ממעט הטריילרים שראיתי על Wild Hearts הסתקרנתי, במיוחד שאני חובב של סמוראים והתקופה בה פעלו. לכן אני גם חששתי לאן המפתחים יפנו, וכמה הם יגוונו ברעיון שעל פניו נשמע מבטיח. היו משחקים של החברה שאהבתי והיו שפחות, אבל בגלל הרזומה שנוטה לכאן ולכאן – פחדתי על IP צעיר וחדש עם פוטנציאל. מה חשבתי על Wild Hearts?
חששתי להכנס לעלם של Wild Hearts, ומה שמשך אותי הוא האהבה שלי ליפן העתיקה ולסמוראים. האמת שלא התאכזבתי כמו שפשוט היה מאתגר עבורי להבין בשעות הראשונות לאן חותרות פניי במשחק. המדובר הוא משחק עולם פתוח בו אנחנו יוצאים להרפתקה עם מינימום סיפור ומקסימום אקשן. בין היתר נחשפתי למאפיינים שנתנו לי פרספקטיבה אחרת על המשחק. בעיקר ההבנה שאני לא גרוע כמו שהמשחק פשוט דורש פיתוח סקילס ומחשבה אסטרטגית.
אנחנו נמצאים בצומת דרכים המשלב בין תרבות עתיקה מבוססת יפן הפיאודלית לבין עולם טכנולוגי ומשוכלל שכאילו במקרה מכיל גם מפלצות ובוסים. אז שוטטתי בעולם וחיפשתי להבין את המהות שלי במשחק, לממש את המטרות ולת להרפתקה של ״פעם בחיים״ רק אני נגד המפלצות. להגיד שבאתי מוכן למה שקיבלתי בפועל? לא באתי מוכן וזו הייתה הפתעה גמורה עבורי. במיוחד לנוכח ההשוואות למונסטר האנטר שבפשוט לא יצא לי לשחק. הכיוון שלי בגיימינג היה שונה לחלוטין, והשבירה של הכיוון דווקא למקום שלא באזור הנוחות שלי הוא מה שמרתק אותי בWild Hearts.
״הילד״ הצבעוני של יפן
אני בוחר להתחיל דווקא בנושא הגרפיקה של המשחק, בייחוד שהוא לא בא לתת לנו את הדבר הכי טוב שקרה בעולם הגיימינג ויזואלית. אם נסתכל עליו נראה שהושקעה מחשבה בפרטים הגדולים והקטנים, והטקסטורות והצבעוניות פשוט מושכות את העין. בייחוד כשאתם מסתובבים בעולם הדי גדול שנבנה פה. למרות זאת לא מדובר במשחק היפה ביותר שתמצאו, ניתן להשוות אותו למשחקי Switch, ולכל היותר רמה של העשור הקודם.
שלא תבינו לא נכון, אתם תסתובבו ותדהמו ממה שיש לו להציע בויזואליות שלו. במיוחד הפרטים על מודלים של מפלצות ושל הדמות שלנו ואפילו בסביבה. נתקלתי בבאגים גרפיים לעתים, אבל זה לא פגע במה שחשבתי עליו – כי זה ניתן לתיקון. הרגשתי נפעם מלהסתובב בעולם וליהנות , ממש חגיגה צבעונית לעיניים, אולם זו ממש לא גרפיקה של הדור הבא.
הסיפור שלא סופר או איך פשוט לחסל מפלצות
גם אם תתעמקו לא תמצאו סיפור עמוק במשחק, למרות שאנחנו זוכים להכיר דמויות ולנהל דיאלוגים. למרות כל זה הסיפור בWild Hearts זניח יחסית, ומפנה את המקום לטובת המשחקיות שלו. אם ננסה לחפור עמוק אנחנו משחקים צייד שהגיע ממקום מסתורי, עם מעט פרטים, ונשלחים להלחם באיתני הטבע ובמפלצות שמייצגות אותם. התקווה של העולם נגד הקימונו (המפלצות) היא כמובן אנחנו, כשאף אחד לא מבין למה פתאום הטבע החליט להלחם בחזרה ואיך המפלצות קיבלו כוחות אימתניים.
