חוזרים לנהרות הדם – Back 4 Blood – ביקורת בטא

משחקי זומבים היו פופולאריים לא מעט שנים, והייצוג הטוב ביותר שלהם היה בזמנו בLeft4Dead. אני שמח במיוחד לחוות מחדש את האדרנלין שהוביל להצלחתם עד לפני מספר שנים. Back 4 Blood הוא משחק זומבים ליניארי, אבל מלא בנוסטלגיה אדירת מימדים. האם תחיית המתים הנוכחית, שמזכירה את משחקי הזומבים בעבר, תקרום עור וגידים ותחייה את הז׳אנר? מה חשבנו על Back 4 Blood של סטודיו טרטל רוק?

איזו חוויה זו לחזור לעולמות מלאי זומבים אימתניים, ורגע לאחר מכן לקחת נשק ולחורר אותם? זו החוויה שהייתה במשחק הזומבים של וואלב, וזו בדיוק ההרגשה של המשחק החדש של B4B. הטירוף החגיגי של משחק הזומבים החדש לא נעצר אפילו לרגע בעוד אנחנו מתקדמים לאורך הקמפיין. לא מדובר בשיא המופת העלילתי של משחק הזומבים, תואר ששמור בעיקר למשחקים אחרים בז׳אנר. בכל זאת מדובר במשחק ששואב אתכם לתוכו, זורק לכם נשקים, ושולח אותנו לחסל זומבים בלי חרטה. זו חווית נוסטלגיה משולבת במשחקיות משופרת ופוטנציאל רציני לספק שעות של הנאה מחיסול הזומבים והבוסים.

טרטל רוק יצרו משחק שתופס צורה וגישה דומה לשל קודמו בתפקיד L4d מאותו הסטודיו. בקצרה, אנחנו נעים בין חדר בטוח אחד למשנהו, והמטרה שלנו היא לשרוד ולהלחם בזומבים שדרך. דבר שלא היה במשחקים הישנים זה הלובי שבו ניתן להתאמן, לקנות יכולות מסוימות ולהכנס למשחק עצמו. המשחק בהגדרתו הוא משחק Co-op, ומדובר בדבר חשוב היות שכל קנה חשוב. הסיפור הוא סיפור גנרי שבו מגפה פגעה והשתלטה על העולם, וכעת אנחנו עם צוותנו נלחמים לשרוד ולהציל את שארית האנושות. זה סיפור שהכרנו ונכיר מכל סרט ומשחק זומבים, ובכל זאת אנחנו פה בעיקר לאקשן וליריות. החוויה העיקרית היא שיתוף הפעולה בין השחקנים, בלעדיה וכבודדים הדבר לא יתאפשר כמעט כלל.

איזה יופי של עולם וזומבים בBack 4 Blood?

Back 4 Blood מתהדר בגרפיקה חדישה ומפורטת להפליא, והוא נראה אפל ומטריד בכל קנה מידה כיום. ברגע שמסתכלים על המפות השונות הן נראות כל כך טוב, בין שנדבר על הטקסטורות והשימוש באור וצל. כל אחד משלבים במפה מכילים אווירה גרפית אחרת, כלומר חלק מהמפות בהירות יותר וחלקן כהות ואפלוליות במיוחד. אציין לטובה את השילוב והשימוש באפקטים גרפיים נוספים, בין היתר ערפל ומזג אוויר דינמי. שילוב המאפיינים הללו יוצר מפה חיה ודינמית, למרות היותה ליניארית ורפטטיבית. כמו כן הצבעוניות שחסרה במשחק היא כשלעצמה דווקא יתרון לא קטן, היות שמדובר בעולם פוסט־אפוקליפטי מדכא והרוס. העולם בכללותו בהסתכלות מהרגע הראשון נראה אסתטי, דבר שמתאפשר אודות למפות הסגורות דבר שמאפשר שימת לב לפרטים הקטנים.

אם נתרכז בדמויות ובזומבים ישנם מאפיינים שונים בחלקם בפן הגרפי, מדובר בפרטים שונים וייחודים בין הדמויות. ראשית נתמקד בדמויות שאנחנו משחקים, שמעוצבות בצורה ייחודית וריאליסטית. כל דמות, גבר או אישה, מוצגות לנו שונה בחזות שלהן. לא נמצא אף דמות במשחק שדומה אחת לשניה, ובמבט פשוט עליהן רואים הכל – קמטים; הבעות פנים; פגמים בעור ועוד. שנית בהתמקדות בזומבים ישנם מאפיינים ייחודיים לא בולטם ביניהם, אך בהכללה ולבסוף הזומבים דומים בצורה די בולטת חיצונית.

כורעים ויורים, יורים ורצים

החלק העיקרי במשחק הא המשחקיות של Back4Blood, שגם מרגישה די קרובה למשהו מהעבר. טרטל רוק הם היוצרים הגאים של משחקי L4D, והם לקחו חלק מהמאפיינים המוצלחים ושיפרו אותם. אנחנו חווים את המשחק מגוף ראשון, נעים במפות סגורות מסייף רום אחד לסייף רום שני. בדרך אנחנו נלחמים בגלי זומבים מסוגים שונים, כולל כמה בוסים ייחודיים וענקיים. הבוסים הם מעין ספיישל זומביז שמזכירים מעט חלק מאלו ממשחקיה הקודמים של החברה. למשל הצ׳ארג׳ר קיבל שינוי מעניין ומרענן, והוא הפך ל״מתאגרף״ אחד מהזומבים הבולטים בB4B. כמו כן מערכת הנשק עברה שינוי מהותי, והתווספו אפשרויות לכוונות וסוגי נשקים חדשים. בנוסף תוספת קלפי יכולות שבאמצעותם אנחנו מקבלים למשל אקסטרה חיים, אקסטרה תחמושת, שוקר חשמלי ועוד. כל אלו מאפשרים לנו להרים את היכולות שלנו במשחק, אך לא הופכות אותו לקל יותר. בנוסף. לכך שיש גם רמות קשות מהרגיל ל״סיוט״, שמאתגרות אותנו לאורך כל שלב בכמות הזומבים ובחוזק שלהם.

