חוזרים לשדה הקרב – Company of Heroes 3 – ביקורת

אני כל כך אוהב משחקי אסטרטגיה, ש-Company of Heroes 3 היה חלק מהווישליסט שלי עוד מהרגע שהוכרז. בעיקר כי הקודמים היו המוצלחים ביותר מבין לא מעט משחקי אסטרטגיה-מלחמה שנגעו במלחמת העולם השנייה. כל משחק לקח אותנו לחזית אחרת, פעם לחזית המערבית, פעם לזו המזרחית וכאן אנחנו בחזית שונה לחלוטין – בחזית הצפון אפריקאית. מה חשבתי על Company of Heroes 3?

משחקי אסטרטגיה היו ז׳אנר פופולרי לא מעט זמן, והיום יש עדנה חדשה שממשיכה את קיומם. בתוך הז׳אנר תמצאו משחקים, שלטעמי הם קסומים וממש כיפיים, שלוקחים אתכם היישר לחזית של המלחמה הקשה מכולם. אני זוכר את המשחק הראשון שיצא בסדרה, Company of Heroes 1 שהכניס אותנו לחזית המערבית המוכרת. שלל משימות חיכו לנו, חלקן נגעו באירועים שלמדנו בבית הספר. כנ״ל גם על החזית המזרחית של ברית המועצות, אבל כמה מאיתנו מכירים את החזית הצפון אפריקאית. כאן נשחק המשחק שהוא ממש שיעור היסטוריה מרתק, שנותן לנו להרגיש בצורה אמיתית ככל הניתן את המלחמה.

המשחק בגלגוליו השונים לא עבר שינויים מהותיים, אבל הוא כן מספק את הסחורה עם מה שכן קיבלנו בו. הכוונה היא שהמהות שלו והתפקוד שלו בשורה של מאפיינים נשארה זהה, בעיקר כי בסופו של יום הוא המטרה שלו נשארה זהה והיא לספר סיפור וגם כמובן לתת לנו ״לכתוב״ היסטוריה חדשה בקרבות בין בעלי הברית למדינות הציר. כמובן שכל זה תחת משימות מרתקות ושובות לב בצירוף מסורתי של מצב מרובה משתתפים וקו-אופ.

עלילה? על מה לעזאזל אתה מדבר?

המלחמה הייתה עמוסה בסיפורים מטורפים, כשכל עם בחר כיוון להתמקד בו בין סיפורים הגבורה וההרס. אז אומנם company of heroes הוא לא ספר היסטוריה, אבל מה שהוא כן זוכה בדרכו להעביר שווה שיעור משמעותי לחיים. המשחק השלישי נוגע, כמו שכבר ציינתי, בחזית השלישית במלחמה והיא צפון אפריקה. הכוחות האיטלקיים כבר נמצאים בצפון אפריקה, עסוקים בלכבוש שטחים (והאמת שדי נכשלים). הגרמנים נחלצים לעזרתם והמלחמה עוברת לעוד חזיתות שמעמידים את העולם בסכנה גדולה יותר. פה פחות או יותר נגמרת העלילה הכתובה, כי בסופו של דבר מדובר במשחק אסטרטגיה מלחמתי.

הקמפיין מתחלק לשני חלקים: אנחנו יכולים לשחק כמפקדים על כוחות צבאיים איטלקיים בדרך לכיבוש צפון אפריקה. מצד שני יכולים לשחק ככוחות הצפון אפריקאים שנלחמים לשחרור היבשת מהכוחות הזרים וההרסניים. זה נשמע שטחי ולא עמוק, אבל בזמן מלחמה הכל מאבד משמעות חוץ מהזמן. חלק מהעלילה בקמפיין מסופרת דרך החיילים, ששולחים מכתבים וברקע משתפים בחוויות שלהם בחזית בשגרה ובחירום.

ניתן לשחק את הקמפיין גם במצב skrimish

ההרס היפהפה של המלחמה

מעצבי המשחק לא חסכו במשאבים והוא נראה נהדר ומושך, כשהכלל האלמנטים נראים נהדר יחסית למשחק אסטרטגיה. למרות שזו לא ההתמקדות הראשית במשחק, היא חשובה כי היא משדרת המון עבור השחקנים. ההרס והחורבן זוכה לחיים חדשים, כשהעולם נראה אפוקליפטי במידה מסויימת. עיצוב העולם נראה פנטסטי עם אלמנטים שמייחדים אותו והופכים אותו לנוראי במובן הטוב של המילה. לצד זה תמצאו את האובייקטים המשמעותיים כמו כלי רכב, נשק, חיילים ובקיצור כל אובייקט ומודל שנראים פנומנליים. הכל נראה חד ובאיכות גבוהה, ונראה כי הושקעה מחשבה מאחורי עבודה על משחק, שאמור בסוף לתת לנו חוויה מלאה של חזית במלחמה.