המשחקיות היא לב העניין (והעולם)
בואו נעבור לשורה התחתונה והיא הגיימפליי, כשהמשחק פשוט דורש מאיתנו שימוש בסקילס אישיים. זריזות, ראיה מרחבית, הבנה של הסיטואציה וניצול משאבים נכון. אלו רק חלק מהדרישות שצריך לפתח במשחק כדי לא רק להלחם אלא גם לנצח. אתם עשויים למות עשרות פעמים, והמפלצות לא מרחמות לרגע (אולי חוץ מרגעי גליצ׳ים). בעיקרון מדובר במשחק RPG המעודד חקר סביבה, איסוף משאבים, שיפור יכולות אישיות ויכולות הדמות ולפתח מיומנויות בקרב. במבט מלמעלה זה נשמע פשוט, אבל כשנכנסים לעומק מבינים שזה ממש לא כך. כל הקטע במשחקים כאלה זה הזמן שלוקח לפתח את עצמנו, הן מבחינת המכניקות שמציע המשחק והן ביתר הבחינות. במהלך הסיור בעולם תחשפו למשימות שונות, שתצטרכו כמובן לאתר בעצמכם במרבית הפעמים. ולמרות ההסבר הקצר שנקבל כטוטוריאל, עדיין נצטרך ללמוד כמעט הכל בעצמנו.
מדובר במשחק שדורש מאיתנו, כמעט כמו משחקי סולס, להפוך עולמות כדי להיות ציידים/לוחמים טובים יותר. כן היה לי קשה להתרגל לתזוזה ולמתקפות, שהרגישו לי איטיות ומסורבלות מידי. נאמר לי שמדובר במשהו שהוא חלק מהמשחק, וקיבלתי את זה ובחרתי לנסות ולראות והאמת? זה פשוט דורש התרגלות. בנוסף ניתן להתחבר עם חברים, כולל קרוס פלטפורם, ולרוץ ולהלחם ביחד ברחבי העולם במפלצות. אחד הדברים שקלטתי במהלך המשחק שלא משנה לגמרי שמשחקים ביחד או לבד, היות שהמפלצות חזקות במיוחד.
סאונדטראק קלאסי מסורתי?
הסאונדטראק נוטה לכיוון האגדי עם מגע יפני, ואני ממש רוצה לציין אותו לטובה. הוא מכניס אותנו לאווירה יפנית מסורתית, שמשתלבת היטב באווירה הויזואלית והרעיון שכולל מסע בארץ לא נודעת. עולם של סמוראים וטובי הלוחמים, שנחמים במפלצות, ופסקול שנכנס ומכניס עוד קצת דרמה. עושה חשק לבלות שעות רק בהאזנה למוזיקה שנמצאת ברגע. בנוסף האפקטים הקוליים של החרבות והמתקפות נשמעות מעולה, טבעיות לחלוטין דבר חשוב לפחות עבורי במשחקים כאלו. כשהכל עובד בצורה הרמונית, מה שנותר זה להניח את המסביב ולא לגעת.
לסיכומה של ביקורת
אני לא יכול לנחש מה עובר ליפנים בראש, אני רואה את מה שעבר ליוצרי המשחק. יצירתיות מאין כמוה, שמשולבת עם ניסיון מוצלח יחסית ליצור משחק טוב. משחק ציד מפלצות שעלילה היא החלק הכי פחות בולט(לא השקיעו יותר מידי אפילו בדיבוב), ונוטה פשוט לזרוק אותנו לאקשן לעשות מה שנרצה ואיך שנרצה. הוא פתוח מאוד בעולם, במכניקות, ומעביר לידיים שלנו את השרביט – נבחר מה שנבחר זה מה שיהיה. כן, היה לי קשה להתחבר בהתחלה בעיקר כי חשתי איטי ומסורבל. אבל העמקה של כמה שעות הובילה אותי למסקנה שפשוט מדובר בז׳אנר שלא ניסיתי בעבר. לכן אני כן רוצה לפרגן לו, ולתת לו צ׳אנס וגם אתם. הוא לא שיגרתי, אבל כן נותן תחושה שראינו משהו כזה בעבר בדרך זו או אחרת. אז יאללה לכו להכות במפלצות ללא רחמים.
Wild Hearts ('וויילד הרטס') הושק ב17 בפברואר 2023
ל-Xbox, Playstation ול-מחשב אישי.
תודה רבה לעדלי יונייטד על עותק הסקירה של המשחק!
