ברוכים השבים לפנדורה – Avatar: Frontiers of Pandora – ביקורת

אני לא אשקר שחיכיתי למשחק המבוסס על היקום של אווטאר מרגע ההכרזה עליו. אהבתי את הסרטים שיצאו, ולתת לגיימרים את החוויה בתוך העולם בצורה אקטיבית הרגיש לי באמת נכון. Ubisoft הרימה את הכפפה, והאדפטציה לעולם הגיתי ינג יצאה לדרך. מה חשבתי על Frontiers of Pandora?

רבים הגיימרים שהיו ועודם סקפטיים לגבי Avatar: Frontiers of Pandora, בעיקר כי קשה להוציא לידי ביצוע איכותי הסבה של סרט למשחק. האם הוא יצליח לחדש ולספק את תאוות המעריצים? ובכן אני מגיע בתחושות חיוביות לגבי העניין. קודם כל נתחיל מזה שאנחנו מקבלים משחק די אפוי אפשר לומר. לא נתקלתי בבאגים משמעותיים, לפחות לא בגרסת האקסבוקס. המשחק הוא משחק הרפתקאות שיש שיאמרו שהוא פשוט גרסה שונה עם טקסטורות למשחקי פאר קריי של המפתחת. האם זה באמת כך? לא אכחיש דמיון מסויים אבל גם לא אומר שמדובר בהעתק זול לסדרת המשחקים הוותיקה. ניסיון השילוב והידע שצברה המפתחת במשחקי עבר דווקא נתן פה יתרון, שעובר גם אתגר לא קטן כי בכל זאת צריך להביא לידי ביטוי את היקום המטורף שבנה ג’יימס קמרון.

כאן האתגר האמיתי של Ubisoft מתחיל, כי ליצור על בסיס מה שג׳יימס קמרון יצר זו מטרה שאפתנית של ממש. התלונות על הדמיון המובהק למשחקי פאר קריי ואחרים מובן חלקית, בעיקר כי השאיפה ליצור את פנדורה בשלמותה נעשתה בצורה די טובה. נאמנות כמעט מלאה למקור, על אף שבצד המשחקי נוכל למצוא מיחזור של מכניקות ומאפיינים ממשחקים אחרים. מה אפשר לצפות בעצם? הרי המטרה הייתה ליצור משחק עולם פתוח המבוסס על המותג של אווטאר. בתוך כך משימות שכן קצת חוזרות על עצמם, בנייה של תבנית שעשויה לשמש גם למשחקי המשך? אולי.

גרפיקה: העולם הכי יפה שראינו?

יש תגובות לכאן ולכאן על מה ש-Avatar: Frontiers of Pandora מציע, ואני נוטה ללכת לכיוון של אלו המשבחים את הגרפיקה. בעיקר כי היא באמת אחת המשובחות שראינו, למרות שהיא משתמשת במנוע הדי שגרתי של יוביסופט מהשנים האחרונות. היא בנויה בצורה מיוחדת, כי כל אזור במפה הענקית בנוי אחרת. בין שמדובר באזור בו לא דרכה רגל של אנשי השמיים, או אזור מזוהם בעקבות השתלטות שלהם. את תחוו עולם צבעוני ומרשים שגם נראה טוב וגם בנוי טוב. הוורלד דיזיין מעולה ומפותח, ברמה שכיף פשוט להסתובב בעולם ולצוד להלחם או פשוט להביט בעולם. זאת למעט באגים מעטים שאיפשרו לי לעשות דברים, שאני רק מניח שהם נגד מה שתוכנן. המודלים כל כך יפהפיים ומגוונים, העולם מעוצב אסתטי, ומפורט למשעי.

אם נסתכל למשל בממשקים של Avatar: Frontiers of Pandora, תפריטים והתנהלות מעבר למשחק, אני מרגיש שהושקעה מחשבה. הכל פשוט וקל להבנה, ברמה שפשוט מאפשרת לזרום אפילו בהפעלת התפריט (למשל מפת העולם). המודלים של הדמויות נראים פשוט טוב, למשל בבעלי החיים, ה-npc ואפילו האוייבים פשוט מפורטים ברמה מדהימה.

