זה המשחק השני לאחרונה שבו אני משחק שעוסק ביפן ובתרבות היפנית. בעוד שבווילד הרטס אנחנו מקבלים נגיעה מאוד רופפת לתרבות, LIKE A DRAGON: ISHIN! הוא כמעט מאה אחוז תרבות יפנית מקורית. הוא מזכיר את העולם שמספקים לנו במשחקי יאקוזה, שמצטיינים עלילתית וגם באספקטים נוספים. מה חשבתי על LIKE A DRAGON: ISHIN?
LIKE A DRAGON: ISHIN הוא משחק שזורק אותנו לכפר יפני, ואנחנו נכנסים בתוך לוחם מיומן לעבור מסע עמוק (ומשום מה לא מדובב) עם הדמויות שסביבנו. שיחקתי בכמה וכמה משחקי יאקוזה, והם תמיד נתנו לנו עלילה מרתקת, לא פחדו להתעסק ב"פוליטיקה" או ״לשחוט פרות קדושות יפניות״. יחד עם ההיצע של המשחק מבחינת משחקיות, גרפיקה ופסקול ניתן לומר שמדובר במשחק לא רע. הוא לא מרגיש יאקוזה אבל הוא כן מנסה לתת לנו תוצר איכותי עם מכניקה מגוונת ויתר אספקטים חשובים.
אנחנו לא סתם עוד לוחם, אנחנו משחקים סמוראי חזק וקשוח עם הקוד האתי הסמוראי על כל המשתמע מכך. המשחק לא מכיל פתיחות או אופציות רבות, והוא ליניארי כמו משחקים אחרים הדומים לו. בסופו של דבר אנחנו הולכים על הרפתקה, המחולקת לפרקים, ונבנתה עבורנו מראש. אווירה קצת שונה מהמשחקים שיוצאים בשנים האחרונות, במיוחד שהוא מנסה לשלב יכולות rpg כאלו ואחרות בצורה עדינה יחסית.
״הצדדים היפים של הדרקון״
המשחק מכיל ויזואליה לא רעה, והוא בהחלט משווק לנו אווירה יחסית אותנטית. בין שנסתכל בטקסטורות מסביב מקרוב ומרחוק הן נראות טוב מאוד, במיוחד שהוא לא מנסה מלכתחילה להיות ריאליסטי. יש באגים גרפיים בולטים לעין שכן הורסים את החוויה הכללית של העולם, ואני כולי תקווה שישוחרר פאטצ׳ שיסדר אותם. גם השילוב של כתוביות וההתנהלות של הממשק במשחק לא נוחה לגמרי לעין. הדמויות נראות לא רע, עם הבעות פנים נוקשות שנראות כאילו הדביקו איברים על אבן. עיצוב העולם יכול היה להיות טוב ומושך יותר, אפילו במגבלות שהמשחק מציע. כן קשה להתרגל לכך שהמשחק ליניאר ולא מציע עולם רחב ידיים, אבל דווקא כאן הייתה להם הזדמנות לפרוץ דרך ולתת לנו ויזואליה טובה יותר.
יש השקעה בעולם מבחינה אסתטית ושמים לב לזה, אבל יכלו לחזק את האווירה ואת מה שקיבלנו עוד טיפה. מה שנקרא להדק קצוות וליצור מודלים מחודדים יותר, טקסטורות באיכות טובה יותר ולחזק בנו את הרושם הויזואלי. כלומר לתת לנו תוצר מוגמר מעט שונה, שאפילו יזכיר יותר אווירת מנגה מצוירת ומעוצבת בצורה מהפנטת כמו שרק יפנים יכולים עם מעט רצון ויכולת.
הסיפור של הסמוראי מהעיירה
אז כמו שכבר הבנו מדובר במשחק שלוקח אותנו למאה ה19, או ליתר דיוק 1867, וככזה הוא מציע סיפור רקע עם אווירה וניסיון ליצור הזדהות. הסמוראים תמיד היו, כמו תרבויות המזרח, שונים וזרים לנו כמערב. לכן אנחנו גם מקבלים את המשחקים שלנו בצורה שונה, וLIKE A DRAGON: ISHIN הוא בדיוק הייצוג הנפלא לזה. הסיפור עוקב בתקופה בה יש תסיסה פוליטית ביפן, ועל אחת כמה וכמה באזור הכפר בו אנחנו גרים. אנחנו משחקים את הדמות של הסמוראי הקשוח סקומו ריומה. עיקר הסיפור מועבר רוב הזמן דרך כתוביות, דרך מסורתית למדי להעביר סיפור שאמור להגיע גם לאנשים מחוץ ליפן לטעמי. ובדיאלוגים המהותיים ניתן לשמוע את הדמויות משוחחת ביפנית.
