לימודים אקדמיים כרוכים בהוצאה לא קטנה בעבור שירותים חיוניים שונים כמו שכר הלימוד על כל הכלול בו. כמו כן הוצאות דלק או נסיעה בתחבורה ציבורית ואפילו מקום מגורים ושכירות. איך מתנהלים כסטודנטים מהפן הכלכלי? ברקע המחאה על שכ״ל, ניתן לפנות לאופציה הזמינה בדמות מלגות.
להיות סטודנט, לא משנה לאן נלך, זה לא עסק זול במיוחד. אם התמזל מזלכם אתם לומדים באחת ממדינות אירופה, חלקן אף מממנות לימודי סטודנטים ומספקות להם (לעתים) מקום לינה ודמי מחיה. אך רובנו בארץ נולדנו בלי פריבלגיה לטיסה למדינות אירופה, ונאלצים לעבוד ולממן את התארים ולחילופין בשימוש במלגות. עלותם של התארים הראשון, השני וכמובן לממשיכים גם את הדוקטורט עשוי להתבטא במאות אלפים. כעת שבשלה ההחלטה לתואר, לאחר שקראתם את המאמרים על למידה בזום ומה לומדים, אתם עומדים בפתח הקמפוס ותוהים ״איך?״.
המאמר הזה נועד לעשות סדר בכניסה לעולם הסטודנטיאלי במקום הכי רגיש לנו, הן כבני אדם והן כסטודנטים שיעבדו במשרה חלקית. העולם הפיננסי לא מחכה לאף אחד, והתנהלות כלכלית נכונה היא מתבקשת כדי לא להכנס לחובות. על כן קבלו מידע וטיפים על מוסדות לימוד, שכר לימוד ומחיה.
מוסד אקדמי ציבורי מול פרטי
חשוב להבדיל בין סוגי מוסדות שקיימים בישראל, בין שמדובר במכללות מול אוניברסיטאות. גם אופן קיומו של המוסד, פרטי או ממומן ע״י המל״ג, חשוב ומשפיע על מה נשלם לעתים.
מוסד פרטי להשכלה גבוהה הוא ברוב הפעמים מוסד שנשען על: (א) תרומות, (ב) שכר לימוד גבוה (כארבעים אלף ש״ח).
מוסד ציבורי להשכלה גבוהה נשען על מימון חלקי של המל״ג, דבר שמוריד את עלות הלימודים לעשרת אלפים שקלים.
איך חיים כסטודנטים ומממנים את הלימודים?
על מנת ללמוד במוסדות אקדמיים, למשל כאלו שבקרבתך מגוריכם, עליכם להכין סכום כסף מסוים שיממן אותם. מקורות מימון שונים מאפשרים לכם להגשים את החלום שלכם וללמוד לימודים אקדמיים. מדובר ביתרון לא קטן שיש לסטודנטים בישראל (אך לא מספיק לעתים),החלטנו לרכז עבורכם דרכים לגיוס כסף למימון לימודים ומחיה:
מלגות הקשורות לשירות הצבאי:
השתחררתם מהצבא וכעת אתם רוצים להרשם ללימודים, למזלכם הצבא משחרר אתכם עם שני מקורות כספיים ראשוניים לאזרחות.
א. המענק הצבאי שמועבר לחשבונכם עד 60 יום מיום השחרור.מדובר באחלה מענק לסיום של שנות שירות החובה.
ב. הפיקדון הצבאי שמוחזק בחשבון מיוחד למשך חמש שנים. פיקדון שנע בכעשרות אלפי שקלים. הפיקדון מוגדר, לפי משהב״ט, לשישה מטרות שאחת מהן היא לימודים מקצועיים או אקדמיים.
עבודה נדרשת (בעבר מועדפת) כדרך חיסכון אפשרית.
יש לכם כשנתיים מיום השחרור להשלים 150 ימי עבודה בטווח של חצי שנה. התנאי השני הוא כמובן סוג העבודה וזכאותכם/אי־זכאותכם לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי. עבודה זו מספקת לכם בסופה קרוב לעשרת אלפים שיכולים לשמש אתכם לפחות לשנת הלימודים הראשונה.
נלחמתם בשירות המדינה בצה״ל? קבלו מלגה. הצבא דואג לכל מי שהיה לוחם בצבא במלגת ״ממדים ללימודים״, מלגה שמכסה שני שליש משכ״ל והשליש האחרון מהפיקדון הצבאי. בתחילת כל שנה (סביבות חודש פברואר) נכנסים כספי המלגה.
מלגות הקשורות לאזרחות והתנדבות
גרים בפריפריה? אתם זכאים לשנה ראשונה חינם. לרוב מדובר במוסדות אקדמיה קטנים בפריפריה (דהיינו מכללות), אך לקבל מימון מלא של שכ״ל הוא בהחלט לא מה בכך.
מלגות התנדבות. אחד הסוגים המעניינים הן מלגות ההתנדבות, בהן אתם תורמים לחברה בתמורה לכסף ללימודים. כלומר אתם תורמים מזמנכם x שעות בחודש ובשנה ובתמורה מקבלים לעתים עשרת אלפים ש״ח ואף יותר למשל במלגת פר״ח. די שווה, אבל מצריך ניהול זמן נכון.
מלגות אחרות. קיימות עוד עשרות מלגות שונות, בתנאים שונים, שבהן תוכלו לבחור. כל אחת בעלת דרישות, כמו מגורים באזור או עבודה עם ניצולי שואה, שבסופן אתם תכסו עד כ100 אחוז משכר הלימודים. חלק מהמלגות כוללות מגורים בהנחה משמעותית, מימון שכ״ל או חלקו ואפילו דמי קיום.
הלוואת סטודנטים. זה דבר מקובל שהמכללות והאוניברסיטאות מציעות, בעזרת המל״ג, הלוואות מיוחדות תנאים נוחים למימון שכר הלימודים. אני אישית אומר שלמרות התנאים הנוחים שמוצעים, אל תתעסקו לא עכשיו ולא בחייכם בהלוואות שאינכם צריכים אם יש אופציות אחרות.
אלו שלל אופציות שקיימות להתנהלות כלכלית מול מוסד לימודים, וכולם כמובן דרכים שמוצעות ע״י המוסדות או המל״ג עצמו. עסקנו במוסדות שממומנים ע״ד המל״ג, ועל כן המלגות מקובלות בעיקרן אצלם ולא בהכרח במוסד פרטי. כמו כן כמובן שחשוב לוודא שהמוסד שבו אתם רוצים ללמוד מוכר על ידי המל״ג. אז כעת עם הידע הזה לא תצטרכו לחשוש להרשם ללימודים, ולברר על מלגות שיעזרו לכם להתקיים בלימודים ובחיים הסטודנטיאליים. הכי חשוב שתמיד תקראו ותבררו, על מנת לצאת עם ידע והחלטה שמבוססת על דברים עובדתיים ונכונים.
שלכם, עומר.
