חי חי חי, מותק מרדכי – מותק בול באמצע – ביקורת טלוויזיה

פולישוק הייתה אומנם סדרה חלוצה כסאטירה פוליטית, והייתה הרבה מעל ארץ נהדרת בזמנה. כעת מותק בול באמצע גונבת את ההצגה הפרלמנטרית. מה חשבנו על ״מותק בול באמצע״ של שמואל הספרי?

פולישוק יצאה לפני כעשור בערוץ 2, והייתה סאטירה מעניינת עם שחקנים מעולים ועלילה חדה כתער. עשור לעליית ושש שנים מאז שודר הפרק האחרון, והספרי חוזר עם קומדיה סאטירית חדשה ומשעשעת. הוא מנסה להתחקות אחר הדור שלנו, הדור היותר צעיר, שמאמין שריאליטי קודם למחויבות. הסדרה החדשה נקראת, באופן מצחיק מאוד, מותק בול באמצע. אנחנו מכירים את הח״כית החדשה והצעירה מותק מרדכי, ולא מדובר בכינוי אלא בשמה בתעודת זהות.

״מותק בול באמצע״ נכנסת עמוק למסדרונות הכנסת ועוקבת אחרי פעילותה ״הענפה״. הפעילות הזו מסתכמת לרוב בטובות הנאה, לוביסטים והרבה אינטרסים. בין שמארגנים לה ״מוקשים״ בדמות שוחד, ובין משימות גדולות לח״כית צעירה – היא בהחלט לא טיפשה.

הספרי יצר עבורנו סנסציה חדשה, שלא מדברת בהכרח את השפה הפוליטית בכנסת.

מה הסיפור של מותק

״מותק בול באמצע״ היא קומדיה סאטירית, ועל כן היא מנסה ליצור מצג הומוריסטי וביקורתי כאחד. בעוד מקביליה לתואר מנסים זאת מצד התקשורת, כאן11 הלכו עמוק לכנסת מוקד הכוח. הכתיבה השנונה של הספרי, לצד הכוח של התאגיד, מאפשר לעלילה להיות רלוונטית לדור שמאס בפוליטיקה. העלילה עוקבת אחר מפלגת המרכז ״בול באמצע״, שהח״כים שלה פורשים כמו זבובים. לתוך נעליו של הח״כ השלישית ״שעזב״, נכנסת בחורה צעירה בשם מותק.

מותק היא פליטת ריאליטי, שהחובות של אביה ותסכול, גורמים לה להגיד כן לג׳וב החדש. מרגע כניסתה לפוליטיקה, תחושת השליחות לצד התמימות, גורמים לה לעשות טעויות של מישהי שרוצה לשנות. הכוחות הגדולים שלחצו על הח״כים הפורשים, כעת שמים עליה את כל לחצם. התסריט המצויין לצד הסיפור המעניין, מראים לנו מה קורה מאחורי הדילים והעסקנות הפוליטית בבית המחוקקים.

הסיום מעלה מחבות רבות, על כוחה של תקשורת ועיתונות והפוליטיקאים הישרים
מתוך הסדרה

שמונת הפרקים שיצאו לאתר ועמוד היוטיוב של כאן11, יצרו רושם שפולישוק כבר לא רלוונטית. הפוליטיקה הישראלית מזמן עברה שינויים רבים, ומותק בול באמצע מנסה לעדכן אותנו הצעירים בהם. בפולישוק יועץ התקשורת הוצגה כאדם הצועק בחדר, זה שיודע הכל אבל דעתו לא תמיד מכובדת. לעומת זאת יועצי התקשורת של הסדרה החדשה, הם כמו מפעילי בובות. הכל כמובן למען מטרה משותפת והיא לשרת ולכבד את רצון הלוביסטים. בפולישוק עסקו בדגי רקק ופעילים קטנים, ומותק בול באמצע לוקחת את הדגים הגדולים.

משחקיה בכנסת? מותק כבר שם

היוצר של הסדרה שמואל הספרי, עשה עבודה נפלאה ושילב בצורה היברדית את הכנסת והריאליטי. הבחירה בגילי איצקוביץ׳ לשחק את מותק היא בחירה ראויה, היא מבצעת את תפקידה בנאמנות ואמינות. סביבה נמצא שותפים לדרך, חלקם מלוויים את הספרי עוד מימי פולישוק. החדשים לסדרה היו קובי מימון כאגוז בזלת יו״ר מפלגת בול באמצע, שעושה זאת בצורה לא רעה. ולצידם השחקנים אופירה רחמים (חנה חנינה חנין), רותי אסרסאי (טיגיסט כבארה), ליטל שוורץ ( עופרי בן לולו-אלול) ואנה דוברוביצקי (נטליה קארפין). כל אלו מלווים את מותק ואת הסדרה, והפן הקומי-אבסורדי נוצר לא מעט בזכותם.

גם יגאל עדיקא, משה אשכנזי, נעמי לבוב, יקיר שוקרון ורבים אחרים וטובים קיבלו הזדמנות להראות איזה שחקנים הם.
ולצד כל אלו שיחקו עוד מוותיקי הז׳אנר, שחזרו בצורה זו אחרת לתפקידיהם או קיבלו תפקיד שונה. למשל ענת וקסמן ששיחקה את אשת ראש הממשלה בפולישוק, קיבלה את תפקיד מנהלת הסיעה.

חברת הכנסת טיגיס היא אחת המייצגות של מסורת שחיתות ואי שקיפות.

לסיכומה של ביקורת..

מותק היא לא פוליטיקאית של המציאות שלנו, אלא אחת שנשלחה מכוכב אחר ללמד אותנו איך דמוקרטיה מתנהלת. אם היינו מכניסים אטתה למשכן המכובד במציאות הנוכחית, סביר להניח שהיא הייתה מוצאת את עצמה בחוץ במהרה. אבל העולם האוטופי־דיסטופי שהמציא הספרי נוגע בנקודות משיקות למציאות בת זמננו. אין בכך דבר רע, והביקורת מועברת בצורה ראויה. וככה אנחנו יכולים לדעת איך בונים הצגה מלאה וכמעט מדויקת לפוליטיקה הישראלית. הכתובית בפתיחה אינה אלא דרך להגיד – אנחנו צוחקים על הפוליטיקה בישראל, אבל אנחנו לא מדברים על הפוליטיקאים בהכרח.

והפיל שבחדר: הרב תנדורי שהיה יועץ תקשורת וסגן שר מטעם מפלגת ש״ס ביקום המקביל של פולישוק, הפך להיות בכיר במפלגה וזה מרמז על יקום טלוויזיוני מקביל ונושק האחד לשני בין מותק לפולישוק.

לצפייה בסדרה באתר ״כאן11״

אנחנו עושים את מירב המאמצים להגיע לבעלי זכויות היוצרים. אם ראית משהו שפוגע בזכויות היוצרים שלך ו/או מישהו מטעמך אנא פנה לעמוד צור קשר ודווח לנו על כך.

רוצים לקרוא עוד?

מי אני?

עומר אוקון

עומר אוקון

עומר אוקון, בן 24 שגר אי שם בצפון. סטודנט לתקשורת, גיימר,
תולעת ספרים ומכור לסרטי אימה. העיתון הוא הסרט האהוב עלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *