רואים רגשות בצבעים – Life is Strange: True Colors- ביקורת

אומר זאת: אני מת על משחקי Life is Strange, יש בהם מה שתרצו ממשחק עלילתי. אנחנו חווים את חייהם של הדמויות, ולא משנה מה נבחר הם נקשרים עמוק לליבנו. יוצרי המשחק יודעים זאת היטב, והסיפור שקיבלנו עד כה לא פחות מפנומנלי. כעת החבר׳ה של Nine Deck, שפיתחו את LIS Before the Storm שחררו את True Colors. אומר זאת כבר כעת – I Love It so MUCHH. אז מה מיוחד בחדש של סדרת משחקי Life is Strange?

קשה לא להתחיל להסביר כמה הפתיחה של Life is Strange True Colors צבטה לי בלב. התעמקתי בכל חלק בדיאלוג, והראש שלי פשוט העלה כל כך הרבה תהיות משולבות אמוציונליות יתר. עד כמה זה היה משמעותי? התחלתי לדמוע ברגע ששמעתי את אלכס, הדמות הראשית שרה ומנגנת לה לבד בדירה. בהחלט לא סצנה ולא משחק שאפשר לפספס. במיוחד אחרי החוויה המטלטלת שחווינו קודם לכן עם Life is Strange Before the Storm. המשחק True Colors פותח ע״י Nine Deck כמו BTS, ושולח אותנו לחיות בעיירה הייבן ספרינגס. לכאורה עיירה שקטה ושלווה, בה כל התושבים חיים בהרמוניה ובחום אחד עם השני. בכל זאת לא הכול מושלם ואחיה האהוב של אלכס צ'ן מת בנסיבות מסתוריות שעולות לכדי רצח. אחרי כל ההקדמה הזו ננסה להכנס לעומק הסיפור ולהבין מה כול כך מדהים בTrue Colors.

דבר נוסף לציין לפני שנעסוק במשחק לפרטי פרטים, מדובר במשחק רב בחירות ומשמעויות. כלומר אנחנו מבצעים בחירות שונות בשיח, ואפילו מסייעים ומתחבבים על דמויות שונות שאנחנו פוגשים. היות והמשחק מוגדר כמבוסס סיפור, אנחנו בעצם לוקחים חלק פעיל בהתוויה שלו. כל בחירה שלנו עשויה להוביל לשינוי בעלילה, ואפילו יותר מכך תסייע לנו להגיע לסוף שונה. מדובר במנגנון שקיים עוד מהמשחק הראשון, אבל בהחלט עבר שדרוג שעליו נדבר גם בחלק על המשחקיות. מוכנים?!

ההרים הנישאים מעלה, והצבעוניות הכובשת לבבות

האמת שהכותרת אומרת לא מעט, והנופים של הייבן ספרינג הם כמו חץ לנשמה. עוד לפני שאנחנו מתחילים להכנס לעלילה עצמה, הדבר הראשון שנגלה בעיניים זה הטבע והיופי של העיירה השלווה. קשה להגדיר את ההרגשה, אולי סוג של הרמוניה או גן עדן במעטפת של בתי עץ ופשטות. המראה הציורי של המשחק, שמאוד מודגש לאורך סדרת LIS, נשמר בשלמותו עם שיפורים במנוע הגרפי כמובן. המודלים של הדמויות אסתטיים ונראים מעולה, הם מפורטים במיוחד ועדיין ציוריים כאילו נלקחו ממוזיאון צבעוני במיוחד. בנוסף ההתמקדות בחלק מעיירה קטנה מאפשרת ליוצרים להגיע לרמת פירוט טובה, כזו שתספק את חובבי הגרפיקה לצד העלילה.

אתמקד באחת הבעיות הבודדות שמבחינתי קצת אכזבו בפן הטכני. הבעיה שחוויתי מפעם לפעם היא בעיה בהבעות הפנים של הדמויות, שמידי פעם נראו כמו בובות עם פנים סטטיות. זה לא משהו שהורס את החוויה ממש, ובמרבית הזמן ההבעות עבדו בצורה טובה. במיוחד שמדובר במשחק שבו הן צריכות להראות חזות אמוציונלית. בכל מקרה אחר זה לא היה עולה בביקורת, אך גם כאן תמיד לאן להשתפר. המשחק בכללותו יוצר אווירה מדהימה, וכולי אמונה ותקווה שבמשחק הבא הבעות הפנים יחודדו וישופרו.

