האופל משתלט על הטירה – A Plague Tale Requiem – ביקורת

המשחק השני בסדרת A Plague Tale יצא לאור, והווה נקודת המשך לאחר סיום המשחק הקודם. הוא ממשיך באותו קו רגשי כמו קודמו, ומנסה לפרוט על מיתרי הלב שלנו השחקנים. מה אהבתי ומה חשבתי על A Plague Tale Requiem?

אני אוהב משחקים עם עלילה חזקה, שמגובה בפסקול מרשים ומשחקיות שסוגרת לנו אחלה חבילה. זה מה שA Plague Tale Requiem עושה – סוגר חבילת אלמנטים מרשימה שהופכת לחוויה עוצמתית. הסטודיו Asobo Studio פיתח כמה משחקים לאורך קיומו, אבל אף משחק לא היה חוויית גיימינג משמעותית. לחלל הזה בעולם הגיימינג ובלב שלנו נכנסים A Plague Tale: Innocence וA Plague Tale Requiem. אני מבין את החיבור של המילה רקוויאם (מיסה קתולית לזכר המת) בהקשר של המשחק הזה. אנחנו עוברים טלטלה נפשית ורגשית עם הדמויות, מעבר לכל משחק התבגרות רגיל. המוות אורב בכל פינה בעולם הדכאוני והמהמם, ואנחנו נכנסים למרכזו של משבר קולוסאלי עבור הדמויות. לא מדובר בחוויה שגרתית או טבעית, אלא ברצף אירועים חסר מזל שהופך לסיפור מרתק שמשמיד כל חלקת אופטימיות טובה.

לאחר הסוף ההירואי-משהו של המשחק הקודם, המשחק החדש מנסה להראות לנו שההירואיות לא הייתה לשווא. שחקנים שאמיסיה ומשפחתה נכנסו להם ללב וריסקו אותו לרסיסים, יחוש צל הקלה עם המון רגעים דרמטיים בהמשך הרפתקאותיהם לאחר שברחו מארצם ההרוסה והחרבה. כך אנחנו יוצאים הרחק למסע מרתק בעולם אכזרי – בדרך לחיים טובים יותר הרחק מהסכנה.

סיקוול מאסטרפיס הרחק מהסכנה

העלילה של משחק ההמשך A Plague Tale Requiem מתרחשת כחצי שנה לאחר תום העלילה של המשחק הקודם. המשחק מחולק מו קודמו לפרקים/חלקים, שבתוכם אנחנו עושים משימות ואתגרים עם כמה פאזלים. אנחנו עדיין בתקופה הלא פשוטה של המאה ה14. מלחמות הורסות כל חלקה טובה ופוגעות בחפים מפשע ואזרחים תמימים. אנחנו עוקבים אחרי אמיסיה ומשפחתה במאבק לשרוד מול כוחות גדלים מהם. המשפחה של אמיסיה נמלטת, והיא נאלצת לשרוד ביחד עם אחיה הרחק מביתם. כשאני אומר לשרוד אני מתכוון להתמודדות לא פשוטה מול חיילי אויב אימתניים עם רצח בעיניים, ובמקביל עם מחלת דם מסתורית שתוקפת את אחיה הקטן הוגו (אני מזכיר לכם, מדובר בתקופה שבה הרפואה הייתה בגדר מדע בדיוני לכל היותר).

המחלה המסתורית שלקה בה הוגו הכניסה לטראומה רגשית את אמיסיה, והעניק לו יכולות מיוחדות ועל טבעיות. הדיאלוגים בין הדמויות פשוט נהדרים וגם המעורבות בסיפור עושה עבודה די טובה, קשה להתעלם מהנושא שבו נוגע המשחק. החל ממחלות מסתוריות בזמן מלחמה גדולה, ומאבק במסדרים אפלים ואמונות שונות ופאגניות. מה שבטוח שכל פעם שקרה או עמד לקרות משהו לדמויות בסיפור ירד לי הלב, וגרם לי להחסיר פעימה מדאגה לחייהם של הדמויות. למרות שמדובר במשחק שפחות שם דגש על אימה – הוא מפחיד מעצם הסיפור ומעצם דמויות המשנה והאויבים שמלווים אותנו.

היוצרים היו עסוקים בבניית הסיפור, חלק אחר כך, ויצרו מבנה עלילתי ומילאו אותו בתוכן נפלא. הסיפור לא מתבייש לזעזע, אבל גם לא צריך למשל להעזר בגור כדי לזעזע. הוא פשוט מספר סיפור, שהוא שלעצמו פשוט מצליח לגעת בעצמו בנפש שלנו. בנוסף לכך גם השילוב של נושאים כמו כתות ואמונות פגאניות מוצאים את עצמם בפנים, והניסיון של אמיסיה והוגו לשרוד ממשיך לעמוד על גבול ההירואיות גם כאן. אין לי ספק שמדובר במשחק שמבחינה עלילתית פשוט ישבור אתכם וירכיב מחדש, ויפרוט על הרגשות כמו שרק הוא יודע לעשות.

שמיים מעוננים, ארץ בוערת – גרפיקה מצוינת

כיאה למשחק שעוסק בעולם לא פשוט, ומנסה להכניס אותנו לאווירה, הואעושה זאת נפלא באמצעות אלמנטים חזותיים וגרפיקה תואמת. עולם שכולו אפרורי ועצוב, עם מספר נקודות אור מצומצם. הכול נראה לא רק נפלא, אלא גם מציאותי יחסית ותואם למסר שהוא מנסה להעביר. כן אשים דגש על יפור המוסלים של הדמויותף שמרגישים לעתים כבובות או אובייקטים רגילים. בעיקר אזור הפנים, שלמרות הוויס אקטינג המצויין נראים סטטיים לחלוטין.

