טינה בארץ הפלאות – Tiny Tina's Wonderlands – ביקורת

בורדרלנדס הוא אחד המשחקים האהובים עלי, ותמיד כשנכנסתי לשחק בו חוויתי חוויה איכותית ומעניינת. חברת גירבוקס אף פעם לא איכזבה אותי, וכעת היא יצאה עם משחק חדש מהיקום והעולמות של בורדרלנדס – TTW. מה ניתן לומר על משחק חדש מהיוצרים של בורדרלנדס? האם הוא עומד בציפיות המעריצים?

אז אחרי אי אלו שעות ארוכות במשחק החדש מבית גירבוקס, אני חייב לומר שאני די חלוק בהרגשתי לגבי המשחק החדש של הסטודיו. לא שיחקתי בהרחבה של בורדרלנדס 2, שנקראת כמובן באותו השם ונוגעת באותו עולם. בכל זאת נכנסתי בתקווה שמדובר ביצירה לא פחות מעולה, כזו שתשתווה למשחקי בורדרלנדס המשגעים. אני לא אומר שמדובר במשחק נוראי, כי הוא מגניב לפרקים ארוכים ומייגע לפרקים ארוכים אחרים. מדובר במשחק שכולו מוקדש לכל חובבי משחקי BL, שאמור לספק להם עולם פנטסטי חדש שיגרור אותם לשעות נוספות ובלתי מורגשות של חוויה מורגשת. בקצרה? קצת כמו לקחת את בורדרלנדס ולדחוף לתוכו סטרואידים וסמי הזיה מהסוג החזק ביותר.

לפחות להרגשתי קיבלנו משחק שלא סגור מה הוא אמור לייצג, עם ניסיון לרצות את כל חובבי BL ההדוקים ביותר. ברגע שנכנסים למשחק לראשונה מבינים שמדובר כמעט באותו מנוע גרפי, כמעט אותם כותבים ומכניקות לא שונות למדי. נכון, מדובר במשחק שונה וחדש שיש לו בסיס קודם כDLC, אולם לצד יתרונות מובהקים הוא מכיל גם חסרונות בולטים אף הם. בין היתר? מכניקה הנשק יכלה כן לעבור שיפור וחיזוק וגם המעטפת העלילתית חלשה מעט לטעמי. כמה חלשה? לא בצורה שתשפיע על ההנאה, אבל כן כזו שתגרום לכם לפעמים לדלג על דיאלוגים או פשוט לרצות להכנס כבר לשדה הקרב. יש לו יתרון קל בדרך בה אנחנו חווים חלק מהעולם, לכך נכנס בעיקר בפסקה על המשחקיות.

עלילה בארץ הפלאות

למרות שעסקתי לא מעט בהשוואה לבורדרלנדס, זה כמעט מתבקש במקרה הזה ביחס למשחק שמנסה להדמות ולהתחקות אחר דמות האב שלו. מצד אחד מנסה להצחיק ולשעשע אותם עם דיאלוגים שנונים במשחק ובקטעי הקאטסינס. מהצד שני הוא מנסה לספר סיפור פנסטסטי שלא יבייש אף ספר פנטזיה מודרני בדרך מיוחדת וצבעונית. לא תמיד זה עובד, וההרגשה היא שלא מדובר במשהו מספיק "אורגני" ובלתי מורגש. הדיאלוגים והסיפור מתישים למדי, גם אם מעלים גיחוך קל על הפנים מפעם לפעם.

המשחק מנסה, די לראשונה האמת, ליצור סיפור משולב המזכיר משחק קופסה ודאנג'נים/מערות למיניהם. המספרת היא כמובן טינה, שמנהלת את הכללים והחוקים של העולם הפנטסטי. רעיון אמיץ ומעניין, שאולי יסקרן שחקני וחובבי משחקי קופסה. האמת שאופציה מסקרנת שחבל שלא שולבה זו יכולת לבחור דיאלוגים, ולקחת חלק פעיל יותר בשיחות עם דמויות אחרות ועם השותף התורן והמלווה האולטימטיבי – פטרייה (תחליף לקלאפ טראפ).

הגרפיקה מוכרת לי קצת…

כמו שתת הכותרת מציינת המשחק פשוט מזכיר בצורה כל כך מטורפת את בורדרלנדס. זה הגיוני בעיקר כי מדובר במשחק Standalone שיצא ומבוסס על DLC באותו שם לBL. תמיד הצלחתי לאהוב ולהתחבר לגרפיקה הקומיקסית והמצוירת להפליא של סדרת BL, לכן גם במקרה הנוכחי לא יכולתי שלא לאהוב את מה שעשו עם המשחק. הוא כן עבר שינוי קל בפן הגרפי, בעיקר בצורה בה הוא מונגש לשחקנים שנכנסים לעולם הקסום.

