Outriders הוא פשוט אח תאום של אנת׳ם ודד־ספייס, ומזכיר גם את העולם המטורף של ״אווטאר״. אומנם מדובר במשחק של סקוור־אניקס, אבל בהחלט לא משחק אופייני להם. הוא מכניס אותנו לעולם אחר, בתור לוחם חזק שמנסה להציל את כולם. מה חשבנו על המשחק?
נכנסתי לעולם של Outriders בצפיות מסוימות, שאלה אחת ריחפה: האם מדובר ביצירה ראויה לשוק הגיימינג? לאורך שעות המשחק תהיתי רבות על הסיפור ועל המשחקיות, והרגשות המעורבים עלו לאחר סיום הפתיח. העולם שבנו "People can fly" מזכיר לי במעט את ״אווטאר״ בשילוב של אנת׳ם ודסטני. יש לו את היתרונות היחסיים שלו לעומתם, והוא פונה לקהל שברובו חובב משחקי tps + חלל.
Outriders הוא משחק תפקידים עלילתי, ולאחר הפתיחה הסינמטית ובחירת התפקיד נכנסים ללב הקרבות. המשחק משלב סינגל־פלייר, ובנוסף מצב קואופ עם שחקנים רנדומליים או מרשימת החברים בפלטפורמה. סקוור־אניקס הם סטודיו מוכר בתחום המשחקים העלילתיים בסגנון point & click, וoutriders הוא החריג בנוף. המשחק הוא לא משחק עולם פתוח, אלא משחק מבוסס ערים ומשימות ראשיות ומשניות. בתוך כל זה פונקציות הrpg הן מרכיב מרכזי, ובין מערכות הסקילס והspecial abilities, מרגישים הבדלים מהותיים בעת שמשחקים ועוברים בין האזורים השונים.
Outriders והטבע האפוקליפטי – גרפיקה
Outriders נוצר על מנוע unreal engine המצויין, והנראות שלו לא פוחתת לחלוטין ממתחריו. הוא נראה חד ונפלא, כל סצנה סינמטית נראית בשיאה (גם על ps4). המעבר בין קטעי הסינמטיקה לגיימפליי אחידים, והטקסטורות שומרות ברוב הזמן על איכות גבוהה. למרות שעל קונסולות הדור הבא והמחשב הוא נראה נפלא , גם בקונסולות הדור הנוכחי אין תלונות. החל מהעולם שנבנה בשקדנות, ועד למודלים שלנו ושל האוייבים רואים את ההשקעה. למעט גליצ׳ים עדינים ומשעשעים, לא חוויתי בעיה גראפית רצינית כלל. למרות שלמשחקים רבים נוצר מנוע גרפי ייעודי, סקוור אניקס וגם pcf מוציאות מהמנוע את המיטב.
במיוחד העובדה שלא מדובר בעולם פתוח, אלא בכזה שיוצר שביל ליניארי, נותן לו יתרון. המפתחים, ביניהם הממדלי והמעצבים, התמקדו במקצועיות בחלקים החשובים. נראה כי כל מסע וקרב, ובנוסף הערים בהם אנחנו שוהים, קיבלו תשומת לב גרפית רבה. לא משנה באיזו פלטפורמה נשחק, המשחק יוצר לנו חוויה לעיניים.
הסיפור המוכר, בהדרת שונה?
הפוטנציאל לסיפור סוחף בoutriders רב, בעיקר לאור הניסיון של המפיצה square enix ביצירות עלילתיות, אך פה קיבלנו סיפור כיסוי לפיצוצים. אנחנו עוקבים אחרי האנושות בזמן חיפוש אחר כוכב־בית, לאחר שכדור הארץ חרב ממלחמות שהרסו אותו. בני האדם מגיעים לכוכב אנוח, ועומלים לאפשר התיישבות ״קולוניאליסטית״ בחלל. במהלך ההתיישבות המחודשת בני האדם נתקלים ב״סערה״, הסערה הרצחנית הורסת את כל מה שיצרו. הסערה שהחריבה את התשתית האנושית הראשון מחוץ לכדוה״א, הובילה להופעתם של חיילי ישות מסתורית (וספוגית במיוחד).
בקלות היה אפשר לחשוב שמדובר בעלילה הוליוודית נדושה, אבל רוב הזמן העלילה היא חלק מעניין מהרקע למלחמה שלנו בסערה וביישיות חייזרית. בכל זאת הרעיון הכללי עובד טוב, וסיפור על מלחמה בפלנטה אחרת הוא תמיד חזק ומעניין. הכתיבה לסירוגין יכלה להשתפר קצת, וליצור עבורנו רצף עלילתי הגיוני. כתיבה טובה ושילוב נכון יכלו ליצור סיפור סוחף אפילו יותר, בעיקר בין cutscenes ארוכים לגיימפליי עצמו. ברגע שנכנסים לקרבות שוכחים כל שמץ עלילתי, ומה שהופך למרכז זה המלחמה.