בכל אופן המנטור שלנו נרצח באכזריות על רקע פוליטי, ואנחנו יוצאים למסע נקמה ומסע להבין מה קרה. הדרך היחידה שלנו לזהות את התוקף היא בדרך בה הוא נלחם, ואנחנו יוצאים למסע לאיתור וצדק. אנחנו נמצאים תחת כיסוי בארגון שינסנגומי, כשימי הזוהר של הסמוראים מתקרבים לקיצם. האמת שזה נשמע סיפור מאוד מעניין, וזו באמת חוויה שנהניתי לחוות, רק בבקשה תשקיעו עד הסוף אפילו עם מדובר בדיבוב ביפנית ולא אנגלית.
הדיאלוגים מעניינים במרבית הזמן, אבל יש מצב שתמצאו את עצמכם לוחצים על לחצן הדילוג המהיר לעתים. האמת שמרבית הסיפורים הנוגעים לתקופה של הסמוראים מעולים, והיכולת לקחת אותם ולהלביש על משחק היא די מצוינת. כמו שאגב עצם זה שהוא קיים מול העיניים מרגש כאילו המפתחים לא האמינו מספיק בכוח של הסיפור שלהם. לא בהכרח שזה העניין כמובן, אבל כך זה לפחות מרגיש.
משחקיות
והרי המשחקיות של LIKE A DRAGON: ISHIN שאלמלא הייתי מעורב במשחקים בז׳אנר, יש מצב שהייתי מסתבך שעות רק להבין מה צריך לעשות. המשחק לא מציג את הגיימפליי הכי אינטואיטיבי, ולעתים צריך לחפש מה המשימה שלנו. זאת למרות שממילא המשחק ליניארי, תחום במקום קטן יחסית ומתבסס על עלילה בעיקר. מערכת הקרבות היא אחת מנקודות האור הבולטות, ואני מרגיש כמו לוחם מיומן באומנויות לחימה. רק לתקוף ולהלחם בלי מעצורים, אבל כמובן שכל הקרבות שלנו סובבים סביב העלילה. אבל בהחלט יש מקום לציין אותה, להבדיל ממערכת התנועה והתזוזה במשחק. התנועה והתזוזה מרגישה לא טבעית ולא נוחה, ויוצא שאני פשוט מרגיש כאילו היא פשוט לא בשלה או מוכנה עד הסוף.
בנוסף, במשחק ישנו מפה קטנה בצד המסך שתסייע לנו להתנייד, בתוכה נוכל למצוא את המקומות אליהם נצטרך ללכת. בין שמדובר בסטורי-ליין הראשי, מיני משחקים נחמדים או אפילו משימות משנה נחמדות על הדרך. סך הכל המכניקה כולה לא מאכזבת או רעה, היא כן צריכה לעבור עידכון שישפר אותה ויהפוך אותה לחלקה ולא מקרטעת.
לסיכומה של ביקורת
LIKE A DRAGON: ISHIN הוא משחק לא רע, שמציג בצורה מסורתית את תרבות יפן הישנה. סמוראים, בניה ועולם במראה מסורתי, אתם מקבלים פה קצת טעימה מתרבות שונה ומעניינת, והשאלה היא האם שאר האלמנטים והאספקטים משתלבים בעולם ובאווירה? אפשר לומר שכן במידת מה. קצת התבאסתי מהדרך שבה העלילה והדיאלוגים, שהיא דווקא נדבך חשוב ומרתק לדעתי, עוברת לנו השחקנים. לא שזה לא קיים במשחקים כמו יאקוזה, שהוזכר מס׳ פעמים, אבל ציפיתי לשינוי וחידוש. משחקיות ששווה ליהנות ממנה, בעיקר אם נתעסק במכניקת קרבות כמכניקה ראשית. LIKE A DRAGON: ISHIN הוא משחק שונה ופחות מערבי, ובסך הכולל שווה לשחק בו, אפילו בשביל המסביב ולא בשביל מאפיינים ויזואלים.
!LIKE A DRAGON: ISHIN ('לייק אה דרגון') הושק ב21 בפברואר 2023
ל-Xbox, Playstation ול-מחשב אישי.
תודה רבה לעדלי יונייטד על עותק הסקירה של המשחק!
