מי אלו החיות ומי הם בני האדם? – חוות החיות – ביקורת ספרות

הכתיבה של ג׳ורג׳ אורוול נבעה מהניסיון לנתח את המציאות, ולבקר סיטואציות מורכבות במיוחד שברובן פוליטיות. אומנם לא נמצא קואליציות ואופוזיציות בספריו, אך אנחנו נחשפים למורכבות אנושית שמעורבבת בשיקולים פוליטיים. מה חשבתי על חוות החיות של אורוול?

חוות החיות של אורוול מאפשרת לחדור לעמקי הדיקטטורות בשנות ה30-40, כשההתמקדות של הספר במשטר הקומוניסטי. אנחנו חווים את עולמו העשיר של הספר לאורכו, הוא כתוב סוח, רציני ופוגע בול במטרה. חוות החיות יצא לאור רשמית אי שם בשנת 1945, כשנתיים לאחר שנכתב ועבר מהוצאה להוצאה עד לצאתו. הוא נכתב על ידי קומוניסט שעבר שינוי אידיאולוגי , בייחוד לאחר שנחשף לחולות ורעות המשטר הקומוניסטי. בעקבות כך הוא מהווה יחד עם 1984, את התנ״ך של מבקרי המשטרים הדיקטטורים והטוטליטריים. כל זה יחד עם המבנה שלו, בגבול המד״ב, הוא הופך לייחודי שמחזיק 76 שנים במעמד ספרותי נבואי.

בנוסף כשקוראים את חוות החיות קשה להתעלם מהסגנון הציורי הייחודי שלו. הוא לוקח את כל מה שאנחנו מכירים ומקצין, במקום לקבל בסיום הספר תקווה אנחנו מקבלים אמת ע״פ הסופר. כן, אין ספק שהספר נכתב מהזווית האידאולוגית של אורוול, ובכל זאת המסרים שלו הם כל כך גלובליים ועל־זמניים.

הספר מתבסס בצורה משמעותית על סיפור עליית הקומוניזם, והפיכתה של המדינה הצארית-מונרכית לדיקטטורה לניניסטית. הוא עושה הקבלה כמעט מטורפת בין מציאות לדמיון, ומצליח בזמן קצר להפוך לרלוונטי במיוחד. הפתיחה מציגה את שנאתם הגואה של החיות את האדם, והניצול והתחושה שמישהו גוזר עליהם קופון. עמודים בודדים לאחר שמוצגת משנתו של אבי אומת החיות, אנחנו מקבלים את ההתקוממות החייתית נגד האדם. ההתקוממות ההירואית והמלחמה לאורך תחילת הספר הראתה לנו איך נראית תשתית מהפכנית שהולכת וגדלה.

עד כה נשמע מהפכני ועממי? אבל צריך לזכור שלמטבע יש שני צדדים וגם בהתקוממויות עממיות יש בדל אינטרס. מהר מאוד העלילה מסתבכת, וכל המטרות והסולידריות מתחלפות בתחושת אי צדק. בדיקטטורות לרוב הידע הוא הכוח החשוב , וככול שאדם יחזיק באוריינות ויכולות/ידע כך כוחו גובר על אחת כמה וכמה קבוצה. בכל זאת המצב הולך ומחמיר, ומהר מאוד נבנית היררכיה ברורה שמשחיתה את החזון לשוויון מלא. אם נדבר שניה על העלילה בלי להיכנס לספוילרים, מדובר בספר של סופר קומוניסט לשעבר שנלחם בקומוניזם עם מילים חדות כתער. אף אחד לא רצה להוציא את חוות החיות, אבל כשהוציאו אותו קיבלנו עלילה עם ביקורת כל כך נוקבת על 100 עמודיו. בנוסף לכך שהוא יצא לאור כחודש לאחר נפילת הנאציזם בגרמניה, אך בשיאה של ב

אחד הדברים החשובים בספר הוא הטוויסט מה שיניע אותנו כקוראים להמשיך ולקרוא. למרות שמדובר בספר על חיות מואנשות, הוא הרבה יותר אנושי ועמוס בטוויסטים לא צפויים. אחד היתרונות הוא עדכניות הספר בצירוף טוויסטים, והחוויות שהוא מספר הוא ראי למה שקורה שנים. פרט להאנשה שמבוצעת הוא לא סיפור קוסמי או פנטסטי אלא סיפור שחולק איתנו הווי אנושי. הווי של שליטה וכוח מתוך הפחדה ואימה, החזקה של אחרים כבני ארובה מפני הנעשה בחוץ.