בהתייחסות לכלל האסקפטים הגרפיים המשחק משלב קטעי קאטסינס שבנויים מפריים בגרפיקה של המשחק. בקטעים הללו רואים את טינה ודמויות נוספות/אלמנטים נוספים שמשולבים. בנוסף לכך ישנו אספקט מראה של משחקי קופסה. כלומר אנחנו נעים בין אזורים ועולמות כמו במשחק לוח, עם מבט־על בדמות שכמובן מוצג בגרפיקת BL קלאסית. כך כמובן גם משחק האקשן עצמו שאליו נכנסים ממבט־העל, כשאנחנו לרוב מבצעים בו בין משימה לכמה משימות שחלקן הן משימות ראשיות וחלקן צד. המשחק לא מכיל מחזוריות יום ולילה כמוכר לנו, ואפילו צללים של דמויות כמעט ולא נראה בשום סיטואציה. אני יכול להבין ולומר שמבחינה גראפית אי אפשר לשפוט אותו, היות שהוא לא מנסה או מתיימר להיות המשחק־הסופר־דופר־ריאליסטי שקיים.

המלך הכריע? המשחקיות של Tiny Tina's Wonderlands

כאן אנחנו נכנסים באמת לנקודת השיא שהמשחק היה אמור להביא לנו, הוא ניסה לספק חווית משחקיות מרתקת ומהנה. הוא הצליח בכך בצורה מסוימת, במיוחד בדרך בה חולקו המשימות למשל. אנחנו לא חווים עולם פתוח כמו שהתרגלנו, כמובן באופן יחסי, וגם החלוקה בין עולמות עברה שינוי בולט למדי. בין קטעי הקאטסינס הקצרים אנחנו פשוט מתהלכים בעולם שבנוי כמו משחק קופסה, כשאנחנו הדמות הראשית שמתהלכת על הלוח. על מנת להתקדם בין המשימות ובעלילה אנחנו צריכים לפתוח אזורים. הדרך בה פותחים אזורים מבוצעת על ידי משימות הצד והראשיות. בין לבין כמובן מוצאים דבר או שניים לעשות, כמו איסוף כסף ותחמושת או נשקים. המבט המרכזי שלנו הוא כמעט שיותר להתקדם במשימות ולפתוח אזורים, למשל כאלו שחסומים במחסומים או בהם מוצבים טירות עם מפלצות רבות או בוסים. כן, במשחק יש גם בוסים, קשים יותר או פחות זה תלוי בכם ובהתקדמות שלכם.

מצאתי את עצמי נאבק במפלצות ובוסים עם הנשקים שאספתי או רכשתי בחנויות, אך האמת שהרגשתי פעמים רבות שהנשקים פשוט לא מאוזנים מספיק. נכון שמדובר גם בלצבור סקילס מול האויבים, אבל גם לנשק שאוספים או משיגים צריך לתת לא מעט קרדיט שמסייע לחיסול האויבים. בנוסף לכך המשחק מוגדר כמשחק תפקידים, ומשלב בתוכו עץ יכולות נחמד שבאמצעותו אנחנו מתחזקים בשלל אלמנטים כמו כוח, מהירות או מתקפות מיוחדות. בסופו של דבר המשחקיות שלו ממש לא רעה, היא אפילו מהנה ברוב הזמן. כמובן בתנאי שלא לוקחים אותו ברצינות יותר מידי, דבר שלא קשה לעשות בעיקר כי בכל זאת מדובר במשחק מהיקום של בורדרלנדס במידה מסוימת.

לסיכומה של ביקורת…

למרות שלא מדובר בפאר היצירה, Tiny Tina's Wonderlands הוא עדיין משחק לא רע בכלל. החוויה שבו קסומה במרבית הזמן, והוא מספק לכל חובבי המשחקים של גירבוקס חוויה נוספת. הוא לא בא לחדש יותר מידי, אלא לספק עוד מאותו דבר ממה שאנחנו כבר אוהבים – וזה בסדר גמור. סך הכל מדובר בחוויה די טובה, בין עלילתית ובין בגיימפליי. חובבי בורדרלנדס (בפעם המאתיים מיליון…)? אתם מוזמנים להכנס לעולם שמרגיש כהמשך. מי שלא נגע במשחקי בורדרלנדס, אתם עשויים ליהנות לא פחות מהעולם הפנומנלי של טינה. מה שבטוח, אל תוותרו על החוויה!

טייני טינה'ס וונדרלנדס הושק ב25 במרץ 2022 למחשב האישי,
Xbox one, Xbox series X/S, Playstation 4/5.
תודה רבה לעדלי יונייטד על עותק הסקירה של המשחק.

אנחנו עושים את מירב המאמצים להגיע לבעלי זכויות היוצרים. אם ראית משהו שפוגע בזכויות היוצרים שלך ו/או מישהו מטעמך אנא פנה לעמוד צור קשר ודווח לנו על כך.

רוצים לקרוא עוד?

מי אני?

עומר אוקון

עומר אוקון

עומר אוקון, בן 24 שגר אי שם בצפון. סטודנט לתקשורת, גיימר,
תולעת ספרים ומכור לסרטי אימה. העיתון הוא הסרט האהוב עלי.

מה אתם חושבים? מוזמנים לשתף אותנו

מה קוראים היום?