"מי רצח את גייב?" – הסיפור שבעט לי בבטן

מתחת לחזות היפהפייה שלו, Life is Strange הוא סיפור אינטראקטיבי. הרגשות אנחנו לוקחים בסיפור שמסופר חלק פעיל, והבחירות שלנו משנות את ההתקדמות של הדמות. אני חייב לומר כבוד Nine Deck שבניתם סיפור איכותי ואפוי מספיק כדי לגעת ולרגש. לא פשוט בכלל לבנות סיפור טוב, ואפילו קשה יותר להמיר אותו למשהו שמשתף את הקהל. אם הסיפור של Life is Strange True Colors לא היה סיפור במשחק, בקלות גדולה יכולנו ליהנות ממנו כסדרה. בחדש בסדרת LIS אנחנו עוקבים אחרי אלכס, נערה מתבגרת שגדלה בסביבה שלא מבינה ומכילה אותה. במרבית חייה סבלה עם אחיה גייב מהוריהם, וזה המשיך גם שאמה נפטרה. כעבור שנים היא נשלחת לעיירה הייבן ספרינגס בה מתגורר אחיה, ועלינו להשתלב בחיי הקהילה השלווים והשגרתיים מידי. מי כמונו הגיימרים יודע שצריך קצת אקשן ומסתוריות, ולאחר שאלכס מגיעה לעיירה אחיה נרצח באכזריות. כעת כולם חשודים, ואנחנו צריכים לחקור בחשאי את מותו של גייב.

בהתחלה לא ידעתי איך "לאכול" את הפתיחה בה שוחחנו כאלכס עם ד"ר לין הפסיכולוגית. בכל זאת לאט ובטוח העלילה נשזרה מולי, במשך כחמישה פרקים מאסיביים. דבר שניכר בדמות שאנחנו משחקים זה היחס שלה לסביבה. אומנם אלכס היא הדמות הראשית, אך היא שותפה שווה בצורה מסוימת לשאר הדמויות. בין שמדובר באית'ן הקטן; ריאן או סטף, התחושה היא שכל הדמויות עגולות וחשובות. זו מטלת כתיבה לא פשוטה לעשייה, במיוחד לאור הצורך להתמקד כמה שיותר בסיפור המרכזי. באמת שלא הייתי מאמין כמה הצלחתי להזדהות עם הדמויות, ובמיוחד עם אלכס שגרמה לי להתרגשות כל כך גדולה. בהחלט סיפור שמסוגל לשבור את הלב, ועדיין כזה שקשה לוותר על לחוות אותו בעצמי.

רואים רגשות בצבעים

המוטיב המרכזי של הסיפור זה היכולת של אלכס לקרוא את רגשותיהם של אנשים. כלומר היא מסוגלת לחוש ברגשות שלהם, ואפילו לחוות את המחשבות; הפחדים והכעסים שלהם. במרבית משחקי LIS היה מוטיב על טבעי מסוים, ופה Nine Deck הלכו מעט רחוק והתוצאה? מספקת ומעצימה. ההתעסקות שלנו השחקנים, כגברים ונשים, בנושאי רגשות והניסיון להבין אותם פשוט מונגש בצורה חשובה. לא לכולם קל להתבטא, ופה אנחנו נכנסים לנעליים של דמות שבסופו של דבר עושה עם הכוחות שלה דבר טוב. בצורה מסוימת זה העלה בי מחשבות על החיים, והכאב והשמחה שחווים מאירועים שונים. בעיקר ניכרת ההרגשה בסצנה בה אחיה של אלכס נהרג מול עיניה, משם שוב דבר לא נראה אותו דבר. הסצנה המזעזעת שמתרחשת לאחר התחלה די שקטה ורגועה, ולאחריה הניסיון לעכל את מה שקרה ולמצוא מי אשם.

גיימפלי מוכר, בחירות חדשות

המשחקיות של Life is Strange לא השתנתה יותר מידי, והבסיס שלהם הוא בעיקר הבחירות במהלך כל המשחק. נתחיל בכך שהמשחק כן עבר שינוי בצורת ההגשה, והוא לא משוחר בפרקים זה אחר זה. לעומת קודמיו שיצאו לאורך מס' חודשים, Life is Strange True Colors שוחרר במקשה אחת עם כל הפרקים. מצד אחד אהבתי את השיטה הקודמת שאפשרה להתרפק על כל פרק, ומהצד השני כעת אנחנו יכולים ליהנות מכל המשחק. בנוסף לכך מרבית הבחירות שתעשו ייזכרו במשחק, והם עשויים להשפיע יותר או פחות על העלילה. בשאר הזמן אתם יכולים, לאחר זמן מה במשחק, להסתובב בעיירה כאוות נפשכם ולקרוא את רגשות התושבים. זו פרקטיקה די מטורפת, ומרבית המשימות גם מבוססות עליה.

