ביקורת: מכתוב – סרט בורקס מודרני

"מה שחשוב בסרט איננה המציאות, אלא מה שהדמיון יכול לחולל בו" אמר פעם גדול במאי הקומדיות צ'ארלי צ'פלין ובהחלט ניתן לחוש עוד בתחילת הסרט שהדמיון של היוצרים עבד שעות נוספות והצחוק בעקבות כך לא איחר לבוא ובהחלט היה קשה לעצור אותו, מכתוב זו בהחלט הקומדיה של הקיץ והיא לא מיועדת לאניני הטעם זה בטוח.
הקומדיה נחשבה מאות שנים הרבה לפני הקולנוע כדבר פרוע, מצחיק וכזה שלא מפחד לרדת עד לרמה הנמוכה היותר ולהגחיך את הדמויות(וישנו שימוש רב בהומור סלפסטיק בהרבה קומדיות) וכמובן חשובה בקומדיה ההקצנה שנעשת בסיטואציות כביכול יום-יומיות ולכן הז'אנר לא מתאים לאניני הטעם שמחפשים את האיכות והכתיבה היפה ביותר אלא מחפשים את הדבר הטיפשי ההזוי המצחיק והמוזר ביותר שניתן היה להעלות על הדעת.

כזה הוא מכתוב שלוקח פה ושם אומנם את הצד הרציני אך ההומור של חנן סביון וגיא עמיר(עספור) לוקח את רוב ההצגה וניכר בצורה בולטת מאוד, הוא עושה את העבודה היטב ללא צל של ספק!

העלילה בקצרה מספרת על צמד גובים עבור ארגון פשע ירושלמי שבעקבות פיגוע ממנו ניצול במהלך גביה שגרתית  חוזים בהארה שגורמת להם להתחיל לקרוא פתקים מהכותל המערבי ולעשות כל שביכולתם לעזור ולממש את דבר הפתק כצמד מלאכים ולנסות לעזוב את הפשע אך הפשע לא עזב אותם ורודף אחריהם בכל מקום ובזכות זה ובזכות התהליך שעוברות הדמויות  לאורך הסרט הן הופכות לטובות יותר ומנוסות יותר, ניתן לומר דבר כזה – הדמויות והסיטואציות הרבות והמורכבות בסרט עם הדיאלוגים הקולחים והמצחיקים בהחלט הופכים את הסרט למצחיק בטירוף.

 

הבימוי של הסרט מצטיין בדיוקים ועבודה קשה ובהחלט ניכר סגנונם הפרוע וחסר המעצורים של הצמד חנן סביון וגיא עמיר שהפעם חבר אליהם הבמאי עודד רז ויחד שלושתם עשו עבודה מרשימה שתוצאתה מצחיקה, מוזרה ומקורית מאוד שלוקחת את הדמויות להרפתקאה ארוכה שמסתבכת יותר ויותר ובמצבים הסבוכים האלה לא תמיד קל להצליח ולהשאר על הקו האחיד והרמה הראויה והמכשול הזה לא באמת היווה פה משהו שיעצור אותם מלביים את הקומדיה של השנה ומכתוב הוא בהחלט כזה.

גם תחום המשחק בסרט מצויין וישנם מספר קווי עלילה שתחילת נראים כלא קשורים בהכרח אחד לשני ומתפתחים לכדי הרפתקה ארוכה ומאוד מסובכת של חנן סביון וגיא עמיר הבמאים שגם שיחקו את הדמויות הראשיות צ'ומה וסטיב והשחקנים ששיחקו לצידם כמו חן אמסלם ששיחקה את ליזו, יגאל נאור ששיחק את "צפוף" יד ימינו של עבריין ידוע בגילומו של איציק כהן ועם הקאסט הזה העבודה והשילוב ביניהם נראה לטבעי ביותר ומה שנשאר לי אישית לומר זה שהתרצתי ומחיר הכרטיס לעומת מה שקיבלתי בסרט היה שווה את זה מאוד.

כשרואים איך שחקן לוקח את התפקיד שלו בטבעיות ובכיף וכשההנאה מהתפקיד נראת מבין עיניו של השחקן אין שלמות יותר גדולה מזה ואין הרגשה יותר טובה מלצפות בסרט כזה והוא בהחלט הזכיר לי אפילו בטיפה למה התעשייה הזו נעשתה כל כך פופולרית בעולם כי בין סרט אחד למשנהו שיוצאים כל הזמן חייב להיות אחד שיבלוט מעל האחרים ובמקרה הזה הוא של יוצרים מאוד פורים ומוצלחים שהביאו לנו סדרות שמספרים את המציאות בצורה יוצאת דופן ומצחיקה שתעביר מאיתנו את הדכדוך והאתגרים היום-יומיים.

 

המוסיקה בסרט היא סטנדרטית ומשלבת מוסיקה מקורית שהולחנה לסרט לבין מוסיקה מסגנונות שונים והיא בהחלט לוקחת חלק לא קטן בסרט אך נועדה על פי דעתי פשוט להחליק את הסרט טיפה יותר טוב לעיני הצופים ולאוזניהם והיא בהחלט הותאמה ושולבה נכון בין הסצנות ובין דיאלוגים הרציניים המצחיקים והמוזרים.

הרבה זמן לא ראיתי סרט משובח כזה שלא לוקח את עצמו ברצינות ברובו והזכיר לי מאוד את הפשטות והתמימות של סרטי הבורקס של פעם, בין צ'ארלי וחצי, חגיגה בסנוקר וספר נשים ישנו מקום גם לסרט הזה – סרט בורקס מודרני עם הומור שנון ושונה אך ייחודי וממש בטעם טוב בלי הגזמות יתר של התסריטאים בשילוב ההומור אז אנא אם בא לכם סרט פשוט מצחיק קליל עם שחקנים מוכשרים ונשמה כה גדולה מאחוריו גשו עכשיו קנו כרטיסים ותצללו ל85 דקות של צחוקים ושיגועים מבית היוצרים של חנן סביון גיא עמיר ועודד רז.

אנחנו עושים את מירב המאמצים להגיע לבעלי זכויות היוצרים. אם ראית משהו שפוגע בזכויות היוצרים שלך ו/או מישהו מטעמך אנא פנה לעמוד צור קשר ודווח לנו על כך.

רוצים לקרוא עוד?

מי אני?

עומר אוקון

עומר אוקון

עומר אוקון, בן 24 שגר אי שם בצפון. סטודנט לתקשורת, גיימר,
תולעת ספרים ומכור לסרטי אימה. העיתון הוא הסרט האהוב עלי.

מה אתם חושבים? מוזמנים לשתף אותנו

מה קוראים היום?