בבטא נפתחה האפשרות לשחק בשני מודים עיקריים – מוד הקמפיין ומוד ורסוס. במוד הקמפיין אנחנו נעים בין שלבים/מפות שונים, כשכל סוף שלב קורה בחדר בטוח. בעוד במוד השני אנחנו משחקים מצד אחד ניצולים שמחסלים זומבים, ומהצד השני משחקים זומבים שמטרתם לחסל את הניצולים. בעתיד אמור להתווסף מוד סולו, כלומר אפשרות לעבור את המשחק עם 4 בוטים. המשחק מתבסס לא רק על כוחם ועוצמתם של הזומבים, אלא בעיקר על הכמות שמשתנה בין השלבים. לעתים תתקלו במספר זומבים סוררים, אך ברגע אחד הם מגיעים בכמויות מכל הכיוונים. כמו כן המנגנון שבו אתם עושים רעש, למשל בהפחדת ציפורים, גורמים לזומבים להגיח ולרוץ לכיוונכם.

מערכת הבמאי מגיע לBack 4 Blood

אחת המערכות המתוחכמות ממשחקי L4D מגיעה לB4B, מדובר במערכת AI שבונה את המשחקיות בהתאם להתקדמות. כל ההתנהלות של הזומבים והאווירה מנוהלת בהתאם למקום בו אנו נמצאים, ולומדת את השחקן והיכולות בכל שלב. בין היתר היא עושה זאת על כל שחקן ויכולותיו, וכמובן בהתאם לקבוצה כולה. כלומר כל משחק הוא דינמי ומשתנה בהתאם, כך שלא נחווה קרבות זהים בעצימות במיקום.

סאונדטראק Zומבי במיוחד

הסאונדטראק של המשחק מוסיף למשחק המון אווירה, ובכל שלב חשתי שונה בזכות הסאונדטראק המיוחד. אנחנו רצים בתוך השלבים ומחסלים זומבים, וברקע ישנה מוסיקה שמשתנה מעת לעת. הסאונדטראק הוא מאפיין שיכול להפיל או להרים משחק, היות שהאווירה מושפעת משילוב מאוזן של משחקיות-גרפיקה-סאונד. כמו כן גם רעשי הנשקים, התזוזה והזומבים פשוט פנומנליים ומעשירים את המשחק. כל גל זומבים, כל התקלות בבוס נלוו בסאונדטראק שהותיר בי אמביציה לנצח ולהתקדם. מצד שני הבטתי בחשש לכל כיוון כשהמוזיקה השתתקה או נחלשה, והבנתי שלכל חלק בסאונדטראק יש השפעה על ההבנה מה מתרחש במשחק.

לסיכומה של ביקורת

המשחק הוא ממשיך דרכו בגאווה של L4D 1+2, ואותה החוויה שחווינו אז קיבלנו פה כפליים. לעצור לדקה מהאקשן? לא בא בחשבון בכלל. כל מאפיין שהכרנו במשחקי זומבים, קיבלנו בBack 4 Blood בשילוב אלמנטים ייחודים לו. למרות שהוא ליניארי במשחקיות שלו, לא מצאתי אותו רפטטיבי מידי. כל שלב שתתחילו או תכנסו ירגיש שונה, זו תחושה נפלאה שמותירה רצון לשוב ולחזור. כמו כן הצורך לחדד את הסקילס, לצד שיפור ושידרוג קלפי יכולות כמו תוספת מחסנית או חיים. מדובר ביצירה שמשיבה את ימי הזומבים הזוהרים, מאפשרת להתמקם ולחסל גלי זומבים ובוסים מטורפים. התנסות קטנה בו מושכת אותנו פנימה, ומותרשרה אותי אישית ללא מילים על ההשקעה והחזרה למקורות. לפעמים מה שעבד בעבר, הוא הדבר שהיינו צריכים גם היום. בהחלט משחק ראוי להערכה, ומה שנותר הוא לראות אותו ביום השקתו בתפארתו.

המשחק B4B (Back 4 Blood) ישוחרר רשמית ב12 לדצמבר 2021 למחשב האישי,
Xbox one, Xbox series X/S, Playstation 4/5.
תודה לעדלי יונייטד על עותק הסקירה והגישה המוקדמת לבטא של Back 4 Blood.

אנחנו עושים את מירב המאמצים להגיע לבעלי זכויות היוצרים. אם ראית משהו שפוגע בזכויות היוצרים שלך ו/או מישהו מטעמך אנא פנה לעמוד צור קשר ודווח לנו על כך.

רוצים לקרוא עוד?

מי אני?

עומר אוקון

עומר אוקון

עומר אוקון, בן 24 שגר אי שם בצפון. סטודנט לתקשורת, גיימר,
תולעת ספרים ומכור לסרטי אימה. העיתון הוא הסרט האהוב עלי.

מה אתם חושבים? מוזמנים לשתף אותנו

מה קוראים היום?