אבל כן אני חייב לגעת באחד הדברים שחוזרים על עצמם במשחקים של יוביסופט. כן העולמות שהם בונים מפורטים, ולרוב גם נראים מדהים. אני באמת סוג של מעריץ של יוביסופט, אבל משום מה כל ההשקעה שלהם לא ניכרת בפנים של הדמויות. לא מעט פעמים אני תוהה לעצמי למה הם מרגישים חסרי הבעה, ולמרות שמדובר במשהו לכאורה קטן, הוא מוסיף לא מעט.

אווטאר 2.0 – הסיפור חוזר על עצמו?

בגדול? ב-Avatar: Frontiers of Pandora אנחנו צריכים שוב להלחם באנשי השמים ולהציל אותם מהניצול הפושע של פנדורה. אבל בקטן הסיפור כבר יותר עמוק ומעניין. אנחנו משחקים נ׳אבי שנתפס וגודל על ידי אנשי השמיים (בני האדם) כחייל. הוא נוצל על ידם עד שהוכנס למתקן מיוחד שממנו הוא מתעורר כעבור 16 שנה. המתקן נטוש חלקית, ואנחנו מנסים לברוח ממנו כדי להתאמן ולהלחם נגד בני האדם. משם אנחנו נחשפים לחלקים חדשים של פנדורה, ומתגייסים למען וביחד עם בני השבטים האחרים. המשחק מתרחש על פניו לפני הסרט הראשון, כאנשי השמיים מנסים לשלוט בבני הנא׳בי. ואלו יוצאים כנגדם ונגד מרסר המנהיג שלהם. אי אפשר לומר שהוא לא מעט רפטטיבי וזה מודגש בשילוב בין הסיפור לבן המשימות שמובילות אותו.

העלילה כן סחפה אותי והדיאלוגים היו די טובים באופן מפתיע, לפחות בשביל שאוכל להרגיש חלק בסיפור. האמת שכסיפור אקספוזיציה לסרטים, שמשתלב בהם עלילתית הוא עשוי להיות אחלה סיפור. ואני באמת חושב שהרקע, הסיפור, הדיאלוגים כולם נבנו טוב. העלילה נבנית ונשזרת לאורך זמן. היא מה שנקרא ״מחזיקה מים״. אם אתם מחפשים סיפור שהוא הרבה מעבר ל״אווטאר״ כמו שאנחנו מכירים, אתם תמצאו פה סיפור אווטארי קלאסי שמשלב בתוכו צדק וקרבות של חלשים וחזקים. זו נוסחה קמרונית שעבדה בסרטים ושועתקה למשחק. לכאן או לכאן כאחד שמאוד אוהב את המותגים של יוביסופט כן רואה פה מותג עם עתיד. משום מה ליוביסופט יש התחלה קצת מקרטעת, אבל עם השקעה גדולה יותר במותג הוא באמת יכול להיות דה בסט.

המשחקיות של אנשי הנ׳אבי והשמיים

המשחקיות של Avatar: Frontiers of Pandora עובדת נפלא, עם מעט מאוד באגים אפילו ב-Day 1. אנחנו כאמור משחקים איש נ׳אבי שיחד עם יתר השבט ויחד עם יתר אנשי הנ׳אבי וגם בני אדם צריכים לעצור שוב את אנשי השמיים. באמתחתנו קשת, מקלע (בעיקר פצצות), רובה וכמובן שאנחנו אוספים ומשיגים אמצעי לחימה נוספים. עם כל אלו, והאמת כמו משחקי פאר קריי, אנחנו נשלחים להציל את פנדורה מבני האדם הפולשים. מכניקות התנועה עובדות יותר ממעולה, הכל זורם לאורך כל הזמן שתשחקו. לכך גם תורם עולם שנבנה בדיוק לשם כך, והבנייה שלו נעשתה נכון כך שהכל משתלב בהרמוניה ובנוחות. כמובן שזה לא מוריד מהאתגר של המשחק.