הדמויות עצמן הן מאוד מאופיינות ומודגשות, כך בעוד חלקן חכמות ומשכילות הרוב דווקא נתון לשליטה מתוך בורות. הפחד שמשתק את הדמויות לא נובע ממצב וסכנה קיומית, אלא מתוך מה שנתפס וממוסגר כמצב מסוכן ומאיים. האם החווה בסכנה מהתקפה של בני האדם? עד כמה הולכים על שניים זה רע והולכים על ארבע זה טוב? אלו שאלות שלא מקבלות תשובה, בעיקר כי אין להן תשובה. הדרך הכי טובה להדגיש כמה דיקטטורה היא רעה וכמה פחד עשוי לפגוע, היא דווקא לקחת את בעלי חיים ולהפוך אותם לראי שלנו בני האדם. אומנם אדון ג'ונס היה אדם נורא ומתעלל, אבל כמה זה משתנה אם מחליפים אחד באחר זו השאלה.

המתח שהספר בונה נוצר בהדרגה ובסבלנות, כי דיקטטורה מתפתחת צריכה מצע גידול, ייאוש וכאב רב. בזהה לעלייתם של לנין, סטלין והיטלר, גם נפוליאון עשה זו בהדרגה. למה לא לנצל את היותך גיבור ומנהיג, וכך לפלס את דרכך על חשבון שותפך ויריביך? הדרך להשחיל זאת בצורה מתוחכמת בעלילה דיסטופית היא החשובה מכול. לנסות להבין את הבסיס שכולנו יודעים אבל משום מה שוכחים.

בסיכומה של הביקורת חוות החיות לא לוקח נושא מטורף שלא הכרנו, אלא מתבסס ובונה את עצמו על תבנית קבועה מראש. מדינות רבות בעולם היו דיקטטורה בשלב מסוים, והשאלה שתמיד עלתה היא סף הסבל שיגרום לשטח לבעבע. אמרה של שאולי מ"ארץ נהדרת" ש-"כל עם חייב מלחמת אזרחים," השאלה היא מה התוצאה שלה וכמה זה יטיב עם העם. חוות החיות הדגיש בפנינו את הצד השלילי של העניין, וכמה חשוב להיות מפוכחים כדי לא ליפול בזה. אומנם זה לא רומן פסיכולוגי מהשורש, אבל הוא מדגיש את ההיבט הפסיכולוגי והרציונלי שנעדר מהחיות הפשוטות לכאורה. היבט שכזה קיים במנהיג "הכול יכול", מה שמוליך אותו ומוביל את האסטרטגיה שלו. הוא לא נחת משמיים, אלא ידע לתכנן היטב את הצעדים בשטח. הוא לא היפנט אף אחד, אלא פשוט למד לקנות נאמנות עיוורת שתוביל לדיכוי ניסיונות מרידה. זו כול עלילתו של הספר המופלא, וזה מה שהוא בא לומר עם סימני קריאה בוהקים.

הספר ניתן לרכישה היום בהוצאת "עם עובד"

אנחנו עושים את מירב המאמצים להגיע לבעלי זכויות היוצרים. אם ראית משהו שפוגע בזכויות היוצרים שלך ו/או מישהו מטעמך אנא פנה לעמוד צור קשר ודווח לנו על כך.

רוצים לקרוא עוד?

מי אני?

עומר אוקון

עומר אוקון

עומר אוקון, בן 24 שגר אי שם בצפון. סטודנט לתקשורת, גיימר,
תולעת ספרים ומכור לסרטי אימה. העיתון הוא הסרט האהוב עלי.

מה אתם חושבים? מוזמנים לשתף אותנו