לא נתקלתי בבאגים או בבעיות גרפיות בכלל, הוא רץ נהדר והאופטימיזציה שלו לקונסולות נהדרת. הממשק שלו נגיש ונוח במיוחד, דבר לא מובן מאליו במשחקים בכלל ובמשחקי אסטרטגיה בקונסולות בפרט. הוא נראה נפלא גרפית, ממש הדור הבא אפשר לומר, אבל בו בזמן מזכיר עיצובית את המשחקים הקודמים. המעצבים שעבדו על המשחק שמרו על נאמנות למקור, אבל נתנו את הטאץ׳ שלהם גם לאווירה, גם לעולם וגם לחוויה שמסביב למשחקיות ולסיפור. רואים כמה ניסו לשמור על קשר הדוק בין האספקטים השונים שמייצגים משחק בסדר גודל כזה.

משחקיות? בואו נלחם ונהרוס

המשחקיות היא חוד החנית במשחקי אסטרטגיה, ואיכשהו לפחות בתפיסה הרגילה מה שחשוב בראש סדר העדיפויות זו המשחקיות. אני אישית לא האמנתי במשחק אסטרטגיה בקונסולות, הרגשתי שזה מגושם מידי. אני מודה שטעיתי לפחות חלקית, כי אומנם לא מדובר בחוויה מושלמת אבל המפתחים כיסו על כל בעיה עם לא מעט פתרונות ונגישות. המשחק דואג ברוב הפעמים ללמד את מה שצריך, וגם אם לא אז בסוף קולטים. המכניקות לא שונות למדי ממשחקים קודמים, והאמת שהן נשארו זהות כמעט לחלוטין. אפשר לומר שהלבישו את המשחקים הקודמים במשחק החדש, עם שינויים מינוריים כמו מפות, שיפור בבינה המלאכותית וכדומה.

מכניקות של יצירת חיילים, בניית מבני צבא, כיבוש המפה, איסוף משאבים ושליטה בכוחות – באמת שאיכשהו המוכר והטוב בעטיפה שונה זה לא דבר רע בכלל. כי בסופו של דבר במה שעובד עדיף לא לגעת. אני כן מצפה שימשיכו לתחזק את המשחקֿ בניגוד לנטישה היחסית מהירה מקודמיו. אם בקמפיין כמובן נלחמנו בתבנית מול כוחות ai, אנחנו מקבלים גם מצב רשת וגם קואופ מעולים. תוך דקות ואף שניות ספורות אתם כבר נכנסים לשדה הקרב ובלי קריסות או בעיות בכלל. מה שכן מדובר במשחק לא קל בכלל, וצריך ללמוד להפעיל בו חשיבה אסטרטגית. הוא לא מרחם לרגע, בייחוד אם אתם נלחמים נגד אחרים שמשופשפים מכם וצריכים להשתפר כדי ליצור איזון.

בנוסף קיימת מכניקה, שגם בעבר הייתה אבל פחות מפותחת, וזו מכניקת ה-Loadout. בפשטות? במהלך המשחק, בעיקר במולטיפלייר, מקבלים כל מיני אביזרים ואמצעים שיסייעו לכם לבנות דק איכותי. באמצעותו ובאמצעות ״עץ היכולות״ במהלך המשחק, ניתן ליצור צבא חזק וטקטי מספיק לנצח. המשחק לא מתבסס על כמויות אדירות של חיילים, בעיקר כי לא פשוט להשיג משאבים כמו דלק, אלא מתבסס על ניהול נכון של משאבים וחיילים/כלים. זה אומר שיצירת טנקים או חיילים על ההתחלה לא תמיד אפשרית, ולכן במה שנוצר חשוב להתנייד ולהתנהל נכון.

מוזיקה היא לב המלחמה?

אני כל כך אוהב וכל כך מעריך את המוזיקה שהלבישו על משחקי company of heroes, שלא התפלאתי שהמשחק השלישי זכה להתאמה מוזיקלית מעולה. אני תמיד חושש שמכל המאפיינים שקיימים, דווקא החלק שמוסיף את האווירה יהיה פחות טוב. במיוחד שמדובר במשחק פופולארי ואהוב, ואנחנו מקבלים גם באספקט הזה דבר מדהים שאני אישית חושב שעומד בציפיות שלי

לסיכומה של ביקורת

משחקי אסטרטגיה מפרים את הידע והיצירתיות, במיוחד משחקי מלחמה מוגבלים במשאבים. Company of Heroes זו סדרת משחקים כזו, והמשחק השלישי פשוט נותן לנו עוד ממה שכבר אהבנו פעם. אם אתם אוהבים משחקי אסטרטגיה ובייחוד מלחמה, זה משחק בול בשבילכם. אקשן בטעם הנכון ומפעיל מאוד את החוש האסטרטגי והטקטי שלנו. מי שלא התנסה או פחות התחבר בעבר – תנסו ואני מאמין שתתאהבו בו. משחק מומלץ עם איכויות רבות, שפשוט משמרות ומגדילות אלמנטים ממשחקים ישנים בסדרה.

Company of heroes 3 ('קומפני אוף הירוס 3') הושק רשמית ב-23 בפברואר 2023 למחשב האישי.
בנוסף הוא הושק רשמית לקונסולות ה-PS ו-XBOX ב-30 במאי 2023.
תודה רבה לעדלי יונייטד על עותק הסקירה של המשחק!