רבים מאיתנו לא מודעים יותר מידי לנושא המאגר הבימוטרי שלאט לאט ההצטיידות בו נעשית בכל מדינה מערבית מתוקנת, ברוב העולם זה נכנס כחוק וכהרגל של המדינה והאזרחים וכעת ישראל עוברת מהפכה ביומטרית שעלולה לעלות לאזרחים בפרטיות שלהם ובסכנה שמא ייענשו או ייחשפו בקלות יתרה ובכך חייהם לא יהיו כשהיו.
אחד התנאים של ארצות הברית כבר כמעט עשור על מנת להכניס את ישראל לרשימת המדינות שנחשבות "חברות אסטרטגיות" ובכך לאפשר למיליוני ישראלים לטוס ללא הגבלה וללא ויזה לשטחה היא שממשלת ישראל תעביר לרשותם מאגר ביומטרי של כלל האזרחים הישראלים, לא מעט זמן יחסי ישראל-ארצות הברית נכנסו 
לשרטון ובזמן זה ישראל סירבה לתנאי וארצות הברית המשיכה עם התנאים הנוקשים והסירובים לויזה עבור ישראלים רבים אך כעת על פי כלל הכתבות וכלל הגורמים ישנה התקדמות ואם לא לומר פריצת דרך בנושא דבר שיכול לומר עבורנו כאזרחים דבר אחד – הפרטיות שלנו בסכנה.
אם כל הכבוד לנסיעות חופשיות לארצות הברית ולקירוב ביחסי ישראל-ארה"ב הנושא שנוגע שנוגע לכולנו לדעתי הוא לא החברות הקרובה יותר או הכניסה חופשית אלא ההסכמה אט אט למכור את הפרטיות שלנו, החופש שלנו והמחשבות שלנו למדינה אחרת ומשם הדרך לגורמי הטרור והפשע קטנה, מאגרים כאלה נפרצו לא מעט פעמים ואפילו כאלה שפחות מתוחכמים כבר עברו לידי גורמים רבים שלא אמורים להיות מעורים בפרטים החושפניים האלה עלינו כמו הפריצה והפרסום של מאגר "אגרון" לפני כ10 שנים שמהר מאוד הגיע לגורמי פשע וטרור וזה עוד כשנושא הביומטריה והמאגרים היה בחיתוליו ונכון להיום קשה לתאר מה יקרה כשהמאגר יהיה ברמה כזו ויכיל לא רק פרטים מאוד אישיים עלינו אלא גם טביעות אצבע ודברים מעבר לקיים כיום.
אז מה בעצם ניתן לעשות? כרגע כיחידים איננו יכולים לעשות כלום וכל מי שניגש למשרד הפנים לעשות דרכון או ת.ז ייאלץ להסתפק בגרסה החכמה והביומטרית שלהם(פרט לאלה המחזיקים בת.ז שנוצר לפני ותקף לכ10 שנים), אך יש נקודה של אור כשלאחרונה ארגונים קמו והחלו להלחם על הנושא ולהציף את הסכנות שבו ובעצם להעביר הסברה על הבחירה הקלה של השלטון למצוא מה עשו אזרחיו מהיום שנולדו והדרך המהירה לזהות אותם שבאה על חשבון הסיכוי הגבוה שהמאגר ידלוף/ ייפרץ או יגיע לידיים הלא נכונות וכמובן שלא נדבר על חזון "האח הגדול"(לא, לא התוכנית) מושג שנכתב פעם ראשונה בספר ושנכתב פעם ראשונה כעתיד אפשרי בספר "1984" של ג'ורג' אורוול וכעת עובר מדפי הספר היישר אל המצב שלנו היום, כלומר כמה אנחנו רוצים להפתח בנושא ולקחת את הסיכון שמציג לנו הספר?
עברתי שיעור קטן לחיים דווקא מהגורם הכי לא צפוי – שוטרים. כל מילה שלהם נעוצה בי היטב גם היום והאומנם הם צודקים? בכל לבי אני מאמין שכן.
הנושא שעליו עברתי את השיעור היה החדירה לפרטיות שכבר נגרמת בגלל הרשתות החברתיות וביניהם הגדולה ביותר עד כה פייסבוק(וכמובן משנותיה) וכן, דרך הפייסבוק אפשר לדעת עליכם הכל מהכל. בעצם אנחנו נוהגים לרדת על הרשת הזו שהרבה פעמים במקום לעשות את תפקידה היא עושה הפוך ומפלגת ולא לומר הורסת קשרים חברתיים, היא הפכה מרשת חברתית למעין דרך להעביר אג'נדות שלא בהכרח יישמעו טוב בדרך הרגילה, היא הפכה לדרך לפגוע באדם ושמו(בצדק או שלא בצדק) בדרכים כמו שיימינג ובעצם הפכה לדרך להעביר רעיונות, מקום שפעם הספרים תפסו היום נלקח בידי רשתות חברתיות ענקיות שמכילות מיליארד אנשים ומאפשרות הכל או כלום.
אין נוהגים לבקש דבר כזה אבל השמרו על עצמם ועל הפרטיות שלהם, גופים גדולים כמו תאגידים וממשלות מתהלכים תמיד על החבל הדק שבין לפגוע בזכויות אזרחים לבין לאכוף את החוק, נעים בגבול הדק שבין דמוקרטיה חופשית ונגישה לדיקטטורה קשה ואכזרית, אנחנו לא בדרך לשם עדיין אבל העתיד צופן הפתעות וכשמצרפים לזה משהו כל כך רגיש כמו הפרטים האישיים שלנו זה הופך אותנו לקורבנות עתידיים של משהו גדול(פריצה למאגר, הפצה של פרטים או שימוש לרעה בידי גורמים שדווקא כן מורשים לכך). פשוט הזהרו.