לעומת זאת כן חשוב לציין שלמרות כל הפונקציות הקיימות, המשחק הוא קודם כל משחק עלילתי. כלומר הוא מגביל אתכם בפונקציות, בעיקר בגלל ההתמקדות הבולטת בסיפור עצמו. יש לכם משימה ראשית, ולצד זה ישנם מס' סייד קווסט. כך אף פעם לא תמצאו את עצמכם ללא מעש, ואתם פשוט מתקדמים תוך שאתם חווים חוויה ייחודית. פה ושם הכניסו כל מיני פונקציות ששוברות שגרה במשחק, כך שתוכלו לעשות משהו שלא בהכרח קשור לקו העלילתי. לבסוף כשתסיימו כל פרק תצוץ לכם אופציה לראות את הבחירות שלכם, לצד האפשרות לראות את אלו של החברים שלכם או להמשיך לפרק הבא.

דיאלוגים ומוסיקה מגן עדן וחזרה

פסי הקול במשחקי Life is Strange תמיד היו ייחודיים, והפעם הם מרגישים מאוד נכונים למצב. הם מלווים אותנו במהלך המשחק, ונותנים מקום לנפש שלנו להכוות מהמתרחש. חשים זאת בעיקר בסצנות הנוגעות והכואבות, שגורמות לנו לזוז באי נוחות בכיסא. זה מה שהרגשתי מהרגע שהבנתי את הכיוון שהמשחק לוקח, יש שיגידו צד אפל ויש שיאמרו אנושי. את כל החוויה שהמשחק מספק, מלווה מוסיקה מדהימה שפורטת על מיתרי הלב העדינים. בנוסף לכך, השילוב של המוסיקה והVoice Acting של הדמויות תרמו שניהן ליצירה שלמה ומלאה רגש. בחלק מהמשחק חייכתי, ובחלקו השני בכיתי ודמעתי עד כלות. אם אוכל לציין אספקט חשוב לצד העלילה הבועטת בבטן – זה בוודאי יהיה כל נושא המוסיקה והוויס אקטינג של הדמויות.

בחזרה להייבן ספרינג – לסיכומה של ביקורת?

"no body picked you, not body want you" היה משפט קשה שסיכם את סיפור חייה של אלכס. סיפור שובר לבבות שבעט לי בבטן בצורה שלא הכרתי. קשה עבורי שלא לספיילר את סופו, אבל כיצירה שלמה הוא עושה עבודה מדויקת. הדמות של אלכס שברה אותי לרסיסים, והסיפור כולו הוביל לרגע אחד שבו מבינים מה קורה. מי הרג את אחיה של אלכס היה כיסוי, מדובר בהבנה של מה טוב ומה רע. עיירה שקטה ומלאת סודות נסתרים, סודות שעושים בלאגן ברגע שהם נחשפים לעולם.

לצד זה המשחקיות שכתמיד עבדה כמעט מושלם, ונתנה לנו להרגיש חלק מסיפור מורכב שקשה שלא להיסחף אליו. אם אתם רוצים משחק שיצמרר אתכם, Lis True Colors כאן לספק לכם את זה. משחק רגיש ומלא כוונה, שברגע אחד שבו הכל מסתיים – פשוט פגע כמו לי בלב ובנשמה. משחק מומלץ לכל מי שמחפש סיפור איכותי ומעניין, ומוכן לרגע שבו הדמעות יזלגו מהתרגשות. בפתיח של הביקורת כתבתי כמה הפתיחה של המשחק צבטה אותי, אבל הסוף לא הצליח להשתחרר לי מהלב – וזו משמעותה של יצירה עמוקה.

Life is Strange: True Colors הושק ב10 לספטמבר 2021 למחשב האישי,
Xbox one, Xbox series X/S, Playstation 4/5.
תודה לעדלי יונייטד על עותק הסקירה של Life is Strange: True Colors.

רוצים לקרוא ביקורות קודמות על משחקי Life is Strange? לחצו כאן