזוקים מעבודת העיתונאים והממשל ומהפחד שמתדפק על דלותיהם מגורם שבעצם אף אחד מאיתנו לא יודע להגדיר אותו, גם לא מי ששולח אותנו להסגר.
הבהלה לקורונה, הובילה אותנו למציאות שבה אנחנו לא רק מפחדים לצאת מהבית אלא התחילה לא בזכות או בזמן הגבלת צעדינו אי-שם בחוץ או התחילה בעקבות בהלה וריצה למרכזי הקניות, היא התחילה ביום שתקשורת ההמונים נתנה את הדין על מה יהיה סדר היום שישלוט במדינה לעת הנוכחית, על מה נחשוב ולא נחשוב בעקיפין ואיך המדינה תתפקד בעת משבר.
פעם שלישית גלידה? תלוי איזו גלידה
זו פעם נוספת שהעולם נגרר למגפה עולמית רחבת היקף שתובעת את כל מרצו של האדם הנבון וההגיוני. לפני ב650 שנה פרצה מגפה שתחילה נראתה קטנה וחסרת משמעות אבל בסופה, חמש שנים בלבד אחרי התפרצותה, היא גבתה את חייהם של כמעט 25 מיליון בני אדם באירופה לבדה(The Editors of Encyclopaedia Britannica , 2019). באותה מאה התקשורת שהייתה קיימת הייתה מועטה היות שהעיתונות והספרות להמון החלו להווצר כ93 שנים לאחר סיום המגיפה שהומצא מכבש הדפוס.
הפעם האחרונה שהעולם נתקף נגיף קטלני במידות המוניות כאלה הייתה בעשור השני של המאה הקודמת. הנגיף שנקרא ״השפעת הספרדית״ פגע בצורה חמורה בכ500 מיליון בני אדם ברחבי העולם שנדבקו, גם ממנה מתו כמה עשרות מיליונים טובים ברחבי העולם. הפעם התקשורת כן הייתה בסיפור ובמיוחד בימים שבהם היא לוקחת חלק בסיקור ודיווחי מלחמה משדות הקרב של מלחמת העולם הראשונה. בכל זאת השירות שעשתה למען הציבור עם הופעת המגפה היה שירות לא רלוונטי ומצומצם במיקום והשפעה בעיקר כי המונח גלובליזציה היה לא רלוונטי באותם שנים וכך גם שת״פ בין מדינות שהיה עוד בחיתוליו(מונחים כמו הסכמי סחר, הסכמי נשק או גופי בריאות ורפואה בין-לאומיים פשוט לא היו קיימים או התקיימו במגבלות מקומיות מסומנות אזור בלבד).
שתי הדוגמאות הללו מדגישות שהיום אנחנו נמצאים בתקופה כה ייחודית שבה אי-הוודאות גדל בצורה מהירה, ובכל זאת התקופה הכי רלוונטית שבה לתקשורת ולגלובליזציה שנוצרה, בזכות הדיגיטציה והאינטרנט, כוח עצום על המוני האנשים בכל מדינה. האם הכוח מנוצל בהכרח לטובה? אני בספק רב, הסיבה הפשוטה לספקות במערכת הזו היא שעל אף הכוח העצום שיש לגופי תקשורת, כמות הנדבקים בשטח עולה והמדינות על כל מוסדותיהן נמצאים בקריסה וחוסר תפקוד.
והאמת שאין סיבה נראית לעין, כמות המשאבים בעולם אומנם לא אין-סופית אבל הם רבה הרבה יותר מבעבר, המצב(The Situation) הוא אופטימלי והמשאבים הקיימים ביחס לכמות הידע שמחולק בעולם והתפתחות והאצת המדע היו אמורים להביא לניצולת טובה של כל אלו, ובפועל בעיני המתבוננים המצב הולך ונהיה קטסטורפלי, המשאבים מנוצלים בצורה לא פרופורציונלית. מצד אחד כמות הנדבקים והמתים עולה בקצב מסחרר ומצד שני במכלול אפשר לומר שהעולם גווע לאיטו ואין מבוגר אחראי בחדר.
עד שהמצב ישתנה והעולם יתפכח אנחנו נמשיך לשלם מחיר כבד מאוד, מחיר משמעותי שמשבית משקי מדינות, הופך אנשים לעניים ו/או חולים, ונצטרך לחכות ולראות מי המבוגר האחראי שיחליט להרים את הכפפה להבין את האינטרס העולמי ואת קיומה של גלוקליזציה, תהליכים עולמים ומקומיים שאמורים לשפר את העולם שבו אנחנו חיים ולחסל את מי שפוגע בקידמה או בבריאות הציבור.
אנחנו עושים הכל כדי להגיע לבעלי הזכויות, במידה וישנה תמונה שנמצאת תחת זכויות יוצרים, אנא צרו עמנו קשר בעמוד ״צור קשר״ או במייל Media@teenights.com