למרות ש-Avatar: Frontiers of Pandora מרגיש כמו משחק פאר קריי, ובמאפיינים רבים הוא כזה, יש לו גם את הייחודיות שלו. כן יוביסופט ויתרו לאט לאט על מכניקות שנוגעות בפרטים הקטנים, וכוללות השקעה נרחבת, אבל דברים נוספים כמו תפילה לאחר שהרגתם חיה או אלמנטים שהופיעו בעולם שבנה קמרון. בנוסף (וזה נשמע דבילי) אבל קפיצה גבוהה של דמות הנ׳אבי שלנו, וכמובן שאנחנו צריכים לזכור שלא מדובר בבני אדם ולכן אנחנו תחת מגבלות כמו גובה, נראות – דבר שמקל על חשיפה ע״י אוייבים.

עוד מכניקה מעולה היא היכולת לעוף על האיקראן, כן זה שהופיע למשל בסרט השני של אווטאר. זו חוויה מעלפת בין ההרים המרחפים, לצד האתגר שבכיבוש מוצבים או ציד. יתרה מזאת המשחק מתבסס גם על בניית יכולות. כלומר שיפור של עץ יכולות רגיל ועץ מיוחד. כשאחד מתבסס על נקודות שמתבססות על רמות, והשני על כיבוש אזורים. בנוסף איסוף של תיבות ואוצרות שונים מהעולם, איסוף לוט מצמחים למשל. וכמו מרבית משחקי העולם הפתוח של יוביסופט גם פאזלים שונים ברחבי העולם, שמסייעים בסיפור או פשוט למשימות צד.

בנוסף לכך תמצאו את עץ הסקילים שמאפשר לכם כמובן ובצורה די מוסברת לשדרג את עצמכם. אתם יכולים להוסיף עוד מקום לחפצים ולוט, לחזק את עצמכם או אולי דווקא לבצע מהלכים חדשים נגד האויבים. אי אפשר לומר שזה מפתיע לאור העובדה שמרבית משחקי החברה כיום מכילים אלמנטים כאלו ואחרים בסגנון. אלמנט נוסף שקיים וניתן לפתח הוא יכולות החישה שלנו, כלומר היכולת שלנו לאתר דברים באמצעות מכניקה מיוחדת. יכולת לתיוג אויבים בקרב ממשיכה גם כאן. מה שכן איכזב מעט, וזה קורה לא פעם ולא פעמיים, היו משימות הצד. הן היו סטנדרטיות, ממוחזרות, ויש מי שיגיד ״וואלה זה מה שאני מחפש סך הכל, לך תביא תביא או תאסוף״. אבל זו פשוט מכניקה שממשיכה שוב ושוב גם ממותגים אחרים, והגיע הזמן לדעתי להרים אותה ברמה ולאתגר אותה מעט לא?

האוייבים

כמו במשחקים אחרים של המפתחת בשנים האחרונות, גם כאן האוייבים נחלקים לפי רמות. האתגר עולה כל הזמן, וכל אזור או מיקום עשוי להכיל אויבים חזקים יותר או פחות. האויבים מגיעים כלוחמים רגילים או כלוחמים ברובוטים, ואפילו אויבים במסוקים/מטוסים. ניתן לתייג אותם וכך לזהות אותם כשאתם מנסים להכנס ולהרוג אותם בכיבוש בסיס או במהלך משימה. מצאתי את ה-ai של האויבים קצת טיפשה לפעמים, ברמה שהם שלוקח להם זמן לזהות אותי, או שהם פשוט נתקעו במקום בצורה מוזרה. בנוסף אנחנו גם מאותגרים מצד העולם עצמו, כולל צמחים מתפוצצים או בעלי חיים מסוכנים שתוקפים אותנו.

