גראלט שורף את הספר – המכשף: המשאלה האחרונה – ביקורת

אני לא האמנתי שאצליח להתחבר לספר פנטזיה, והקשר שלי לספרי פנטזיה היה באותה סקאלה עם הקשר שלי לפיזיקה גרעינית (רמז: אין קשר כזה;) ). המכשף הצליח להפתיע אותי מעצמי, ולראשונה הצלחתי להתרכז ולהנות מספר שכל כולו אהבה לספרות הפנטסטית. אומנם הוא מחולק ל6 סיפורים קצרים, אבל כל אחד מהם הוא הצצה לנבכי האהבה של הסופר לז'אנר.

המכשף הוא הכול פחות או יותר, הוא יצור אמיץ עם מטרות נעלות יותר וגם קצת פחות. הוא חולק את עולמו עם בני התמותה הרגילים, ולצידם ענקים ודרקוניים אימתניים או סתם יצורים בלתי מוסברים. לכולם זכות קיום עד שכף רגלו של המכשף דורכת על אדמתם, וכעת מה שנותר הוא לקוות שהם לא הסבו נזק לבני האדם. זה נשמע קצת לא מוסבר, ולכן כעת אסביר במה מדובר. תפקידו של המכשף בספרי המכשף, הוא להיות אוזן קשבת ושליחם של בני האדם בציד אחר מפלצות ויצורים רעים. כמובן שהסופר אנדז'יי ספקובסקי מספק לרוב סיבה למה הם צריכים למות, אבל גם בלי סיבה נראית לעין אני נהניתי לשמוע את מעלליו של גראלט. הוא מספיק מעניין אפילו בשביל לעמוד בצד, להקשיב למלכה מקשקשת אבל לא לקחת צד פעיל בסכסוך המתגלע בינה לבין אביר מסתורי ומעוות.

הכירו את דמותו של גראלט מריביה, מכשף רב עוצמה, מחושב ובעל יכולות כישוף ולחימה עוצמתיות במיוחד. אם ננסה לתמצת בקצרה את חייו של המכשף שלנו, המטרה שלו במרבית הפעמים היא לבצע משימות בעד גמול כספי. נשמע שטחי מידי? לא כשאתם גראלט מריביה, שנאלץ לא רק להיאבק, אלא גם להתערב ב"פוליטיקות" הפנימיות במקומות אליהם הוא מגיע. הוא מקבל תפקיד חשוב ובולט שמשפיע על הסביבה שלו, ובאופן כללי הדמות שלו היא דמות עגולה עם רצונות מחשבות ומהוויים.

אנחנו בהיותנו דוברי עברית זכינו נכון לעת עתה לקרוא בשפתנו רק את "המכשף המשאלה האחרונה" שהוא אוסף סיפורי הרפתקאות קצרים של גראלט. אנחנו עוברים מסיפור לסיפור בשקיקה, קוראים על חוויותיו בדרכו לממלכות מרוחקות או לכפרים נידחים ומצורעים. מה שהופך את הספר הזה לכל כך טוב הוא האופי של הדמויות שמשולב בדיאלוגים קולחים, למרות שהכתיבה שלו מורכבת ועשויה לאיים עלינו במבט ראשון. בערך כמו שהתרגלנו ללמוד את שירת וספרות ימי הביניים, על כל המניירות והאופי של הספר הזה.

ההשוואה המתבקשת תמיד נוגעת לקלאסיקות כמו שר הטבעות ושיר של אש ושל קרח, אבל השפה שמדברת הפנטזיה האפית ספקובסקי ייחודית לו. הוא נכנס במידת מה לפולטיקה של הדמויות, אבל הוא בוחר שלא להתעמק יתר על המידה. הוא לא ממציא שפה פנטסטית ייחודית, אבל הוא מדבר בשפת בני האדם וזה מה שהופך אותו למעולה. אני נהנה לראות את האנושות שברא אנדז'יי, אנושות שלא רחוקה משלנו במידה ונשים בצד לרגע קט את המאפיינים הפנטסטיים והאווירה האפית. הוא שואב לא פחות מהסופרים האחרים מהמקורות, 'וזורק' על הדף את הסיפור עם האלמנטים הייחודיים לו. אין שמח ממני לחוות את העולם של גראלט, להתחבר לדמויות וליהנות אפילו מהשתיקות שגם מאחוריהן יש סיפור ומסר.

אסכם זאת כך, אני כבר מחכה לקרוא את החמישייה הבאה בעלילות המכשף, שהולכת בקו שונה מהמשאלה האחרונה. כאמור המשאלה האחרונה היא אסופת סיפורים קצרים, ולכן גם לא מצליחים להתעמק יתר על המידה בעולם אבל מספקים פרספקטיבה לקראת הקריאה של הסיפורים המלאים. מה שהסיפור כן מאפשר הוא כניסה ראשונה ומרתקת לעולם של המכשף, והכרה של הדמויות והסיפור שמאחורי הדמות המסתורית גראלט. אתם מחפשים ספר עם מורכבות ולא מעט אקשן וכתיבה איכותית? המשאלה האחרונה הוא הספר שיחזיק אותכם פעורי פה ובמתח. אתם תכירו דמויות, תשנאו אותם ותאהבו אותם בו־זמנית וכמובן תחוו את עלילות גארלט בצורה מרוכזת וממוקדת (להבדיל מספר שמספר עלילה אחת ועובר צעד־צעד.)

גילוי נאות:
תודה לידיעות ספרים שאוהבים על עותק הסקירה של המכשף: המשאלה האחרונה.

אנחנו עושים את מירב המאמצים להגיע לבעלי זכויות היוצרים. אם ראית משהו שפוגע בזכויות היוצרים שלך ו/או מישהו מטעמך אנא פנה לעמוד צור קשר ודווח לנו על כך.

רוצים לקרוא עוד?

מי אני?

עומר אוקון

עומר אוקון

עומר אוקון, בן 24 שגר אי שם בצפון. סטודנט לתקשורת, גיימר,
תולעת ספרים ומכור לסרטי אימה. העיתון הוא הסרט האהוב עלי.

מה אתם חושבים? מוזמנים לשתף אותנו

מה קוראים היום?