המשחקיות: השלמות והבעיות
אז ברגע שעוברים את רגעי הtutorial והקטעים הסינמטיים, מתחילים החלקים החשובים של המשחקיות. השליטה בדמות היא שליטה מגוף שלישי, כשהמשחק הוא משחק תפקידים ובו אנחנו משפרים את הדמות מבחינת נשקים, יכולות ומתקפה מיוחדת. בעוד שברוב הזמן חשתי שמדובר במשחקיות לא רעה, הביצוע סובל מלקויות מסוימות שמעיבות על הכיף שבחיסול אויבים. outriders אומנם מותאם לקונסולות הדור הנוכחי, אך הוא עדיין מכבי עדל היכולות שלהן – בין תקיעות מסוימות לקריסות מעטות. אך בכל זאת אין סיבה להתייאש, היות שברוב המקרים המצב לא רע לחלוטין ומשתפר.
לאחר שמתגברים על הפתיחה החלשה, מגלים משחק שהוא לחלוטין מטורף ומלא אקשן. המעבר בין משימות, ראשיות ומשניות, לבין הערים וחוזר חלילה מעניין וזורק אותנו לשדה קרב. אומנם כמות מסכי הטעינה די תדירה, אבל ביחס לאורכן של כל משימות ״ועולמות״ זה זניח. במסגרת המשימות אנחנו נלחמים בחיילי אוייב שמגיעים בכמויות, ומתקדמים לאורך השלב. קיימים חיילים מסוגים שונים: רגילים (עם נשק), חיילים עם סכינים ובוסים חזקים. האויבים מחזיקים בai מפותח, והם נעים וממגנים את עצמם בהתאם לסיטואציה.
לעתים האויבים מרגישים כספוגים, וסופגים כמויות בלתי נתפסות של כדורים. מצד אחד זה עשוי להתיש ולגמור לכם את המחסניות ואת הסבלנות בקצב מהיר. מהצד השני זה מוסיף לאתגר לצד מגוון אויבים, נותן אורך לחיי הקרבות וההתקדמות מאוזנת בלי זמנים מתים. גם הכוחות המיוחדים מוסיפים הרבה למשחקיות, החל מרימון מושהה ועד לכדורים חזקים במיוחד ומכונת טילים. במקביל ישנו עץ יכולות שחשוב להשקיע בו, כך תוכלו להרפא או לטעון מחסנית במהירות למשל.
קלאסים לנצח
Outriders הוא כמו שציינתי shooter – תפקידים, ועל כן לצד היכולות והסקילים אנחנו צריכים לבחור קלאס. הקלאס שאנו בוחרים משפיע על ההתנהלות שלנו במשחק, ובמיוחד אם אנחנו משחקים לצד חברים. נוכל לבחור בין מס׳ תפקידים בהם: צלף (Technomancer), לוחם אש (Pyromancer), תחבולן (Trickster) ומגן (Devastator). כל אחד מן התפקידים מכיל יכולות שונות, ושילוב של כמה ביחד מייצר עוצמה רבה ללוחמים.
הצלף מחזיק בנשקים ויכולות לפגיעה מרחוק, כמו גם היכולת לשלוט ״במה שמסביב בהתאם לרצון השחקן. לוחם האש מחזיק ביכולת להבעיר את הכל באש, ויכולות ריפוי מהירות יותר. התחבולן יכול לכופף ולהתעסק עם מרחב הזמן, ובכך להעלם ולהופיע מאחורי אוייבים והרחק מהם. האחרון הוא המגן שמסוגל להגן בכוח רב על הלוחמים האחרים, ולהרעיד את האוייבים שמקיפים אתכם. ולכל קלאס עץ יכולות שונה, עץ היכולות מספק ייחוד לכל אחד מהם ונותן לנו יתרונות שונים
לסיכומה של ביקורת..
Outriders מחזיק ביתרונות רבים, ואין ספק בתוכן שהוא מספק. עלילה היא אומנם הצד הפשוט בו, אבל אין צורך להכביר בתוספות מעבר כמשחק שוּטֵר. המפתחת יצרה משחק דומה ושונה כאחד למשחקי gears of war, וההסתכלות עליו מעניינת ומעצימה. מסקוור אניקס מספקת משחקים בסגנון שונה לרוב, אך השת״פ עושה טוב לשניהם. בהחלט אי אפשר לוותר על משחק אקשן־יריות בסגנון האוטריידרס, הוא מספק שעות של הנאה ואדרנלין. מי שמחפש להעביר את השעות של ההנאה מורטת העצבים – האוטריידרס פה בשביל זה.
המשחק האוריידרס (Outriders) זמין כיום לPC, לXBOX ולPS4.
תודה לעדלי יונייטד על עותק הסקירה של Outriders.