הסאונדטראק מפוצץ ואפי

אז כמו הסרטים גם Avatar: Frontiers of Pandora זכה לסאונדטראק אפי ומעניין, כשאני אשכרה מרגיש בתוך פנדורה. הוא מוסיף לאווירה וכל פעם שעוברים בין אזורים יש שינוי מסוים, או שינוי בולט שקשור לאזורים ולאויבים ולקצב של הסיפור. אני באמת חושב שיוביסופט לקחו צעד קדימה את העניין, והשקיעה המון בצד שישלים את הסיפור ויוסיף גוון שונה, צבעוני יותר שיכניס אווירה בכל רגע. גם אם לפעמים יש רגעים מתים של שיטוט או משימות צד רגועות, המוזיקה היא מוטיב הולך וחוזר שנותן עבודה חשובה וטוב שכך.

גם הוויס אקטינג עושה עבודה מעולה, ואני שמחתי להיחשף לדיאלוגים בין הדמויות. המדבבים עשו אחלה עבודה ואיך אפשר שלא להכנס לשיחות ביניהם ולהתחבר לכל מה שעובר שם בפנים. בהחלט החלטה משובחת

לסיכומה של ביקורת

אפשר להגיד הרבה על Avatar: Frontiers of Pandora ועל מה שיוביסופט ניסו ליצור ברעיון ומה יצא להם בפועל. לדעתי מרעיון שאפתני שהתחיל בכלל מניסיון של במאי מוכר, קיבלנו משחק שהוא לא פחות מהגשמת חלום. המרחבים העצומים והמיוערים של פנדורה פתוחים לפנינו. ואנחנו מקבלים אפשרות להיות חלק מסיפור מרתק בעולם שנראה מדהים ולהלחם פנים אל פנים באויבים שלפני רגע צפינו בהם פחות או יותר רק במסכי ה-IMAX. לא חושב שיש משחק שריגש או ציפיתי לו כמו שציפיתי ל-Frontier of Pandora. ולא בכדי כי זה פרויקט די שאפתני, שמתבסס בצורה מסוימת על הניסיון של יוביסופט בעולמות פתוחים.

ב-Avatar: Frontiers of Pandora נמצא כמובן בעיות ידועות, כמו למשל הניסיון להבין מה עושים בעולם כל כך גדול ופתוח, ובתוך כך ולמרות הכל כן אפשר לשבח אותם על הניסיון להקים פרויקט כזה. אין לי ספק שעוד ייצאו משחקי המשך, אבל בינתיים שווה להנות מהבתוליות של פרויקט כזה. שגרפית נראה מרשים ביותר, הגיימפליי זורם ברובו (כן יש פעמים שהם פשוט סיבכו קצת יותר מידי), סיפור נחמד במיוחד וסגירה של חבילה עם פסקול נהדר. לפעמים יש מה לשבח כמו כאן, ויוביסופט תעבדו עוד על נושא המשימות והאתגרים שמצפים לנו במשחקים, גיוון נוסף לא יזיק לפעמים.

Avatar: Frontiers of Pandora (אווטאר: פרונטייר אוף פנדורה) הושק רשמית
ב-7 בדצמבר 2023 למחשב האישי ולקונסולות ה-Xbox וה-Playstation.
תודה רבה לעדלי יונייטד ויוביסופט אירופה על עותק הסקירה של המשחק!

אנחנו עושים את מירב המאמצים להגיע לבעלי זכויות היוצרים. אם ראית משהו שפוגע בזכויות היוצרים שלך ו/או מישהו מטעמך אנא פנה לעמוד צור קשר ודווח לנו על כך.

רוצים לקרוא עוד?

מי אני?

עומר אוקון

עומר אוקון

עומר אוקון, בן 24 שגר אי שם בצפון. סטודנט לתקשורת, גיימר,
תולעת ספרים ומכור לסרטי אימה. העיתון הוא הסרט האהוב עלי.

מה אתם חושבים? מוזמנים לשתף אותנו

מה קוראים היום?