המשחק ברמת המאקרו, בנוי בצורה אסתטית לגמרי והמודלים ברוב הזמן נראים נפלא. הם עושים את העבודה ומשדרים בדיוק את מה שמצפים. המאה ה14 מודגשת היטב בפרטים הקטנים והגדולים, ומה שמצפים לראות באזור בו מתרחש המשחק (צרפת) ממש משקף את התרבות – ואלו פרטים חשובים עבור משחק כזה. בהחלט חשוב לציין מעט באגים גרפיים, כמו מודלים של נחיל עכברושים שהשתגע. לא משהו שעשוי לפגוע בחוויה או לגרום לי להתחרט – מדובר במשחק שמזכיר את החוויה הגרפית במשחקים של חברת סקוור אניקס עם קצת יותר חיים.

המסע הלינארי של אמיסייה והוגו – משחקיות

אין צורך לחשוב על דבר יותר פשוט מלשחק בA Plague Tale Requiem, בעיקר כי הפאזלים לא מסובכים והם דרך נוספת לחוות את הסיפור. בנוסף מדובר במשחק לינארי באופן מלא, שבו אנחנו זזים בכיוון אחד ומתנהלים בדרך קבועה מראש. בין שיחות עם דמויות נוספות, ובין ביצוע משימות פשוטות ומסובכות כאחד. המשחק לא מאכזב לרגע, ומעביר באמצעות עלילה המשולבת משחקיות בצורה נהדרת. כדמות של אמיסיה אנחנו מתנהלים במשימות התגנבות קלות וקשות, משתמשים בכלים שלרשותנו כמו רוגטקה ואמצעים מהסביבה. המשחק עצמו הוא פחות משחק אקשן קלאסי, וצריך להתנהל בצורה חכמה ובעיקר להקשיב לדמויות ולרקע.

אחת המטרות היא גם לאסוף סוג של מזכרות בדרך, שקשורות לדמויות של המשחק. זה מוסיף לאתגר של המשחק שמטרתנו היא גם הסיפור וגם להשלים את המשחק לכל אורכו. כאן נכנסים גם לנושא רמת הקושי, והוא באמת לא משחק פשוט. למרות שעלילתית הוא משחק קשה בנושא בו עוסק, הגיימפליי אפילו על הקל ביותר לא פשוט כל כך. האתגרים רבים עומדים בפנינו בחלקים בהם נתמודד מול אויבים חכמים. נצטרך לפתח את היכולות שלנו, לאסוף חפצים בדרך ולהתנהל נכון טקטית.

בגלל שמדובר במשחק שמכיל אלמנטים על טבעיים איך אפשר בלי עץ יכולות מיוחד. עץ היכולות שהמשחק מציע לנו הולך לפי 3 קטגוריות: התגנבות, אגרסיביות וסתגלנות (למשל יכולות אלכימיות). זה מוסיף לא מעט למשחקיות, והופך אותה לגמישה במידה ולא יותר או פחות. את היכולות אנחנו משפרים בהתאם לסוג המשחק שלנו – אם נבחר בכוח נשפר יכולות אגרסיביות, לעומת משחק בשקט ובהתגנבות שישפר את החלק של ההתגנבות שלנו.

פסקול מגן עדן בתוך עולם מהגיהינום

נקודת האור העצומה של המשחק היא הפסקול שמלווה את המשחק. לא פסקול בנאלי ומשעמם ששמענו בעבר, אלא פסקול מזוויעה ומלחיץ משולב באלמנטים של תקווה. הוא הפסקול המושלם שיכולנו לקבל במשחק כזה, והוא כל כך תואם ועובד בכל שלב במשחק. נוסיף לכך את הוויס אקטינג המצוין שמלווה אותנו מצד הדמויות, ואנחנו מקבלים יצירה שלא אוכל להפסיק לחשוב ולומר שהיא מאסטרפיס קולנועי בתוך עולם הגיימינג.

לסיכומה של ביקורת…

ברגע שאתם נכנסים למשחק אתם מרגישים מחויבות, מחויבות עבור ההרפתקה ועבור הדמויות. חלק מהבעיות מהמשחק הקודם עודן קיימות כאן, אולם סך היתרונות עולה על החסרונות. מדובר במשחק מלא עוצמה ורגש, שנותן לנו רגע לא פשוט לחוות עולם קשה יותר ומפחיד יותר. הוא לא מתיימר להיות רך איתנו השחקנים, אלא ורק אותנו בכל הכוח להסתכל לפחד בעיניים. בינינו? הדמות של אמיסייה היא אולי אחת הדמויות הנשיות המעניינות והטובות שקיימות לטעמי בעולם הגיימינג. היא בחורה טובה שדואגת למשפחתה בכל מחיר, ומוכנה לסכן ולהסתכן עבורם. מה שנגע בי בעיקר היה הדינמיקה של הדמויות, והזכות ליהנות מדיאלוגים ששפכו המון אור לסיטואציה. בקיצור? רוצים לחוות סיפור טוב בעולם יפהפה ואפרורי ולשלוט בערך בסיטואציות השונות? מדובר במשחק עבורכם. מומלץ בחום רב במיוחד לכל מי שמחפש סיפור חזק ומרתק שנמתח ל19 שעות חסרות מעצורים.

A Plague Tale Requiem הושק ב18 באוקטובר 2022 למחשב האישי,
Xbox one, Xbox series X/S, Playstation 4/5.
תודה רבה לעדלי יונייטד על עותק הסקירה של המשחק!