אוניברסיטה או מכללה? – יומנו של סטודנט – פרק רביעי (חלק א)

אתם חושבים ללמוד, בחרתם את המקצוע שתשקיעו שלוש שנים וכעת תוהים ״איפה אלמד – מכללה אוניברסיטה?״. זו בהחלט מחשבה מורכבת, אבל אפשר לפשט אותה בהבנה של ההבדלים בין השניים. מה ההבדל בין מכללה לאוניברסיטה בישראל? מה העדיפות מביניהם? בפרק הקודם עסקנו במלגות ותארים, כעת נעסוק במוסדות עצמם

לצד התהייה האם האקדמיה חדשנית או מיושנת, אנחנו צריכים לבחור מוסד בו נלמד בשנים הבאות. ישנם כאלה שמעדיפים מכללה, וישנם כאלה שבונים על אוניברסיטה בתור הבית החדש שלהם. אז היום ביומנו של סטודנט נעסוק בדיוק במוסדות. קודם כל בואו ננפץ מיתוס, מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עובדת שונה מהמקבילות במערב (כולל בOECD). כלומר ההבדלים בין מערכות ההשכלה הגבוהה בינינו לבינם, שונים בתהליך הלימודי וגם ברמת המוסדות האקדמיים.

ראשית, האוניברסיטאות נחשבו בעבר למחזיקים בהצלחות ונחשבו למוסדות שמובילים למצליחנות בקרב הסטודנטים שלהם. לעומת זאת, המכללות נחשבו כנחותות וזולות , שמירב העבודה שלהן היא להכשיר אנשים במהירות לשוק העבודה. כיום ניתן לומר שהמוסדות האקדמיים, משני הסוגים, הם חשובים וההבדלים ביניהם הולכים ומתמעטים.

אתחיל בכך שצריך להבין את החלוקה שקיימת בישראל, שעשויה להוביל להבנה שגויה של ההבדלים. בקצרה, המל״ג הוא בא כוחה של המדינה בהשכלה גבוהה, ואחראי על ההכרה במוסדות ובתארים שלהם. כמו כן במסגרת תפקידו הוא גם אחראי על תקצוב או אי־תקצוב של המוסדות בישראל. אך גם אם הוא לא מתקצב אותם, הוא כן מכיר במוסדות הללו ובתעודותיהן. כלומר תעודת התואר, שניתנת בבר־אילן או באקדמית עמק יזרעאל, היא אותה התעודה.

אוניברסיטה או מכללה: מעבר למוסד

האם תקציב גבוה מוביל להשכלה טובה יותר או שמדובר בנושא לא רלוונטי?

קיימת טענה שככל שנשלם יותר, הרמה תהיה גבוהה יותר. האם מי שהולך למוסדות הלא מתוקצבים, מקבל בהכרח השכלה גבוהה איכותית יותר? ההסבר הוא די פשוט – כסף לא ישנה את הרמה או תוכן ההרצאה. מרצים רבים מלמדים גם באוניברסיטאות, גם במכללות ואפילו בבתי ספר. זה לא הופך אותם לפחות מקצועיים, או אותנו לכאלה שלומדים ברמה נמוכה. הכסף לא יגרום למרצה ללמד בפחות תשוקה, ואנחנו נקבל רמה גבוהה גם במכללה. אומנם יש מוסדות בעלי שם רע או מוגדרות כסבירות, אבל ההכללה ביניהן מיותרת.

מוסדות מתוקצבים ולא מתוקצבים?

המוסדות האקדמיים בישראל נחלקים לשניים – אלו שהמדינה בוחרת לממן במסגרת סובסידיה להשכלה גבוהה ואלו שלא. במידה שתבחרו ללמוד באוניברסיטאות הגדולות או במרבית המכללות הציבוריות, תשלמו סכומים זהים יחסית. הסכומים הנמוכים יסתכמו סביב עשרת אלפים שקלים לשנה (33.96 אחוזים פחות מממכללה לא מתוקצבת). בניגוד לכך, אלו שרוצים ללמוד במוסדות הלא־מתוקצבים יאלצו להפרד מכ30 אלף שקלים. אך ההשכלה בשניהם זהה, ומה שמשתנה זה המרצים ושיטת ההוראה עצמה.

רוצים לדעת איזה מוסדות מתוקצבים ואילו לא? ניתן לבדוק באתר המל״ג

חוקרים? אוניברסיטאות לדגל

אחד ההבדלים הבולטים שקיימים בין סוגי המוסדות, הוא שהאוניברסיטה היא מוסד חוקר. כלומר במסגרת עיסוקה, היא גם מכשירה את דור החוקרים הבא וגם מספקת מסגרת מחקר אקדמי. במסגרת זאת מסופקים אמצעי מחקר, חוקרים מוכרים ומבוצעות בהם מחקרים בתחומים שונים. המכללות, לעומת זאת, נוטות יותר לעסוק בצד הפרקטי לצד המקצועות התאורטיים שזהים בשני המוסדות.

מה המל״ג חושב על ההבדלים?

לפי המל״ג: אין הבדלים בין המוסדות האקדמיים, מכללות ואוניברסיטאות כאחד, פרט לנושאי מחקר. האוניברסיטאות הינן גופים לימודיים ולצד זאת גם מחזיקים במחלקות מחקר.

יומנו של סטודנט – סיכום חלק ראשון:

אם נסכם את ההבדלים, מדובר בהבדלים מינוריים לחלוטין. רמת התוכן או הלימוד זהה במובנים מסויימים בין המוסדות, וההבדלים הם המרצים והשם של המוסד. יש מוסדות אקדמיים מוכרים יותר ומוכרים פחות, ומה שחושב זה הכישורים שמפתחים בדרך לתואר. לא משנה מה לומדים לתואר, וכמה מצטיינים תצאו, חשוב להבין שפרקטיקה היא החשובה בסופם. תהיו מצטיינים ככל שתהיו, אם לא תהיו טובים בעבודה לא בטוח שתצליחו. הלימודים מחלקים כלים וראייה שונה, שמאפשרת להבןי ולנתח בצורה שונה לעומת אנשים שלא למדו.

אנחנו עושים את מירב המאמצים להגיע לבעלי זכויות היוצרים. אם ראית משהו שפוגע בזכויות היוצרים שלך ו/או מישהו מטעמך אנא פנה לעמוד צור קשר ודווח לנו על כך.

רוצים לקרוא עוד?

מי אני?

עומר אוקון

עומר אוקון

עומר אוקון, בן 24 שגר אי שם בצפון. סטודנט לתקשורת, גיימר,
תולעת ספרים ומכור לסרטי אימה. העיתון הוא הסרט האהוב עלי.

מה אתם חושבים? מוזמנים לשתף אותנו